|
||||
|
||||
מה אלוהים היה חושב על כך ש*זו* ההוכחה לקיומו. עלוב קצת. לא הרבה יותר פשוט, אמיתי, קרוב ומציאותי יותר להתגלות? לא קל יותר ליצור את המציאות שלנו באופן (כלשהו) שבו יהיה אפשר אך ורק להאמין בקיומו של אלוהים? שאלה שממש מתבקשת מכל הדיונים האלו היא כיצד ייתכן חוסר כלשהו בעולם מושלם (עולם של יוצר מושלם)? איך תיתכן אפשרות כלשהי שמנוגדת לרצון האלוהי? או בפשטות יותר : כיצד אלוהים יכול לרצות שלא ירצו בו? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאני כבר יודעת מה יענו לך, או מה תהא רוחם הכללית של הדברים: אי-ההתגלות, זה שאלוהים "יכול לרצות שלא ירצו בו" (בלשון האמונית - לא "יכול לרצות", אלא - "יכול *לאפשר*") - זה נועד להעניק לבני האדם יותר מאופציה מוסרית אחת, זה נועד לאפשר רצון חפשי ובחירה חפשית, כדי שלא יהיו בני האדם רובוטים, או אוטומטים, ושיוכלו לבחור בעצמם בין טוב לרע. זוהי התשובה הקלאסית. תשובתי שלי או התהייה שלי לתשובה זו היא, בד"כ: ובשביל הבחירה הזאת בין טוב לרע, ברא הקב"ה בריאה שהרע בה הוא *כל כך רב*? - מחלות, מגיפות, מלחמות, צונאמי, רעידות אדמה, שטפונות, בצורת, רעב - וכל כך ע"מ לאפשר בחירה חפשית? אני הייתי מוותרת. ועל כך עדיין לא קיבלתי תשובה. כלומר - קיבלתי תשובות רבות, אבל כולן היו גרועות וחלקן גם מרגיזות. |
|
||||
|
||||
לצערי את שוב חוזרת על אותה מכשלה שלא הבנתי איך יוצאים ממנה. המכשלה הבסיסית היא איך אלוהים יכול "שלא לרצות משהו?". איך יכול להיות (בעולם או בכלל) משהו שהוא נגד רצונו של אלוהים? נדמה לי שזוהי שאלה בסיסית. אם אלוהים מכיל את הכל , וגם אם אנחנו לא מבינים את ה"הכל " הזה, איך זה שיש בו רצונות או כיוונים? רצונות או כיווני פעולה או מחשבה מבטלות את אלו השונות או מנוגדות מהם. גם אם אלוהים מאפשר כהגדרתך עולם זה או אחר הרי שתכליתו של עולם זה קיבעה משהו במציאות והשליכה לפח הפעולה דבר מה אחר שהיה יכול לבוא במקומו. נובעת מכך (מההכרה כי אכן לאלוהים יש רצונות כאלו או אחרים) המסקנה שקורים בעולם דברים שהם בניגוד לרצונו של אלוהים. או לפחות כי "ייתכנו" דברים בניגוד לרצונו של אלוהים. בנוסף, נשאלת השאלה עד כמה ארוכה ידו של האלוהים? הרי שאם הוא משפיע על הכל מלבד על חופש הבחירה (כפי שנטען באוזניי פעמים רבות) הרי ששום דבר מלבד חופש הבחירה שלנו לא אמור להיות מושפע מחופש הבחירה שלנו. אדגים זאת כך : אם ידו של שחקן כדורגל טוב עד מצוין מופעלת ע"י הרצון שלו (גם על זה ניתן להתווכח, כלומר - האם גם הגוף שייך להיפעלויות הרצון) וזו נוגעת בכדור אשר איננו חלק מתחום השפעתו של הבחירה האנושית (שהוא הרי כדור בלבד), איך ייתכן שארגנטינה חוגגת? |
|
||||
|
||||
כבר התחבטו בסוגיה הזו לפניך. למקובלים של ימי הביניים היתה תשובה מעניינת: אלוהים היה חייב לברוא את העולם ואת האדם (אחרת הוא לא אלוהים בורא, ולכן לא אלוהים מושלם - סתירה). לכן הוא בורא את העולם ואת האדם כישויות נפרדות. אבל אם אלוהים הוא מושלם, לא יכול להיות שום דבר מלבדו, ואם הוא כל יכול, לא יכול להיות שום דבר שנעשה בניגוד לרצונו. אבל אלוהים גם חייב לברוא עולם... כדי לפתור את הסתירה הלוגית אלוהים היה חייב "להצטמצם". כלומר, תוך כדי בריאת העולם, אלוהים הפך את עצמו לקטן יותר. עכשיו, שאלוהים צמצם את עצמו והגביל את עצמו (מרצונו החפשי, כמובן), יש מקום בעולם לדברים שלא מוצאים חן בעיניו. מצד שני, יש גם מקום לאהבה. אפשר לאהוב אהבה אמיתית רק מישהו אחר. עכשיו, שיש עולם ויש אלוהים והם נפרדים, הם יכולים לאהוב. כל הקוסמולוגיה של הקבליסטים היא שיר אהבה ארוטי בין אלוהים והעולם שברא. (לא, אני לא מאמין בשטויות הללו. אבל זה המדע הבדיוני הכי טוב שאני מכיר) |
|
||||
|
||||
אליהו הנביא נגלה לי בחלום וגילה את אוזני שזאת שטות. אלוהים בורא הוא בהכרח פחות מושלם מאלוהים לא בורא, וזאת מכמה טעמים: ראשית, אם יש צורך בבריאה הרי שלפני הבריאה היה חוסר, ואיפה השלמות? שנית, ברור שמי שצריך ללכלך את הידיים בבניה פיזית של מודל פחות מושלם מי שפשוט מסתכל על המשוואות וכל התוכן הגלום בהן ברור לו מיד (ההשערה שלי היא שאלוהים ברא את העולם בגלל שהוא לא הצליח לפתור את בעיית שלושת הגופים). שלישית, אלוהים בורא בהכרח מסתבך בשאלות האבן הכבדה ההיא, ובשביל מה יצור מושלם צריך את הצרה הזאת? (הכי טוב שאתה מכיר? אפילו סופרמן יותר טוב מזה) |
|
||||
|
||||
זה לא היה אליהו הנביא, זה היה השטן שהתחזה לאליהו הנביא. אני לא מבינה איך בן אדם בוגר נופל עדיין בפח הילדותי הזה. |
|
||||
|
||||
התשובה נעוצה במילה ''בוגר''. |
|
||||
|
||||
אבל אלוהים חייב להיות בורא. אם הוא לא בורא ולא אוהב הוא לא מושלם. אם הוא בורא הוא לא מושלם. הפתרון לסתירה הוא בזמן: אלוהים היה לפני העולם ויהיה אחריו. הוא בורא עולם זמני. זה מדע מדיוני לוגי, לא פיסיקלי. |
|
||||
|
||||
למה בורא חייב להיות אוהב? יש בריאה כתוצאה מתאונה - אונס, אוננות, להשפריץ צבע על הקיר. למה בורא הוא גם מושלם? יש הרבה דוגמאות לבוראים פגומים. אז אומרים שישנה היררכיה ובראשה עומד הבורא המושלם שאיננו נברא. אבל אפשר גם להניח מעגל של בוראים פגומים שיוצרים זה את זה. |
|
||||
|
||||
מדוע אם אינו בורא הוא אינו מושלם? מדוע אם אינו אוהב הוא אינו מושלם? |
|
||||
|
||||
טוב, אני לא יהודי מאמין ולא מקובל. אבל הרעיון הוא, בצורה פשטנית, כזה: "בורא", "אוהב", "חכם", "חזק"... כל אלה הם תארים חיוביים. בתיאולוגיה של ימי הביניים היה מקובל ש: 1. אלוהים הוא מושלם 2. מושלם - פירושו שכל התארים החיוביים חלים עליו. כלומר, הוא טוב, חכם, אוהב, אמפתי, יפה, וכו'. לאותו דבר שהוא מושלם אנחנו קוראים "אלוהים". 3. להיות קיים עדיף על להיות לא קיים, ולכן אם אלוהים לא קיים אז הוא לא מושלם. לכן, אם הוא לא קיים אז נקבל סתירה. (כן, נכון, זו לא לוגיקה מאוד מוצלחת, אבל זה היה טיעון מאוד מקובל. חידה: איפה הטעות בטיעון?) 4. שאלה מעצבנת שעולה מיד היא: אילו תארים חלים על אלוהים ואילו תארים אינם חלים עליו? זו הרי כפירה לטעון שאלוהים הוא רע, אכזר, טיפש, או מסכן. אם הוא מושלם, כל התארים צריכים לחול עליו. למה רק תארים חיוביים? הפתרון הסטנדרטי לבעיה היה לטעון שכל התכונות השליליות הן פשוט חוסר בתכונות חיוביות. להגיד שמישהו טיפש זה פשוט לומר שחסרה לו חכמה. לומר שהוא רשע זה להגיד שחסר בו טוב לב. לומר שהוא מסכן זה להגיד שחסר לו מזל. להגיד שאתה חולה זה לומר שחסרה לך בריאות. (אני לא קונה את הטענה הזו. אם אני מנוזל, זה אומר שחסר לי "איזון נזלתי"? אני גם מכיר אנשים שהטפשות שלהם היא ישות בפני עצמה - שום מחסור בחכמה לא יכול להסביר תופעות כאלה.) (הרמב"ם יצא נגד הטיעון הסטנדרטי שהוצג כאן - הוא הפך את הטיעון על פיו . על פי הרמב"ם, כל מה שאפשר להגיד על אלוהים הוא דווקא שלילי ולא חיובי. אלוהים לא מתאים למושגים שלנו ולכן הוא לא חכם, לא טיפש, לא טוב, לא רע, לא מסכן, לא ממוזל ולא מנוזל. הוא אחר, ושום מושג אנושי לא מתאים כאשר מדברים על אלוהים). |
|
||||
|
||||
אה, כן. עכשיו נזכרתי בקטע הזה. אם אתה מנוזל זה סימן, לדעתי, לכך שגם לנזלת עדיף להתקיים מאשר לא להתקיים. ואולי זה גם מראה שיש לה תארים חיוביים אחרים, כמו למשל שהיא אוהבת אותך. עם זאת, היא לא בהכרח מומלצת לתפקיד אלוהים. |
|
||||
|
||||
מעניין שבכתבי הקודש של דגלאס אדאמס מצויינת האמונה שהיקום נוצר ממאורע קוסמי הנקרא ''ההתעטשות הקוסמית הגדולה''. המאמינים חיים בחרדה מפני מה שהם מכנים ''בואה של הממחטה הקוסמית הגדולה''. כן, אלוהים מנוזל. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא אם אלוהים מנוזל אלא אם הנזלת היא האלוהים. חוצמזה, המטאפורה של אדמס ברורה למדי... |
|
||||
|
||||
אני מתפלא עליך. מי בכלל לכלך את הידיים בבניה פיזית של מודל? לא קראת את המאמר של אליהו גרייצר? מה שנדמה לך כמודל פיזי הוא בעצם יש מתמטי, אוסף פתרונות של מערכת משוואות. |
|
||||
|
||||
קראתי, אבל לא הפנמתי את המסר. אני מחכה לאיזו תגובה שנונה של אפופידס שתעשה ממחבר המאמר חוכא ואיטלולה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |