|
שלום אביבה, תשובה שכתבתי לך לפני כמה ימים התנדפה מסיבות טכניות, החוזרות על עצמן. אני מנסה שוב ומקווה שהפעם התכניקה תעמוד לרשותי. שמחתי לקבל את תגובתך ואני מנסה לענות לשאלות שהעלת. ההבדל בין "מחשבות שווא" לבין הזיות, כדלקמן: מחשבות שווא הן, כמובן, הפרעה בגדר המחשבה. הן עלולות להיות של גדלות או של קיפוח ן/או רדיפה.לדוגמא: אם אני אחשוב ואטען שהנני הסופרת הגדולה ביותר שאת היכרת מעודך (ואם את לא תאשרי את זה), אז אני סובלת ממחשבות שווא של גדלות. אם אני גם אחשוב (ואטען) שמגיע לי פרס פוליצר אבל לא נותנים לי בשל קיפוח או בגלל שאני אישה, אז גם יש לי מחשבות שווא של קיפוח; ואם בנוסף לכל זה אני גם אהיה משוכנעת שמרגלים אחרי ורודפים אחרי על מנת להוציא ממני פרטים אינטימיים, אז יש לי גם מחשבות שווא של רדיפה. הזיה, לעומת זה, היא הפרעה בגדר התפיסה - perception - באנגלית. היא עלולה להתבטא בתחום החושים השונים כמו למשל בתחום השמיעה, הראייה, הריח, הטעם ועוד ... עם מישהו שומע קולות צורמים של צהלה בעת שכל עשרת האנשים הנמצאים בקרבתו אינם שומעים שום קול מיוחד, יש להניח שהוא שומע קולות שאינם קיימים, דהיינו סובל מהזיות שמיעה. שתי התופעות, מחשבות השווא וההזיות, אינן "מציות" גדולות, אבל הן עלולות להופיע בהפרעות שונות, פסיכיאטריות ואחרות, קשות ופות קשות, איך לפעמים.
בעניין התסביך אדיפוס, התלבטתי מאוד כיצד לענות לך ועד כמה אוכל לדייק. וביום שהתחלתי להכין את השורות הללו, בעת שישבתי על כורסתי הנצחית שבאולימפוס הפרטי שלי - הקליניקה שלי - בדיוק הגיע אלי בחורה כבת 34-5, אינטליגנטית מאוד ומסובכת לא פחות מזה.ותוך 30 דקות לאחר שנכנסה אלי כבר ידעתי מה עלי לענות לך; מפני שהבחורה הנדונה חשפה לפני בעיה אדיפלית סבוכה, מקובעת ו"קלאסית" כאילו הייתה פציינטית של פרויד ולא שלי. ואני עוד מקווה שאם תתגבר על זה, תצליח גם להעמיד את קסמה ואת כל יתר כשרונותיה לרשות הגשמתה כאישה.
אני שמחה שיש סמני שאילה ומאחלת לנו שהם לא ייגמרו לעולם.מודה לך מאוד, הלן שיינפלד
|
|