 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מציע שתבדוק לעומק. חרדים מסרבים לתרום איברים עקב חילוקי דיעות בין הרפואה לדת על רגע המוות (מוות מוחי מול הפסקת מערכות הגוף השונות, כמו לב וריאות). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט נכון. אבל ביחס לשאלה העקרונית אם נכון להוציא איברים מן המת לשם החייאת החי יש הסכמה שמדובר במצווה. חבל שמתוך הססנות פסיקתית לא מוצאים פתרון לנושא השתלת האיברים, וממשיכים להיצמד לאותה טרמינולוגיה רפואית שהיתה קיימת בימי הגמרא. שהרי בקביעת רגע המוות גם חז"ל נצמדו למדע הרפואה של זמנם ולא הסתמכו על השראה אלוהית. אבל לגבי שאלת ה"ביזוי" של כבוד הגוף המת בנושאים כמו נתיחות שלאחר המוות ומחקרים מדעיים, נראה לי ששם האבסורד נשאר על כנו. מהו הערך של כבוד הגוף עבור מי שלא צריך אותו יותר, לעומת הערך של איכות החיים החברתית והמוסרית עבור ציבור המתהלכים על פני האדמה? אולי הפחד המיסטי מכך שמי שגופו יהיה חסר לא יקום בתחיית המתים גורם לעיוות המחשבתי הזה. ואם כך מדובר בעוד מקרה קלאסי של התנערות מהחיים לטובת איזשהו אידיאל ספקולטיבי המצוי מעבר לאופק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא מדובר ב"הססנות פסיקתית". קיימות מספיק פסיקות שמאפשרות להוציא איברים מן המת, ואפילו במקרים מסויימים להוציא איברים מן החי 1. הנושא הוא באמת שמרנות ופוליטיקה. 1 למשל, הגדרת החי בקטגוריה הלכתית של "טריפה", ואז האיסור להרוג אותו הוא לא איסור רצח אלא לא-תעשה רגיל. ומכיוון שחייו של המושתל יינצלו כך, ופיקוח-נפש דוחה לא-תעשה, אזי חובה להוציא איברים מן החי כדי להציל את המושתל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |