|
||||
|
||||
מכון אובייקטיבי זה יופי, אבל לא לכל הורה יש את הכסף לממן את המכון האובייקטיבי שהוא סומך עליו. וכשאתה שולח את הילד שלך למשפחתון, גם אם עשית תחקיר בטחוני מקיף לגננת (ומרבית הסיכויים הוא שאינך יכול לעשות כן), אתה לא יכול לחזור עליו כל פעם שהסייעת מתחלפת. אתה יכול לחפש המלצות, אבל אתה לעולם לא תוכל לדעת מה הן שוות. בקיצור, אתה מניח אינסוף משאבים (כסף וזמן) של ההורים עבור כל דבר שקשור בחייהם ובחיי ילדיהם. אני, בניגוד אליך, מודע למציאות, ויודע שמוטב שארגון ממשלתי אחד יהיה קצת לא יעיל בזמן שיפעיל פיקוח על הגנים, מאשר שכל ההורים בישראל יבזבזו את כל זמנם על תסקירים ותחקירים כדי לוודא שהגן של הילדים שלהם בטוח. כלכלית, זה עדיף. |
|
||||
|
||||
כמו שההורה מברר שלגן יש ארגז חול, הוא יכול לברר שלגן יש אישור ממכון תקנים שעליו הוא סומך. הוא לא צריך להזמין מכיסו בדיקה של כל גן שהוא שוקל. בסוף, כשיבחר אחד, יצא שאת הבדיקה של אותו הגן הוא מימן, בדיעבד, דרך התשלומים לגן. ההורים יכולים (וצריכים) לדרוש שלא יועסקו אנשים חדשים ללא אישורם, ושיודיעו להם בכל פעם שאחד מהמועסקים הקיימים מתפטר, מפוטר או נפטר. אני מודע למציאות. היא מכילה גם הורים שלא אכפת להם, הורים שלא מכירים בכלל את הילדים שלהם, הורים שלא יודעים בכלל שיש להם ילדים, וכן הלאה והלאה. אז? אני מדבר על הורים שיש להם גם את הרצון וגם את היכולת להפסיק לעבוד לשתי דקות ולראות לאן הם שולחים את הילדים. אני לא חושב שזה דורש *הרבה* יותר זמן ו/או כסף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |