|
יום הקרב בצפון עדיין לא תם, אולם נראה כי מדיניותה של ישראל עד היום ל"הרגעת הגיזרה" בגבול הצפון, קרסה לחלוטין, מחד, ומאידך לא נראה כיום שום סימן אפשרי להתמוטטות השלטון באיראן ובעקבותיו רגיעה בלבנון - אלא להיפך: עם יציאת ארה"ב מעיראק, תשלוט איראן תוך זמן קצר, בין ישירות ובין בעקיפין, על כל המרחב מגבול פקיסטאן עד גבול ישראל - על כל המשתמע מכך.
בתנאים אלו, נראה כי עדיף לישראל לפעול עכשיו בכוח רב, ולגבות מלבנון מחיר כבד שירסן את התוקפנות של חיזבאללה, ואת המוטיבציה הפלסטינית להמשיך במלחמה נגד ישראל.
במסגרת זו:
- אולמרט כבר צוטט "מדינה ריבונית תקפה אותנו ותישא בתוצאות". טעות קשה. על ישראל להצהיר בפני העולם כולו, כי לבנון *אינה* מדינה ריבונית, וישראל לא מכירה בריבונות לבנון על שטח כלשהו. היו ללבנונים שש שנים תמימות להשליט ריבונות בגבולם עם ישראל, והם לא עשו זאת, ואף העלו תביעות טריטוריאליות לשטחים ריבוניים ישראליים (שהיו בעבר סוריים - אך לא היו לבנוניים). על כן, תראה ישראל את עצמה חופשית לפעול צבאית בכל מקום בלבנון, עד שיקום משטר ריבוני בלבנון - שבירת כללי המשחק. לא לכך מצפה חסן נסאראללה מישראל. בהזדמנות זו, על ישראל לדאוג גם להריסת מתקן השאיבה הלבנוני בחצבאני - אחד מהצעדים החד-צדדיים הראשונים שביצע חיזבאללה בגבול הצפון.
יש לפעול בכוח לחיסול השפעתה של איראן בלבנון, כולל התנקשות בהקדם האפשרי בחייהם של חסן נסאראללה ושאר מנהיגי חיזבאללה. אם לא נעשה זאת כעת, גם במחיר דמים של עשרות הרוגים ישראליים ומאות הרוגים לבנוניים, יהיה לנו הרבה יותר קשה בעוד שנתיים-שלוש, מול איראן גרעינית ובסיסים קדמיים איראניים בלבנון ובחבל עזה.
על אולמרט להצהיר כי לא תהיה נסיגה נוספת כלשהי ביו"ש, עד אשר יהיה עם מי לדבר בצד השני. נסיגה ללא תמורה, תבטיח קסאמים בכפר סבא וקטיושות בתל אביב בעוד כמה שנים..
|
|