|
גם אתה בונה הרבה על ה"לא טועה", כאילו מדובר פה באיזה ג'וקר שמפיל הכל, מבלי להבין היכן משולב הבסיס של "אין טעויות" (ואני מזמין אותך בנושא זה לקרוא את תגובתי לעדי).
לגבי החלק השני של תגובתך: כאן גם אתה מסביר למה אתה תוקף את השיטה - היא צובעת באור חיובי מדי לטעמך חלק ממפעל ההתיישבות בגדה, שאתה נגדו. אז על קצה המזלג: פוליטיקאי מתכנן גם להרבה יותר מעשרות שנים. לעיתים קרובות יש תוכניות לזמן קצר, אך בד"כ תהליכים נבנים מתוך ידיעה שהם לא יסתיימו בקדנציה אחת, ולכן הם נבנים כדחיפות קלות בכיוון הנכון, מבלי לסיים את התהליך, אלא לייצר מומנטום ולחץ להמשכו בכיוון זה. ערפאת היה מוכן להסתגר שנים עד מותו במוקטעה ולא לזוז מההישגים שהביא לו אוסלו, בתקווה שיום יבוא ומדיניות קלינטון תתחלף (וזה אכן קרה). יש תהליכים שגם בנייתם לוקחת זמן רב. בניית אמון ודו קיום היא מטבעה ארוכה הרבה יותר מהפרדה מהירה, אבל (לדעתי) יותר משתלמת בטווח הארוך.
|
|