|
||||
|
||||
בתור גננת אנתרופוסופית בבית-זית אשמח להעיר את עיני מי שחפץ... לי ולבעלי יש גן בבית- זית בו מתחנך בנינו (האם לזאת גם יקרא חינוך ביתי?) הגן מובנה על עיקרון משפחתי בו יש גנן וגננת, לפעמים הם גם ממש אמא-אבא (כששנינו עובדים בגן ביחד) וכל פעולות הבית השוטפות נעשות בו עם הילדים,בישול אפיה ניקיון הפיכת הבית (במשחק) וסידורו (גם על-ידי משחק, והילדים בוחרים מה הם רוצים להחזיר "הביתה"...) הגן פועל ברוח אקולוגית: חומרי ניקוי, מיחזור, שרותי קומפוסט... וטבעית: עונות השנה נלמדות בעבודה פיזית בחוץ ואנו אוכלים גם מהתוצרת הנהדרת. אנו לומדים! ביחד על החגים ועל נושאים שונים... הגננים בהכנת הנושא והילדים בשירה ותנועה של המעגל היומי. מותר לילדים לשאול שאלות והתשובות יגיעו אליהם על כנפי התמונה והדמיון. את בנינו ה"מסכן" לא לימדנו צבעים, מספרים, הפכים וכדומה וראה זה פלא! הוא יודע הכל, זר לא יבחין בבורותו וגם אנו לא משום שהוא למד הכל מהעולם המדובר שסביבו. לדוגמא: כשמסדרים משחקים ומבקשים שיביא הקוביה האדומה שנפלה ...או שהילדים בוחרים לאכול מהקערית העגולה ... ועוד. הגן שלנו יותר מגן "אנתרופוסופי" או אחר הוא מה שאנחנו,שהקמנו אותו בעצמינו והוא גדל, נושם, מתגמש ומתפתח איתנו. אין בו ציטוטים אנתרופוסופיים, אני בכל אופן לא קוראת שטיינר בזמני הפנוי,והילדים שמחים בו וגם ההורים. (ברור שלא כולם כל הזמן אבל גם בגן מעורבות הורים זה כך ובגנים ובבתים רבים...) תתפלאו, אנחנו כן שמחים לספר להורים, גם את הדברים "הפחות נעימים" שקורים לילדים כי רק כך נוכל באמת לעזור להם במצוקותיהם. גם גן הורים צריך עזרה לפעמים והם פונים לשאול אותנו "הגננים ואנשי החינוך" השכנים ...כמו שאנו מתייעצים לעתים עם הורים ספציפים מהגן בנושאים בהם יש להם הבנה רבה משלנו: אירגון, יעול ניהולי וכלכלי וכדומה. ברור לי לחלוטין שהגן שלנו לא מתאים לכולם, כמו כל מקום שהולכים אליו, אבל הרוב הגורף של הורי הגן אינם אנתרופוסופיים והם באים אליו, ואף שבים וחוזרים עם האחים הקטנים פשוט כי נעים וטוב להם בו. חשוב היה לשנינו בפתיחת הגן להכיר בכך שיש הורים שצריכים-רוצים להיפרד מהילדים שלהם במשך היום ורצינו לתת לכך מענה שיהיה הכי קרוב לסביבה הביתית העמלנית החיה והשמחה שאנו חושבים שהם זקוקים לה. באופן אישי יודעת שיש גנים שיש להם נשמה. ויש כאלה שיש להם נשמה יתרה. ויבורכו על כך. |
|
||||
|
||||
*להאיר* את עיני מי שחפץ. ולא "להעיר". בו מתחנך *בננו". בלי י' בין שני הנונים. |
|
||||
|
||||
לא רציתי לתת פרסום (חיובי או שלילי) לגן הנ''ל, אבל מכיון שהגננת הרשתה לעצמה להשתמש באתר כבמה לפרסום של הגן שלה, ארשה לעצמי לחשוף שהיא זאת שהחרידה אותי כל כך. אני מרחם על ההורים שמפקירים את נפשותיהם הרכות של ילדיהם בידיה. |
|
||||
|
||||
לא הסכמנו שתשתה כוס מים לפני שאתה מגיב? מספיק כבר עם ההגזמות האלה. אני מרחמת על הורים שילדיהם עוברים התעללות קשה בידי זרים, אני מרחמת על הורים שילדיהם חולים במחלות כרוניות או קטלניות, אני מרחמת על הורים שילדיהם נלקחו מהם בידי הרשויות ועוד ועוד (וכמובן, גם על הילדים...). ואני מקווה ובטוחה שתצטרף אלי ברגש נעלה (ושיפוטי) זה. לעומת זאת, הורים ששולחים את ילדיהם לגן של שירלי אולי אין להם מושג מחייהם, אולי טועים קשות בשיפוט החינוכי שלהם, אולי אפילו יצטערו על כך בעתיד, אבל לא מגיע להם שתרחם עליהם; ואם כן, הרחמים שלך זולים יותר מדי, ומומלץ בדק בית. חג שמח. |
|
||||
|
||||
לא חשבתי שאני אמצא את עצמי מתנגח כאן, אבל הדברים שלך לא ראויים להשאר ללא מענה: אתה מסתתר תחת כינוי אלמוני ומשמיץ קהל עם ועדה גן מסוים וגננת מסוימת שאתה, גם לפי דבריך, כמעט לא מכיר. אני , כמו שכנראה ניכר ממה שכתבתי כאן, לא חשוד באהדה עצומה לגנים באשר הם, אבל אני מכיר את שירלי היטב ואני יודע שיש להם גן מקסים והם משקיעים את הנשמה שלהם בילדים שבגן. ממש את הנשמה ובהרבה אהבה והתכוונות. נפגשת עמה פעם אחת ומצאת בה, לדבריך, "ארשת מלאת חשיבות עצמית" + שיטת חינוך שונה ממה שכולנו מכירים - זו אכן סיבה מספיק טובה להשמיץ את הגן שלה כמחריד, לא נורמלי ולרחם על הורים ששולחים את ילדיהם אליה. אכן תגובה מדודה וראויה. יש לך כנראה התנגדות עמוקה לשיטת חינוך וולדרוף (אם כי נראה שהידע שלך עליה נזון בעיקר משמועות). לגיטימי. אפשר לפתוח כאן דיון על השיטה. אבל למה להשמיץ בצורה כל כך תוקפנית אנשים שמשקיעים את זמנם, מרצם והמשאבים הרגשיים שלהם בילדים ? |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הגן מספיק כדי לדעת שלא הייתי מניח ל''גננת'' הדיליטנטית לחנך לי את הילד. אני גם מכיר אותו מספיק כדי לדעת שלא הייתי מניח לילד שלי לשחק מתחת לסככת אזבסט. הורים אחראיים לא היו מסכנים את בריאות ילדיהם בצורה כזו. |
|
||||
|
||||
האם סככת אזבסט איננה חוקית? האם גגון אזבסט איננו חוקי? |
|
||||
|
||||
בתעשיה ובבנייה הוא נאסר, ובשנים האחרונות הוא מוצא מבתי ספר, ממחנות צבא וכו'. לגבי מקומות יותר קטנים כגון גני ילדים, טיפות חלב וכיו"ב נראה שאו שאין אכיפה או שאפילו אין עדיין חקיקה ברורה. מישהו צריך לדאוג לזה... |
|
||||
|
||||
אם הייתי חושבת שאסבסט יכול לסכן את הילדה ההיפוטתית שלי, שאלת החוקיות, לכשלעצמה, לא ממש הייתה מטרידה אותי. |
|
||||
|
||||
סביר שלא. לא זו הייתה סיבת השאלה. |
|
||||
|
||||
מה זה "שרותי קומפוסט"? |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה ששלחתם לי במייל. (למה לא פה?). תגידו, דישון הגינה, שאחר כך אתם אוכלים את תוצרתה הנהדרת, בצואת אדם, אפילו אם היא עכשיו "קומפוסט", זה לא בעייתי מבחינה הגיינית? |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי לא. אני לא מומחית לקומפוסט, אך יש את טליה שניידר שכתבה על כך ספר שלם כעת. אנו התחלנו עם שרותי הקומפוסט רק השנה כך שעוד אין לנו קומפוסט מוכן מהם (זה ייקח שנה- עד שנתיים) ובינתיים אנו ממשיכים ללמוד את הנושא. |
|
||||
|
||||
יש כל מיני שיטות ורמות של ייצור קומפוסט. מיחזור שפכים ביתיים זה כבר למתקדמים, אבל לא כלכך מסובך. אני עושה קומפוסט מפסולת גינה ובישול (ללא ביוב). רוב ממחזרי הביוב לא מודעים לסכנה שבמים מושבים. מים ''מושבים '' מביוב נחשבים ''בטוחים לשתיה מקרית'' ,כלומר היה וטעית בברז אצל חבריך האקולוגיים בגינה- רוב הסיכויים שלא תחטוף צהבת (לפחות לא מהמים) אולם לא מומלץ לשתות מים אלו באופן מכוון וגם לא לאכול את עלי הרוקט שהושקו בהם בהתזה. מסתובבת גם תפיסה שהביוב הביתי הוא ''עצמי'' ולכן הכולרות שמזהמות את הביוב הפרטי הן ממילא כאלו שנחשפת אליהן כבר ולכן לא מסוכנות עבורך.יש בזה משהו אבל עדיין הייתי משתמש במים אלו רק עבור השקיה בטפטוף. |
|
||||
|
||||
יש הרבה חיידקים במעיים שלא היית רוצה להכניס לפה שלך. זאת אחת הסיבות לשטיפת הידיים אחרי השימוש. |
|
||||
|
||||
שטיפת ידיים. עוד המצאה יודאו-נוצרית שנועדה להרחיקנו מהטבע. |
|
||||
|
||||
הדבר המדובר כאן הוא לא /מי/ הביוב אלא das ding an sich , ושימוש בו לדישון. [אסתי, דווקא בעד יודאו-נוצריות בכמה נושאים]. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שלום שרלי אני סטודנטית לחינוך ומכינה עבודה כרגע על החינוך האנתרופוסופי עליי לראיין גננת בחינוך זה והיתי רוצה לדעת האם זה יהיה בסדר מצידך שאשלח לך כמה שאלות במייל ותוכלי להחזיר לי אותו? אם זה לא טירחה רבה מידי.. אני מאוד מאוד מאוד אודה לך אם כן מבטיחה לא להעמיס בשאלות |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |