![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
או זה, או שאתייחס לכל הפסקה הזו כאל בולשיט טהור. ניסיתי, אל תגיד שלא. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אתה יכול להתיחס לפסקה כאל טיעון שמתשמש בטכניקת ההגזמה. זה בטח לא הפעם הראשונה שאתה נתקל בטכניקה כזאת. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני מתייחס לפסקה כאל טיעון שמדגים היטב ששימוש מוגזם בהגזמה הופך את הטיעון כולו לבולשיט. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
טוב. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
נו, די. אורי רדלר מכיר בצורך בתכנון מרכזי, מלמעלה, ואתה עוד יורד עליו? לא יפה. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |