בתשובה לאיציק ש., 04/06/06 23:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוק חופשי ושוק ריכוזי הם מונחים מודרניים וברורים יותר, והם הרבה פחות בעייתיים והרבה יותר נוחים להבנה. כדי לדעת האם חברה תומכת ביותר חופש או יותר רגולציה לשוק, צריך לראות לאיזה מגזר היא שייכת, ומהן הצהרותיו של העומד בראשה (כי אלו הצהרות עם כוונה מעשית. אולי לא ברמה הפוליטית הרחבה, אבל בוודאי הכלכלית הצרה). אלעל, למשל, כחברה ממשלתית עד לא מזמן, תשאף למקסום רגולציה שימשיך להבטיח עליונותה על האחרות. האחרות, הקטנות יותר, יבקשו בד''כ להקטין את הרגולציה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המילה ''רגולציה'' איננה ניגוד לשוק חופשי. יכול להיות שוק ללא כל רגולציה כשהוא נשלט על ידי מספר מצומצם של תאגידים ועם מעט מאד תחרות. יש מדינות באירופה בהן יש שוק חופשי ורגולציה נוקשה כדי לקיים רמה סבירה של תחרות. נסה להכנס לענף השוקולד והנס קפה- אין רגולציה בענף חוץ מהרגולציה של עלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגולציה היא כמעט תמיד ניגוד לשוק חופשי (בפרט זו שאתה מתכוון לה, כנראה), ואתה מחליף בין "מס' מצומצם של תאגידים" ל"אי תחרות". לא בכל ענף נוח וטוב לשוק שתהיה תחרות רבה, ואז יש רק מס' חברות מועט שמתחרה. האם "תאגיד" הוא דבר רע לכשלעצמו? לא בטוח. מה שכן בטוח - את מבנה התאגיד וכוחו קובעת הרגולציה. האם בענף הקפה והשוקולד יש מכסים שמונעים תחרות חיצונית? אם לא - אז אין בעיה, כנראה שמדובר בחדירה איטית של מתחרים לשוק שהיה בדומיננטיות כמעט מלאה של עלית בתקופה שהיו מכסים ורגולציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגולציה איננה תמיד ניגוד לשוק חופשי. הקנס של מאות מיליוני היורו שחטפה מיקרוסופט מהרגולטורים האירופאים לא באו כדי להלחם בשוק החופשי. אני לא מחליף בין מספר מצומצם של תאגידים לאי תחרות. לפעמים יש תחרות בין מספר מצומצם של תאגידים. בד''כ יש עקומת היצע קשיחה. ראה הבנקים בישראל ועוד דברים מסוג זה. אתה מתכוון במילה רגולציה למשהו אחד בלבד למשל הרגולציה של המדינות על זכויות הטיס של חברות התעופה. יש גם רגולציה אחרת שהיא הגורם היחיד שמונע השתלטות יחידים על השוק. ההחלטה הרגולטורית שחייבה את הבנקים למכור אחזקות בתעשיה היתה החלטה כזאת. תאגיד רב עוצמה וטרנס לאומי הוא דבר רע לכשעצמו. הוא מהרבה בחינות יישות עצמאית -בגלל זה הוא מכונה טרנס לאומי-המנצלת את היתרונות בכל מקום אפשרי בלי לקחת חלק באחריות ששיכת למדינה מסויימת. לציבורים השונים אין כמעט אפשרות להטיל עליו מרות ( כי הוא לכאורה קניין פרטי)למרות שהוא שולט במרחבים ציבוריים לא מעטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין מניעה במדינה מסויימת שתאגידים יתחרו זה בזה, אז שיבואו לכאן כמה שיותר תאגידים (פפסי, קולה, י.ב.מ, אינטל הם כולם תאגידי ענק "כל יכולים" שהגעתם עשתה לארץ רק טוב, אבל אולי אתה מעדיף לשתות רק טמפו, אני לא יודע). עקומת היצע קשיחה יש במעט מאוד מקומות, וזה לא מצדיק רגולציה בכל מקרה. רגולציה לא מונעת השתלטות יחידים על השוק, אם כבר, היא זו שמקבעת את התהליך הזה (חברת חשמל, מקורות בזק, הבנקים שבבעלות המדינה על לדה-רגולציות האחרונות וכו'). אבל נכנסים כאן לדיון כלכלי, שאף פעם אין לו סוף. מה שאני רוצה לומר הוא, שבד"כ *מאוד* ברור לפוליטיקאים מה עושה כל תקנה או חוק בנושא שיפור החופש והגמישות של השוק או הרעתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת אין סוף לויכוח הזה. ההבדלה שאתה עושה בין בנקים בבעלות המדינה לבנקים בבעלות פרטית, נסמכת כולה על דברי אידאולוגיה שהפיצו גורמים בעלי אינטרסים. בנק לאומי בהיותו שייך למדינה היה מתבדל ובנק הפועלים משתלב? שניהם היו מוסדות ברוטליים למטרות רווח. אני חושב שלא אטעה אם העלה טענה, שהתאגידים שאתה כה מעריץ עוסקים לא רק בפירסום מעלות מוצריהם אלא גם בסבוטז' של היריבים ובנסיון להקשחת השוק בו הם דומיננטיים. אבל אגדות הן דבר נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנקים בבעלות המדינה היו שניהם בדלנים, לצורך העניין, כי ראשיהם הממונים בד"כ העדיפו שמצב העניינים יישאר כזה. אני לא מעריץ תאגידים, ואם קראת קצת בפתיל ביני לבין דובי בנושא, היית יכול להבחין שאני סבור שאכן רבים מהגדלוים מעוניינים בהקשחת השוק אם הם שולטים בו. ואם אתה יודע זאת, מדוע אתה בעד הקשחת השוק? היכן תדע איפה זה מסייע ואיפה זה פוגע? האם אתה יכול להבין את ההשלכות של כל תקנה? לכן אני מעדיף פשוט תהליך כללי של דה-רגולציה והפרטה. אבל אנחנו שוב נכנסים לויכוח הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קח את חברת הכבלים: היא בעד הקשחת השוק בכל הנוגע לשידורי טלוויזיה (כדי לא לפגוע בכמעט-מונופול שלה בתחום), אבל היא בעד פתיחת שוק הטלפוניה ושבירת המונופול של בזק. כל זה, על ידי אותם מנהלים באותו פרק זמן. משמע: אין כאן עניין אידיאולוגי של השתלבות או בדלנות, או אפילו שוק חופשי מול סוציאליזם. מדובר פה על מיקסום רווחים וזהו. איפה שכדאי להם, הם מקדמים שוק מרוגלץ, ואיפה שכדאי אחרת, הם מקדמים תחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שלמנהלי חברות רבות יש אינטרס צר ביותר, ולכן אין לנתחם במושגים הרחבים (ועוד בתחום המדיני...). הם יהיו אידיוטים אם לא ינסו לתפוס כמה שיותר נתחי שוק, וכבר דנו בזה. אבל יש הבדל בין לנצל מצב פוליטי מסויים (למשל בדלן במשרד התקשורת שאוהב לרגלץ ולכן יש עם מי לדבר), ולתמוך ולממן קו מסויים של פוליטיקאי לאורך זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לדעת האם חברה תומכת ביותר חופש או יותר רגולציה, צריך להסתכל על נתח השוק שלה. חברה עם נתח שוק גדול תרצה לבצר אותו. חברה עם נתח שוק קטן תרצה לתת לעצמה יותר חופש פעולה. זה הכל. מיקרוסופט של סוף שנות ה-70 דגלה בשוק חופשי. מיקרוסופט של שנות ה-90 והלאה דוגלת ברגולציה היסטרית. ההבדל הוא לא באנשים, אלא בסיטואציה וברווח שאפשר להשיג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מייקרוסופט דוגלת עכשיו ברגולציה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יכול להיות כלל אצבע טוב, אבל בוודאי לא גורף, כי תלוי באיזו רגולציה מדובר. אם הענק מייקרוסופט מאוד תלוי ביבוא של פריט מסויים מחו''ל, שגם מתחרהו מייצר מקומית בארה''ב, הוא לא ירצה רגולציה על היבוא הספציפי הזה. כנ''ל רגולציה מסוג פסיקת בית משפט, שבשל גודלו של תאגיד מייקרוסופט, עליו להתחלק לשלושה חלקים שווים, ולעמוד תמיד בשלשות. מאחר וזהו משחק עדין, בד''כ יעדיפו חברות כמו מייקרוסופט להימנע מחקיקה רגולטורית, כי ברגע שאתה מעלה רגולטור לשלטון, אתה לא ממש יודע איפה זה ייגמר. במקרה של בוש, רגולטור, הרגולציה עושה בעיקר רע למייקרוסופט (ולהרבה אחרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלו של בוש הבן דאג למסמס תביעה משפטית שהתנהלה כנגד מיקרוסופט בארה''ב (והחלה בימי קלינטון) וכן להתערב לטובתה בפרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה להיכנס לדיון הנצחי של "איזה סוג של מונופול היא מיקרוסופט", ( למרות שמי שרוצה, יכול להתווכח עם העמדה שפגשתי באתר הבא http://www.urbanpotato.net/default.aspx/document/878 ) על פי תיאור שנראה עובדתי שפגשתי בויקיפדיה: נראה שהמסמוס יצר רגולציה כלשהי בעד מיקרוסופט, למרות שלא התעמקתי בכך. זה די מתאים למשטרו של בוש, ובוודאי שמתאים למיקרוסופט, שבמקרה זה הרוויחה כנראה מהפשרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזו "רגולציה בעד מיקרוסופט" אתה קורא שם? לפי המאמר התגובות נעות בין "זה נורא שיש כזו חברה אבל פירוקה אינו צעד נבון" לבין "הפשרה שהושגה היתה מכה קלה על כף היד. לא משהו שמרשים את דורפל". לפי אותה פשרה חברת מיקרוסופט חויבה לחשוף את הממשקים שלה למתחרים (אך היא דאגה לכך שתנאי רשיון החשיפה ימנעו שימוש במידע ע"י תוכנות חופשיות) וכן שתהיה ועדה של שלושה אנשים עם גישה מלאה למידע של מיקרוסופט שנועדה לפקח עליו (וזה שמיקרוסופט משלמת להם את המשכורות לא משפיע כהוא שה על שיקול דעתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הקישור: Andrew Chin, an antitrust law professor at the University of North Carolina at Chapel Hill who assisted Judge Jackson in drafting the findings of fact, wrote that the settlement gave Microsoft "a special antitrust immunity to license Windows and other 'platform software' under contractual terms that destroy freedom of competition."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופט ג'קסון, שאצלו עבד אנדרו צ'ין, היה זה שניהל את המשפט המקורי. במהלך המשפט הוא לא היה ממש אוהד כלפי מיקרוסופט. סביר להניח שהוא היה מאוכזב ממסמוסו ע"י ממשל בוש. מה שהוא מתאר כאן זה כמובן את ההסדר הפשוט של "אנחנו לא נתבע אותכם שוב על העברה הזו". אין כאן רגולציה חדשה. אולי תת־רגולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מכנה ''תת רגולציה'' היא כמובן גם סוג של רגולציה - כזו שמגינה על מיקרוסופט מתביעות עתידיות. זה לא דבר של מה בכך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |