|
||||
|
||||
המאמר מדבר על מקרה שונה, בו מסיבות אחרות לחלוטין (סטטוס חברתי) הנוסחה אינה תקפה. ממבט חטוף נראה שהעדר התוקף הוא בגלל תוחלת צאצאים אפסית לצרעות עצלניות ממעמד נמוך, לכן לחייהן אין חשיבות רבה גם מבחינתן וברירת שארים היא למעשה האופציה היחידה. תיקון סביר לנוסחה יהיה הכפלת r בתוחלת כמות הצאצאים העתידית. בכל מקרה זו לא נוסחה אוניברסלית, גם לא נדמה לי שאמא שרואה את התינוק שלה בסכנה שולפת ישר מחשבון, אבל זה כן הבסיס למודל המתמטי למקרה הפשוט ביותר, בו אין שיקולים אחרים. |
|
||||
|
||||
לצערי המאמר המקורי שמור אצלי על מחשב אחר ואיני יכול לצטט ממנו ישירות, אבל בהתחלה הם טוענים שההשערה על אלטרואיזם כתוצאה מברירת שארים הינה "חסרת כוח מסביר", ומביאים מספר מראי מקום. אם אזכור, אנסה להביא את הדברים בשבוע הבא (או אולי מישהו אחר,עם גישה לנייצר, יעשה זאת). אני זוכר את המאמר הזה בדיוק בגלל הטענה מרחיקת הלכת הזאת. אם אינני טועה מדובר על 10% תרומה אצל חולייתנים. |
|
||||
|
||||
אם הדיון הזה לא מעניין איילים אחרים (אם כן עכשיו זה הזמן למחות) אחסוך לך את הטירחה. יש לי גישה לנייצר מהבית, אני אשתדל לעבור על המאמר מחר. |
|
||||
|
||||
מצטער על העיכוב, נלקחתי מהמחשב לסוף השבוע. לגבי הטענה שלהם שרק 10% יכולים להיות מוסברים ע"י העדפת קרובים, המאמר שאליו הם מפנים (מספר 5) מכיל את השורה הבאה בתור סיכום הפתיח : These results suggest a general role for kin selection and that the relative importance of kin selection varies across species, as predicted by Hamilton's rule. הנתון של עשרת האחוזים מגיע מהממצא הבאThe estimated mean effect size of kinship on helping behavior was rkin = 0.33 and was significantly larger than zero [P < 0.01 (Table 1 and Fig. 1)]. This is a relatively strong effect when compared with the average effect size of r {approx} 0.19 for ecological and evolutionary variables (28) and suggests that, on average, approximately 10% of the variation in helping rates can be explained by relatedness על פניו נראה כי מחברי המאמר הפכו את כוונת המשורר. אינני בקיא מספיק כדי לקבוע מי מהם צודק, האם עשרה אחוז זה הרבה או מעט.בכל מקרה גם המודל המותאם שלהם, זה שמתחשב בגודל הקבוצה ובמעמד, יכול להיות שניתן להסביר אותו ע"י מודל משוכלל יותר של ברירת שארים (כמו הכפלה בתוחלת שהזכרתי). לגבי הצרעה אינני רוצה להיכנס לפרטים יתר על המידה, אבל את הניטרליות שלה לגבי הקירבה הגנטית יתכן שאפשר להסביר בהעדר מנגנון לזיהוי הקירבה. בסופו של דבר אנו מנסים לבסס את הכל על מודל שיהיה בו הגיון תאורטי, יכול גם להיות שהמצב היום מבטא הגיון1 שהיה תקף בתנאים אחרים שהשתנו מאז. 1 הגיון אבולוציוני כמובן. מודל מתמטי שמבטיח שיגשוג מקסימלי לגן. |
|
||||
|
||||
כנראה שאני מבין עוד פחות ממך, אבל ההסבר ''את הניטרליות שלה לגבי הקירבה הגנטית יתכן שאפשר להסביר בהעדר מנגנון לזיהוי הקירבה.'' הוא לא ממש ברור- אם אין מנגנון לזיהוי קירבה, כפי הנראה אין בקיום מנגנון כזה תועלת. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. לא כל מה שיכל להתפתח ורצוי שיתפתח אכן התפתח בכל היצורים. מעצם העובדה שאין חרקים אינטלגנטיים (אינטלגנטיים = בקיאים בתורת שטרום-ליוביל) אנחנו לא מסיקים שאינטלגנציה לא היתה מביאה תועלת לחרקים, אפילו לא שהיא לא סבירה בקרב חרקים מטעמי גודל (מה שמאוד יכול להיות), אלא רק שטרם התפתח מנגנון כזה (מי שלא מאמין בחרקים אינטלגנטיים יכול להחליף חרקים בדג גדול וטיפש לטעמו). |
|
||||
|
||||
מקבל, אבל היית מצפה שמנגנון לגילוי קירבת משפחה אינו כל כך מסובך, במיוחד אצל חרקים, שתיקשורת כימית היא חזקה מאוד אצלם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |