בתשובה לעוזי ו., 22/06/06 17:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דווקא מצא-חן בעיניי. אחרי הכל, מה הסיכויים של שתי פעוטות ערביות לגייס את הכסף הנחוץ בכנס קיסריה? טוב שיש גם זירה ציבורית, וטוב שכל סיעות הבית התאחדו בקריאה נרגשת לפתור את הבעיה. אני כמעט מרגיש גאווה לאומית. אחרי הכול, גם אם ההוצאה לא יכולה בהכרח לעמוד בקריטריונים חמורים של הצדקה ושל שוויון, היא לפחות יכולה לעמוד בקריטריון של "עשיית הטוב". בשביל זה השליחים שלנו שם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קריאה נרגשת זה דבר טוב. אבל אם יש למשרד הבריאות כסף למטרות כאלה, הוא צריך להקצות אותו בצורה הוגנת. יש, כאמור, עוד (לפחות) עשרות מקרים כאלה בשנה - וגם הם לא יכולים לגייס את הכסף בקיסריה (אחרת, בשביל מה להם לקושש תרומות מדלת לדלת). אז יש כסף, או אין כסף? האם זה מעורר גאווה לאומית, שבמשרד הבריאות יושבת אלת-מזל, ומחליטה להאיר פנים לזה ולהחמיץ פנים לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש כסף. אנחנו יודעים זאת מעדותם של אנשי האוצר עצמם, שלאחרונה טרחו לספר לנו על עודפי התקציב שמוחזרים להם בסוף כל שנה. אפשר ונכון לתהות על דרכי חלוקת הכסף. ובכל זאת משהו כאן מוצא חן בעיניי: בשנים האחרונות אנחנו רואים את הידרדרות החברה הישראלית לקבוצות נבדלות, כשכל אחת דואגת לאינטרסים שלה והקבוצות החלשות ביותר נדחקות עוד יותר הצידה. התחושה שלי היא שבמיוחד היחס לאזרחי ישראל הערבים הולך ומורע. בשנים האחרונות אנחנו רואים גם את המניע של הפופולריות האישית של נבחרי הציבור כמניע מוצהר ללא בושה. הבחירה לעזור לפעוטות יוצאת נגד שתי המגמות הללו: היא מסייעת למקרה אנושי בציבור הערבי ואף אחד מחברי המפלגות הציוניות לא ירוויח מכך דבר. האם זאת בחירה רציונאלית? כנאה שבקריטריונים נוקשים ובהנחה שיש כאן תשובה נכונה היא אינה כזאת. אבל מאחר שבמילא אני מעריך - הערכה מבוססת על ניסיון! - שהכסף לא היה הולך לתפעול תקין של מכונות ההקרנה באיכילוב, אלא חוזר לאוצר ולכל היותר מוצא את דרכו לכיסי בעלי-ההון בעוד דרכים שנפלאו מבינתי (אבל אני רואה את התוצאות של הדרכים הללו), אני מרשה לעצמי להיות די מרוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שאתה די מרוצה מהמקרה הזה, אני נוטה לחשוב שיש עוד כמוך, ושאפשר להפיק מהמקרה רווח פוליטי לא קטן. אולי אני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל איך יכול להיות כאן רווח פוליטי אם כל המפלגות בכנסת תמכו באותו הדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה להעלות הצעה לתקצב הצלת חתלתול שטיפס על עץ גבוה. אף אחד לא *מרוויח* מזה; הם פשוט פוחדים מכפולת העמודים של "ידיעות" שתוקדש למתנגד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שעוזי אמר, אבל לא רק; אני לא חושב שפוליטיקה היא משחק סכום אפס (וגם אם כן, יש בה תחלופת אנשים, אז מי שהיום צבר את אותו רווח כמו יריביו הפוליטיים מחר ימצא את עצמו מול יריבים חדשים שלא צברו את הרווח הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, מצד שני אתה ועוזי לא ממש מתלהבים מההחלטה הזאת, וכנראה שגם אתם לא לבד, אז אפשר גם להפסיד מהחלטה כזאת, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתלהב? למה? בכל מקרה נראה לי שהפוליטיקאים רואים ציניקן כמוני כקול אבוד מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הרושם שקיבלתי, תקן אותי אם אני טועה. למה שפוליטיקאים יראו ציניקן כמוך כקול עבוד מראש, אתה לא מצביע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לא בבחירות האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה רואה את התוצאות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת? חשבתי שיהיה גרוע יותר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |