|
זה לא מספיק. הפוליטיזציה של צה"ל, כפי שהגדירו אותה, אכן היא מהנגעים החמורים ביותר.
אנו זוכרים היטב את הטריק שעשה שרון עם מופז כדי שהוא יוכל להציב אותו כשר בטחון בובתי עבורו, מיד אחרי שהוא פרש מהרמטכ"לות, ולראייה - אחד משרי הבטחון הגרועים שידעה מדינת ישראל.
תקופת הצינון חשובה מכמה היבטים: 1. שינוי תפיסה - חשוב שחבר קבינט שלוקח החלטות הנוגעות לביטחונה הלאומי של ישראל לא יאחוז בתפיסה של הארגוו הלוחם שכרגע יצא ממנו. שני הדברים שונים בתכלית. השנתיים האלה אמורות לשנות את תפיסת ה"פטיש חמישה קילו" (כפתרון לכל דבר) בתפיסה אחרת - חשיבה לטווח ארוך, תכנון אסטרטגי. נקח כדוגמא את מופז ועמוס גלעד הטיפשים שהחליטו להרוס את הרשות הפלסטינית ולשים את חמאס בשלטון.
2. נפוטיזם - מדהים כמה הפוליטיקה הפנימית בצבא חודרת למשרדי הממשלה. שר ביטחון ועוד בכירים בצמרת הם פשוט פוליטיקאים צבאיים עם אישור על אזרחי. רמטכ"ל חדש? אלוף פיקוד חדש? מזכ"צ חדש? הכל כבר עובר דרך השולחן של ראש הממשלה. מינויים פוליטיים, כידוע, לא חסר במדינה.
3. החלטות צבאיות/פוליטיות - הידיעה כי כבר בכהונתך כאלוף ביכולתך לחמם את הכסא של הממשלה הבאה מטריפה לך את המוח ולפעמים אתה עשוי להורות/לא להורות על מהלכים שונים. דיברו על כך שגם דוקטרינת חלוץ, כפי שהוצגה בכניסתו לתפקיד לנוכח ההתנתקות, הדוגלת בהפרדה בין המדיניות לצבא, נועדה למעשה להכין את הקרקע לכהונתו כשר בטחון בעתיד.
שנתיים לא מספיק, צריך לתת להם חמש. שיסעו לחו"ל, יתאווררו, ישלימו את התואר שלהם, ואז יחזרו לארץ לנהל את המדינה.
|
|