|
בתעתוק רושמים פונטיקה של שפה אחת באמצעות אורתוגרפיה מסויימת שהיא בדרך כלל שפה אחרת, לרשום פונטיקה של שפה אחת באמצעות אורתוגרפיה של שפה אחרת משמעותו של הדבר הוא לרשום את צלילי השפה באמצעות הכתיב של השפה האחרת כלומר הדבר הקובע הוא איך ניתן באמצעות כתיב של שפה אחת, על כל המגבלות שלו, לייצג צלילים של שפה אחרת באופן המיטבי ביותר. כך ניתן לתעתק את צלילי העברית לפי האורתוגרפיה הגרמנית, לפי האורתוגרפיה הפולנית, לפי האורתוגרפיה השוודית, לפי האורתוגרפיה הצרפתית, לפי האורתוגרפיה הספרדית או לפי האורתוגרפיה האנגלית, כל התעתיקים האלו הם באלפבית הלטיני וכולם שונים זה מזה למרות שאותם הצלילים מיוצגים לכתוב את העברית באלפבית הלטיני פירושו של דבר לכתוב את צלילי העברית באמצעות האורתוגרפיה העברית רק באותיות לטיניות וכשהמגבלות הן מגבלות העברית ומדובר באותה השפה ניתן להתייחס לא רק לפן הפונטי אלא גם לפן הפונמי, לפן הדקדוקי, האטימולוגי, האסתטי הפונקציונלי ועוד.
כשמתעתקים את צלילי העברית בכתיב האנגלי משתמשים באלפבית הלטיני בשימושו האנגלי כך שי"ן תהיה Sh וקו"ף וגם כ"ף יהיו שניהם C לפני תנועות אחוריות ו-K לפני תנועות קדמיות, כשכותבים בכתיב האנגלי את צלילי העברית אי אפשר להשתמש ב-p גם לפ"ה רפה (וזה נכון לשאר בגדכפ"ת) וגם לפ"ה דגושה כי זה לא משמש לזה באנגלית, באנגלית יהיה p ו-ph או f כמו כן הכפלת עיצורים תהיה לפי התנאים של האנגלית כדי להתאים את תנועות האנגלית להגייה העברית ולא לפי תנאי העברית, ואלו רק חלק מהדוגמאות. האנגלית היא שפה רשמית בישראל ואם השלטים אמורים לייצג את האנגלית ולא את העברית בכתיב הלטיני אז אלו הכללים שעל-פיהם יש לפעול שכן יש הבדל בין עברית בכתב לטיני בכתיב עברי לבין עברית בכתב לטיני בכתיב אנגלי. וזאת השאלה האם בשלטים יש 3 שפות שהן עברית, ערבית ואנגלית או שמדובר ב-3 כתובות ששלושתן בעברית רק באלפביתים שונים.
|
|