|
||||
|
||||
נקווה שהטיסה הזאת תעבור בשלום. אני רק תוהה בשביל מה זה טוב. |
|
||||
|
||||
מעבורת החלל היא עדין הדרך הטובה ביותר להחליף צוותים בתחנת החלל. המעבורות מיושנות אבל יקח עוד זמן עד שיחליפו אותן. אם יקרקעו אותן יהיה לאמרקאים חור גדול ביכולת השיגור לחלל. כן. טיסה לחלל היא עסק מסוכן והאסטרונאוטים יודעים את זה. |
|
||||
|
||||
אה, תודה. לא חשבתי על זה שמדובר על החלפת צוותים בחלל... |
|
||||
|
||||
כדי לבדוק את השפעות החלל (מיקרו כבידה, קרינה) על אנשים לאורך זמן, כהכנה למסע למאדים. |
|
||||
|
||||
נראה את תצליח לנחש את השאלה הבאה שלי. |
|
||||
|
||||
אם מסעות מחקר במערכת השמש אינם מענינים אותך באמת שאין סיבה לצאת לחלל. |
|
||||
|
||||
מסעות מחקר דווקא מאוד מעניינים אותי. השאלה האם הם חייבים להיות מאויישים. |
|
||||
|
||||
אל תשכח שמאדים נמצא מחוץ לטווח הקסאמים. |
|
||||
|
||||
אבל איך החומוס שם? |
|
||||
|
||||
קצת יבש. |
|
||||
|
||||
כול מקום שאנחנו מתכונים להתנחל בו, רצוי שתהיה דרך להגיע לשם. |
|
||||
|
||||
אז זהו, אני חושב שעוד לא מיצו את המחקר הרובוטי והייתי מעדיף לראות השקעה באמצעים כאלו לפני שמתחילים בשרשרת מעבורת-->תחנת חלל-->שהייה ארוכה ללא כוח משיכה-->נסיעה למאדים. |
|
||||
|
||||
אגב, מה שלום האיומים שכל נוסע למאדים ימות הרבה לפני שיגיע בגלל הקרינה הקוסמית? מוגזמים, מופרכים או רלוונטיים? |
|
||||
|
||||
לא שמעתי על זה. |
|
||||
|
||||
לקראת סוף המאה ה-19 (טוב, נו, יותר קרוב לאמצעה) הזהירו מדענים מפיתוח רכבות מהירות מדי. מרכבות שיסעו במהירות העולה על 1 ישאב כל האויר כתוצאה מאפקט ברנולי, וכל הנוסעים ימותו בחנק. ___ 1 לא זובר בדיוק כמה, 24 קמ"ש, אולי 32. איפה איזי כשצריכים אותו? |
|
||||
|
||||
אני שמעתי את זה על 50 מייל לשעה או 80 קמ"ש, אבל אין לי מראי מקום. |
|
||||
|
||||
באמצע המאה העשרים הזהירו מדענים שעישון עשוי לגרום לסרטן. כמו כן, החלו להזהיר שצריכה עודפת של שומנים עשוי לגרום למחלות לב. ריכוז גבוה של מתכות כבדות במי שתיה נחשב למסוכן. |
|
||||
|
||||
נו, אז מה אתה רוצה להדגים? ש(גם) מדענים מדברים שטויות לפעמים? |
|
||||
|
||||
רציתי להדגים את הסכנה של עישון תוך כדי נסיעה ברכבת. |
|
||||
|
||||
שמעתי הרצאה מפי גדעון טולקובסקי, שהיתה מבוססת על עבודת הדוקטורט שלו. בעבודה הוא השווה, בין השאר, בין תוכנית החלל הרוסית לזו האמריקאית. הוא תולה את הקיפאון בחקר החלל בדומיננטיות של התוכנית האמריקאית, שהתבססה על שריפת דלק כימי שהיא יקרה למדי לכל ק"ג מטען, וטוען שלא תהיה פריצת דרך משמעותית עד שלא ניישם שיטות אחרות כדי להוזיל את עלות המסע לחלל. הוא מצביע על כך שדווקא אצל הרוסים, שם פרחה פילוסופיה קוסמיסטית1 היה פוטנציאל להבשלת אמצעי שיגור אחרים. הקוסמיזם הרוסי (שצ'וילקובסקי2, אבי הטילנות המודרנית, הושפע ממנו רבות) שאף להתפשטות האדם בחלל לשם עליה למדרגה רוחנית גבוהה יותר, ולשם כך היה צורך באמצעי שיגור המוניים. לעומת זאת, אצל האמריקאים לא היתה שאיפה כזו. טולקובסקי טוען ש"הנדסה חברתית" שכזו - החלטה מוסדית לשלוח אנשים רבים לחלל, יכולה היתה להתבצע רק במדינה ריכוזית/טוטליטרית כמו ברה"מ, בעוד שבארצות הברית, שבה חופש הפרט הוא ערך חשוב ביותר, רעיון שכזה לא היה עולה על הדעת. 1 http://en.wikipedia.org/wiki/Russian_cosmism ואם כבר, כדאי לקרוא גם על פיודורוב: http://en.wikipedia.org/wiki/Nikolai_Fyodorovich_Fyo...
2 http://en.wikipedia.org/wiki/Konstantin_Tsiolkovsky |
|
||||
|
||||
ומתי תהיה לנו מעלית חלל? |
|
||||
|
||||
נסה כאן: http://www.otis.com :) מה קורה עם מעליות החלל באמת? נדמה לי שאחת הבעיות המרכזיות זה לייצר כבל מתאים, וזכור לי משהו על כוונה להשתמש בקורי עכביש מלאכותיים לשם כך. |
|
||||
|
||||
ותן לי לנחש, איגוד העכבישים הודיע על עיצומים במחאה על הכוונה למצוא להם תחליף, ומיד הם זכו לתמיכה של איגוד נערי המעליות. |
|
||||
|
||||
אבוד להם כבר: http://www.nodalpoint.org/2000/08/22/goat_silk_spide... |
|
||||
|
||||
איפשהו קראתי שננוטיובס (רגע. איך אומרים את זה בעברית?) יותר חזקים. |
|
||||
|
||||
כאשר תהיה לנו (לישראל?) תחנת חלל במסלול גאוסנכרוני. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין פילוסופיה דתית לבין פיתוח אמצעי הנעה? התחרות של המלחמה הקרה היתה הדלק המניע להתפתחות המהירה של הטילאות במאה ה20. עם סיומה הואט הקצב במידה ניכרת. אפילו שיתוף פעולה בין לאומי לא יכול לספק מספיק משאבים כדי לעמוד בקצב הקודם שנבע ממרוץ חימוש. גם הרוסים בשיא זוהרם לא הצליחו לפתח משהו שאפילו יתקרב לתחליף להנעה רקטית. דוקא מעבורת החלל היא נסיון לחסוך בעלות שיגור כי היא רב פעמית. כול ההצעות למעליות חלל וכו' לא יהיו מעשיות עד שתהיה פלטפורמה בדמות תחנת חלל רצינית שתאפשר אותם. כול שאר הרעיונות לתנועה בחלל כמו מנועי יונים ומפרשי שמש יעילים רק בחלל כדי להגיע למסלול צריך מנועים חזקים. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שמסתבר שיש קשר. מה שהוא הראה בדוקטורט שלו זה שהפילוסופיה בהחלט משפיעה, שכן ממנה נגזרות המטרות האפשריות, שמתוות, בתורן, את כיווני הפיתוח. הנה כמה משפטים ממה שסיכמתי במהלך אותה הרצאה: "באמצע המאה ה-19 התפתח ברוסיה זר שנקרא הקוסמיזם הרוסי. בראשו עמד פיידורוב. התאוריה שלו שילבה לאומנות סלבית וסוג של נאו-פגניות + סוציאליזם, שבמרכזם הקביעה שגאולת המין האנושי תבוא כאשר הוא יצא לחלל ויתאחד עם הקוסמוס. התיאוריה הקוסמיסטית היתה הליופילית (=שואפת לשמש). צ'יולקובסקי, אבי הטילנות המודרנית, נסע למוסקבה ופגש בפיידורוב בספרייה המרכזית של העיר (שם היה פיידורוב הספרן הראשי). מאז אפשר לראות בכתיבה של צ'יולקובסקי ניסיון להוציא לפועל את הרעיון הקוסמיסטי, וכך כל האסטרונאוטיקה הרוסית פעלה כדי ליישם את הרעיון הקוסמיסטי ולאו דווקא לטובת מחקר מדעי." ... "הצ'רטר של NASA מדבר על צרכים צבאיים ומחקר מדעי, אך לא על הרחבת מרחב המחיה האנושי לחלל. הבסיס האידאולוגי האמריקאי היה הפחד מ"הסכנה האדומה" ורתיעה מ"הנדסת בני האדם" כדי להתאים אותם לחיים בחלל החיצון. בברה"מ לעומת זאת הנדסת החברה היתה רעיון הגיוני. המרקסיזם בנוי על דטרמיניזם ניסטורי ועל כן על מה שאפשר לעשות זה רק לגרום לזה לקרות יותר מהר. הרוסים, למשל, משקיעים במחזור פסולת ביולוגית בחלל. קורולב (ראש תוכנית החלל הרוסית) מקצה משאבים לתחנת החלל סויוז ותולה זאת בכך שהגיע הזמן לממש את החזון של צ'ולקובסקי." טולקובסקי גם חילק דף שבו אפשר לראות כמה מהרעיונות של צ'יולקובסקי. הוא היה הראשון להגות את רעיון מעלית החלל וחלק מהצוות שכבר בשנות העשרים דיבר על מפרש סולרי. אחד האיורים של צ'יולקובסקי מראה חללית בצורת קונוס בעל בסיס כדורי מזכוכית, דרכו נכנסות קרני השמש אשר מסייעות לגידול צמחיה על הדפנות, כחלק מחזון המערכת המספקת את צורכיה בחלל ויכולה לשהות שם ללא הגבלה. אני מסכים שבסופו של דבר שיקולים כספיים (בעיקר מחסור בכסף ברוסיה) ושיקולי יוקרה השפיעו על הצדדים, אבל הטענה של טולקובסקי היא שלרוסים היתה בהחלט מוטיבציה שונה מאשר לאמריקאים, עקב הבסיס הפילוסופי השונה. הדבר בא לידי ביטוי גם בדברים טריוויאלים (לצערי לא רשמתי את הנקודה להלן במחברת) כמו הבחירה הרוסית לאגד מספר טילים יחד כדי להשיג דחף גדול יותר, לעומת הבחירה האמריקאית לבנות טילים גדולים יותר לאותה מטרה. לצערי אין לי את כתובת הדואל של טולקובסקי, אבל אם מישהו מאוד מעוניין בעוד מידע, שינסה לפנות אליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |