בתשובה לאסף עמית, 17/04/00 8:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''שינון אובססיבי של פסוקים ארכאיים ומצוות מפוקפקות'' אכן נתפס בעיני כצורה נחותה של לימוד, אם הוא בכלל נופל לקטגוריה הזאת... אך זאת איננה הנקודה. אינני חושב שטענתי כי התרומה הממשית של תחום עיסוק כלשהוא היא המדד על-פיו יש לקבוע האם לאפשר לאדם זה או אחר לעסוק בו, להפך - אסור ששיקול זה יהיה חלק ממסכת השיקולים. ההערה כלפי הספורט הייתה אך ורק בציניות, מובן שהשיקול חייב להיות אובייקטיבי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, צה''ל כבר מאפשר לכל בעלי אותם כשרונות אינטלקטואלים, לפחות להלכה, למצות אותם במהלך (או במקום) השירות הצבאי. מוסיקאים יכולים לפנות ללהקות צבאיות או תזמורות צה''ל וכך להמשיך באימוניהם, קיים מושג (שאני לא כל כך בטוח מה הוא אומר) של ''ספורטאי מצטיין'' שמקבל הקלות או אולי אפילו שחרור כללי מהצבא, הגאונים המתמטיים יכולים לממש את כשרונותיהם ביחידות העילית האינטלקטואלית של צה''ל (תלפיות, חמ''ן תלפיות, מגוון יחידות המחשבים או עתודה אקדמאית) וכן הלאה. שימו לב, אמרתי ''להלכה''. לא כל האופציות האלה באמת פתוחות בפני המלש''בים הכשרוניים, אבל לפחות קיימת האופציה בספר החוקים. ההבדל ביישום בין כל האופציות הנ''ל לבין האברכים החביבים (לפחות עד היום), הוא בכך שעל מנת להתקבל לכל אחת מהאופציות האחרות, צריך באמת להראות מצוינות, ולקוות ממש חזק שהמכסה לא תתמלא בלעדיך. בינתיים לעומת זאת, כל שטותניק שמסלסל בפאותיו יכול להצהיר שתורתו אומנותו, מבלי לתרות מאומה למדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-הא! חיכיתי לתגובה הזו. לידיעתך, עתודאי משרת לפחות שש שנים בצבא! שש שנים! ולא מקבל גרוש שחוק מהמדינה על לימודיו. חניך תלפיות אינו חופשי לבחור את תחומי המחקר שלו אלא מנותב למסלולים מאד מסויימים וגם הוא משרת שנים רבות בצבא. מוזיקאים מצטיינים יש אולי 10 במחזור גיוס ולהקה צבאית היא לא המקום לרבים מהמוזיקאים שאני מכיר. ועדת טל פותחת פתח למימוש עצמי אמיתי מחוץ לצבא, בלי לאבד את הזכויות שמקנה השירות בצבא. הכותב הוא עתודאי לשעבר, לאחר 7 שנים בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גם חיכיתי לתגובה הזאת (למרות שניסיתי לסתור אותה כבר בתגובה הראשונית שלי)... ה''מיצוי'' שצה''ל מאפשר לאנשי מדע ותרבות להגיע אליו במסגרתו איננו מיצוי כלל וכלל, כי אם הכוונה גסה וברוטלית של מאמצים מדעיים בכיוון ידוע מראש. זה דומה בהרבה מובנים למדענים שמועסקים ע''י חברה מתוך מטרה ברורה שיפתחו מוצר מסויים או פטנט כלשהוא שיסייע לחברה, כמובן שהמחקר שהם עושים הינו אמיתי ונכון אך הוא איננו חופשי ואיננו מדעי במובן הזה שהם אינם תרים אחר ''האמת'' שלהם (קלישאה נבובה אומנם, אך לטעמי עדיין תקפה) אלא פועלים כדי שהמעסיק שלהם יצבור עוד ממון (או עוד כוח, במקרה של הצבא). המימוש העצמי של הגאונים המתמטיים צריך להיות בארגון חופשי ופתוח כמו חברות מסויימות שמעניקות חופש פעולה כמעט מוחלט לאנשים שהן מכירות ביכולתן או במסגרת אקדמאית, ובהחלט לא בתוך מסגרת מדכאת (הן פיזית והן רוחנית) כמו הצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח על כך שהצלחתי לגרום לכל כך הרבה מקוראי האייל אושר... כמובן, כפי שמשתמע מהתגובה שלי, אני מסכים אתכם במאה אחוז בנוגע לעובדה שהאופציות הללו לא בדיוק מספקות, אבל חייבים להזכיר אותן על מנת לצאת ידי חובה, לפחות. בכל מקרה, יש נקודה אחת שאיני מסכים איתה - אותם מלש"בים מחוננים אמורים לתרום ככל יכולתם למדינה, והעובדה שהם (ברובם) לא נשלחים לחזית, יחד עם העובדה שהצבא מאפשר להם להמשיך בלימודיהם/אימוניהם, היא כבר פרס מספיק. למה הגולנצ'יק הממוצע צריך לסכן את חייו, כאשר הצבא משחרר אחרים משירות בטענה ש"הם יותר טובים ממך"? כל עוד השירות הצבאי הוא חובה אזרחית, אין סיבה לשחרר אף אחד משירות, כולל חרדים. בלי קשר, הלהקות הצבאיות, תזמורות צה"ל, יחידות העילית והעתודה האקדמאית כולן פותחות דלתות בפני החייל המשוחרר, ולא במיוחד פוגעות בו בהמשך חייו. אולי אין זה פיצוי מספיק על הזמן שבוזבז במהלך השירות הצבאי, אבל כמו שכבר אמרתי, אם הגולנצ'יק יכול (לסכן את חייו ולבזבז שלוש שנים מהחיים שלו), גם הממר"מניק יכול (לא לסכן את חייו בכלל, אם מוציאים מהחשבון מהדקי סיכות שיוצאים משליטה, ולבזבז 5 שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה נוספת. המטרה של צה''ל אינה סיכון חיי חיילים במטרה לגרום להם תחושת סיפוק על כך התרמו את חלקם למדינה. צה''ל גם לא אמור לשמש (למרות שעשה את זה במשך שנים רבות) ככלי עזר בבנית החברה הישראלית, ולא ככור היתוך. צה''ל הוא צבא. מטרת צה''ל היא לקדם את האינטרסים הבטחונים של ישראל. אדם שיכול לתרום יותר לתפקוד של צה''ל בכך שיפענח צפנים, או ידאג לכך שמערכת חישוב שכר אנשי הקבע תפעל כתקנה או שבסיס הקריה יראה מטופח, מאשר בכך שילחם, עדיף שיעשה זאת. נכון שבסופו של דבר הוא ייתן למדינה פחות מעצמו (ואולי גם יקבל ממנה הרבה יותר מהחיילים הלוחמים) אבל תרומתו למטרה האמיתית של צה''ל עשויה להיות גדולה בהרבה אפילו אם הוא לא סיכן את חייו (ולא קרע את התחת על הג'בלאות). נכון שזה לא פייר, וזה גורם לתחושת אי צדק בקרב הלוחמים, אבל זו הכנה טובה לחיים שאחרי הצבא. גם הם לא פיירים ואין בהם צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי אמרתי אחרת? אבל על מנת למשוך את אותו כוח אדם "איכותי" יותר לחתימת קבע, צה"ל זורק להם הרבה יותר בונוסים וצ'ופרים, מתוך חשיבה ברורה של היצע וביקוש. בנוסף, אם צה"ל באמת היה נואש מבחינת כוח אדם, אני בטוח שיש חטיבת חי"ר שלמה (לפחות) בבני ברק, שיכולה להכנס לפעילות תוך חצי שנה, וזאת אחרי ניקוי בעלי הפרופיל הנמוך מבינהם. אבל משום מה, הם לא צריכים להתגייס, לא לשירות קרבי ולא לעורפי. לא לשרת שבוע כן שבוע לא, ולא לעשות שירות מקוצר של שנתיים. כלום. ומעכשיו מה? לעשות שנה אחת עלובה בשירות לאומי שאינו צבאי, אינו מפרך ברמה מקבילה, ואינו מסוכן בכלל. שווה להיות חרד, מה? למה צה"ל משחרר משירות את בעלי פרופיל 21, אבל משאיר בשירות את בעלי פרופיל 45, אם הוא יכול להרשות לעצמו לשחרר את כל בני הישיבות? בן ישיבה בריא וחסון יכול לעבוד בגננות או במטבח, ולא ביעילות פחותה מחילוני חולני ומט לנפול שבקושי עמד בקריטריונים שנקבעו בחוק שירות הביטחון. בכל מקרה, אם תשים לב, תראה שגם דעתי כדעתך. חייל תלפיות מועיל יותר, ברמה האישית, גם מהצנחן המורעל ביותר. מן הראוי שצה"ל ישתמש בכוח האדם הטוב ביותר שברשותו ביחידות "חוד החנית" (ומשום מה יש יותר מדי חודות לחנית הזו...:) שלו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |