|
||||
|
||||
יש נטייה להתייחס לחולה/בריא כאל גבול חד, ולא כך הוא. המחלות שמדובר עליהן בהקשרים אלה הן בדרך כלל הפרעות אישיות - אלה המחלות שיגרמו מראש להתנהגויות של פתיינות, למשל. ובדרך כלל המחלה נתפסת מתוך הדפוס ולא מתוך האקט הבודד. לגבי הפסקה השניה - כשאני פוגשת (ולצערי אני פוגשת) נשים שמבלות את שנות העשרים שלהן בלשכב (לדוגמה) עם כל החברים של אבא (בני החמישים) - וכל אחד מהם יודע על כל האחרים, האם זה באמת כל כך שונה? |
|
||||
|
||||
ואותן בחורות שאת פוגשת - האם הן מגיעות אלייך בגלל אותה פתיינות סדרתית שלהן? |
|
||||
|
||||
הן מגיעות בגלל כל מיני סיבות, שאפשר לקרוא להן ביחד ''חוסר אושר'' או ''התנהגויות של הרס עצמי''. |
|
||||
|
||||
ומסיבות כאלה לא הולכים בד"כ לפסיכולוג? |
|
||||
|
||||
תלוי עד כמה חוסר האושר חמור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |