|
||||
|
||||
המילה ''רגולציה'' איננה ניגוד לשוק חופשי. יכול להיות שוק ללא כל רגולציה כשהוא נשלט על ידי מספר מצומצם של תאגידים ועם מעט מאד תחרות. יש מדינות באירופה בהן יש שוק חופשי ורגולציה נוקשה כדי לקיים רמה סבירה של תחרות. נסה להכנס לענף השוקולד והנס קפה- אין רגולציה בענף חוץ מהרגולציה של עלית. |
|
||||
|
||||
רגולציה היא כמעט תמיד ניגוד לשוק חופשי (בפרט זו שאתה מתכוון לה, כנראה), ואתה מחליף בין "מס' מצומצם של תאגידים" ל"אי תחרות". לא בכל ענף נוח וטוב לשוק שתהיה תחרות רבה, ואז יש רק מס' חברות מועט שמתחרה. האם "תאגיד" הוא דבר רע לכשלעצמו? לא בטוח. מה שכן בטוח - את מבנה התאגיד וכוחו קובעת הרגולציה. האם בענף הקפה והשוקולד יש מכסים שמונעים תחרות חיצונית? אם לא - אז אין בעיה, כנראה שמדובר בחדירה איטית של מתחרים לשוק שהיה בדומיננטיות כמעט מלאה של עלית בתקופה שהיו מכסים ורגולציה. |
|
||||
|
||||
רגולציה איננה תמיד ניגוד לשוק חופשי. הקנס של מאות מיליוני היורו שחטפה מיקרוסופט מהרגולטורים האירופאים לא באו כדי להלחם בשוק החופשי. אני לא מחליף בין מספר מצומצם של תאגידים לאי תחרות. לפעמים יש תחרות בין מספר מצומצם של תאגידים. בד''כ יש עקומת היצע קשיחה. ראה הבנקים בישראל ועוד דברים מסוג זה. אתה מתכוון במילה רגולציה למשהו אחד בלבד למשל הרגולציה של המדינות על זכויות הטיס של חברות התעופה. יש גם רגולציה אחרת שהיא הגורם היחיד שמונע השתלטות יחידים על השוק. ההחלטה הרגולטורית שחייבה את הבנקים למכור אחזקות בתעשיה היתה החלטה כזאת. תאגיד רב עוצמה וטרנס לאומי הוא דבר רע לכשעצמו. הוא מהרבה בחינות יישות עצמאית -בגלל זה הוא מכונה טרנס לאומי-המנצלת את היתרונות בכל מקום אפשרי בלי לקחת חלק באחריות ששיכת למדינה מסויימת. לציבורים השונים אין כמעט אפשרות להטיל עליו מרות ( כי הוא לכאורה קניין פרטי)למרות שהוא שולט במרחבים ציבוריים לא מעטים. |
|
||||
|
||||
אם אין מניעה במדינה מסויימת שתאגידים יתחרו זה בזה, אז שיבואו לכאן כמה שיותר תאגידים (פפסי, קולה, י.ב.מ, אינטל הם כולם תאגידי ענק "כל יכולים" שהגעתם עשתה לארץ רק טוב, אבל אולי אתה מעדיף לשתות רק טמפו, אני לא יודע). עקומת היצע קשיחה יש במעט מאוד מקומות, וזה לא מצדיק רגולציה בכל מקרה. רגולציה לא מונעת השתלטות יחידים על השוק, אם כבר, היא זו שמקבעת את התהליך הזה (חברת חשמל, מקורות בזק, הבנקים שבבעלות המדינה על לדה-רגולציות האחרונות וכו'). אבל נכנסים כאן לדיון כלכלי, שאף פעם אין לו סוף. מה שאני רוצה לומר הוא, שבד"כ *מאוד* ברור לפוליטיקאים מה עושה כל תקנה או חוק בנושא שיפור החופש והגמישות של השוק או הרעתם. |
|
||||
|
||||
באמת אין סוף לויכוח הזה. ההבדלה שאתה עושה בין בנקים בבעלות המדינה לבנקים בבעלות פרטית, נסמכת כולה על דברי אידאולוגיה שהפיצו גורמים בעלי אינטרסים. בנק לאומי בהיותו שייך למדינה היה מתבדל ובנק הפועלים משתלב? שניהם היו מוסדות ברוטליים למטרות רווח. אני חושב שלא אטעה אם העלה טענה, שהתאגידים שאתה כה מעריץ עוסקים לא רק בפירסום מעלות מוצריהם אלא גם בסבוטז' של היריבים ובנסיון להקשחת השוק בו הם דומיננטיים. אבל אגדות הן דבר נחמד. |
|
||||
|
||||
בנקים בבעלות המדינה היו שניהם בדלנים, לצורך העניין, כי ראשיהם הממונים בד"כ העדיפו שמצב העניינים יישאר כזה. אני לא מעריץ תאגידים, ואם קראת קצת בפתיל ביני לבין דובי בנושא, היית יכול להבחין שאני סבור שאכן רבים מהגדלוים מעוניינים בהקשחת השוק אם הם שולטים בו. ואם אתה יודע זאת, מדוע אתה בעד הקשחת השוק? היכן תדע איפה זה מסייע ואיפה זה פוגע? האם אתה יכול להבין את ההשלכות של כל תקנה? לכן אני מעדיף פשוט תהליך כללי של דה-רגולציה והפרטה. אבל אנחנו שוב נכנסים לויכוח הכלכלי. |
|
||||
|
||||
קח את חברת הכבלים: היא בעד הקשחת השוק בכל הנוגע לשידורי טלוויזיה (כדי לא לפגוע בכמעט-מונופול שלה בתחום), אבל היא בעד פתיחת שוק הטלפוניה ושבירת המונופול של בזק. כל זה, על ידי אותם מנהלים באותו פרק זמן. משמע: אין כאן עניין אידיאולוגי של השתלבות או בדלנות, או אפילו שוק חופשי מול סוציאליזם. מדובר פה על מיקסום רווחים וזהו. איפה שכדאי להם, הם מקדמים שוק מרוגלץ, ואיפה שכדאי אחרת, הם מקדמים תחרות. |
|
||||
|
||||
מובן שלמנהלי חברות רבות יש אינטרס צר ביותר, ולכן אין לנתחם במושגים הרחבים (ועוד בתחום המדיני...). הם יהיו אידיוטים אם לא ינסו לתפוס כמה שיותר נתחי שוק, וכבר דנו בזה. אבל יש הבדל בין לנצל מצב פוליטי מסויים (למשל בדלן במשרד התקשורת שאוהב לרגלץ ולכן יש עם מי לדבר), ולתמוך ולממן קו מסויים של פוליטיקאי לאורך זמן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |