|
||||
|
||||
א. מה שבטוח, שראינו שחטיפות יכולות להמשיך להתבצע גם אחרי חטיפה שאיננה מסתיימת בשחרור אסירים. ב. הכרזה כזאת יכולה להתבסס גם על נסיון כללי שנרכש בעולם. והיא יכולה גם להיוולד לראשונה שמוחו של מישהו: מישהו הרי המציא את השיטה הזאת, לא? |
|
||||
|
||||
א. כן, אני לא מכיר תרופות אינסטנט למחלה הזאת. אפשר לשער ברמת ודאות גבוהה שפעולה שמסתיימת באופן מוצלח מהווה עידוד לפעולות דומות בעתיד. ב. היא יכולה להתבסס גם על נומרולוגיה. אין ויכוח. במקרה של נסראללה, הנסיון שלו הוא בסיס איתן יותר (וכאן אפשר לחזור לסעיף הראשון). |
|
||||
|
||||
א. לא ראינו כלום. החטיפה ''ההיא'' עדיין לא הסתיימה (וכולי תקווה שתסתיים בשלום). להזכירך, החטיפה של טננבאום הסתיימה רק אחרי מספר שנים. לא מן הנמנע שהחטיפה שביצעה החיזבאללה באה כדי להוסיף לחץ על ישראל הלחוצה ממילא כדי לכפות עסקה חדשה. עוד אפשרות היא שהפעולה הזו של חיזבאללה תוכננה עוד לפני שיצאה אל הפועל הפעולה של החמאס. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה כל זה אומר. אתה חושב שייתכן שעכשיו, פתאום, יחליט אולמרט לדבר עם הנייה או עם מישהו מחוטפיו של גלעד שליט? או לשחרר תמורתו אסירים? אתה חושב שכרגע הוא יכול לעשות זאת בלי קשר לחיזבאללה? |
|
||||
|
||||
זה אומר שאי אפשר לומר ''ראינו שחטיפות יכולות להמשיך להתבצע גם אחרי חטיפה שאיננה מסתיימת בשחרור אסירים.'' אני לא יודע אם כרגע אולמרט יכול לעשות את הדברים שאמרת, ועוד פחות אני יודע מה יקרה עוד שלוש שנים. |
|
||||
|
||||
טוב, נישאר חלוקים. |
|
||||
|
||||
מי יודע, אולי בסוף תירקם איזו עיסקת חבילה. שחרור האסירים לא יהיה כמובן תמורת החטופים אלא במסגרת איזה הסכם הפסקת אש תלת-צדדי (ואז לא יחול עליו הטאבו המוכרז על ''כניעה לטרור''). אם זה יקרה, זה יקרה רק אחרי שהרבה דם יישפך. |
|
||||
|
||||
באמת כרגע איש אינו יודע. באופן כללי הייתי שמחה יותר לא להגיע בכלל לצומת הנוכחי. |
|
||||
|
||||
כולנו היינו שמחים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |