|
||||
|
||||
איסטרטגיה טובה היא לשתף פעולה עם משתפי פעולה. עניין האחים נוגע לזה רק בעקיפין: אם יש לך גן של שיתוף פעולה, יש סיכוי גבוה שגם לאחיך יש כזה, לכן סיכוי קטן שתיפול בפח. נושא אחר הוא שיתוף פעולה בין אחים בגלל מה שקרוי "ברירת קרובים" והוא לא שייך לדילמת האסיר: גם אם אתה יודע שאחיך נבל, יתכן שכדאי לך לשתף עימו פעולה, שכן בניו ישאו גנים שאתה חפץ ביקרם, לאו דוקא גנים לשיתוף פעולה כללי. בכך אתה תורם למה שקרוי inclusive fitness. אפשר, להמשיך את זה באותו אופן לכיוון של עזרה לדומה לך, מתוך ההנחה שיש לכם מבנה גנטי דומה, רק שלא ברור לי באיזו מידה דמיון חיצוני באמת מלמד על קירבה גנטית. אין בתגובה זאת משום טענה שאני איש מלומד. |
|
||||
|
||||
אבל פיתרון של שיתוף פעולה גלובאלי הוא לא טוב (זו אסטרטגיה נשלטת), ולכן לא תמצא משתפי פעולה. לעומת זאת, אם יש שיתוף פעולה סלטקיבי כפי שהצעתי הוא יותאם לשיתוף פעולה עם אנשי סביבתך (שגם הם משתפים פעולה סלקטיבית איתך) ולאנכיות מול אחרים (שגם יהיו אנוכיים סלקטיבית מולך) ונדמה לי שזו אכן נקודת שווי משקל. ניסוח אחר של ההצעה: מוסר הוא רעיון טוב לחברה (ולא לפרטים) בגלל מצבים של דילמת אסיר. נניח לרגע שהוא מתפתח גנטית בגלל מצבים כאלו. הבעיה היא שבהתקלות עם חברה אחרת של אנוכיים החברה המוסרית תסבול, וזה מוביל לפתרון שבו שהמוסר הופך להיות סלקטיבי ע"י שנאת זרים ואמפתיה לדומים לך. |
|
||||
|
||||
זה די מאפיין את ההיסטוריה האנושית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |