|
||||
|
||||
אני יכול להגיד לך כבר עכשיו שאישית הייתי מת לאפשרות להשאר בבית ולגדל את הילד שלי. צרכים אינטלקטואליים אפשר להשלים (בקלות יתרה) מחוץ למקום העבודה. יש שיאמרו - ביתר קלות. |
|
||||
|
||||
את זה תגיד כמה חודשים אחרי הלידה, לא לפני. |
|
||||
|
||||
אתה מוזמן לשאול אותי עוד חצי שנה בערך. |
|
||||
|
||||
צרכים אינטלקטואליים אפשר בהחלט למלא מחוץ למקום העבודה. אבל קשה למלא אותם כשאתה קם כל כמה שעות להאכיל, ומת לישון, וכשאתה סוף סוף נרדם הגוזל שוב מתעורר וצורח... תאמין לי, במצב כזה אין מספיק זמן אנרגיה וסתם שקט, לשבת ולקרוא את קאנט. |
|
||||
|
||||
השמועות מספרות שזה עובר להם אחרי כמה חודשים. אלוהים אדירים, למה שאני ארצה לקרוא את קאנט? אני מפיק מספיק מענה לצרכים האינטלקטואליים מרצח בדם קר של חיילים גרמניים ב-Brothers In Arms, ומצפייה בפרקים מזדמנים של דוקטור הו מלפני 20-30 שנה. |
|
||||
|
||||
השמועות האלה הן חלקיות ולא מעבירות את כל התמונה. גם כשההאכלה מסתדרת, זה עדיין לא אומר שיהיה פחות בכי ופחות צורך בטיפול צמוד. הצורך בטיפול כזה נמשך הרבה יותר מ''כמה חודשים'' (אלא אם כן מדובר בהורה מזניח או בחינוך ספרטני). |
|
||||
|
||||
לא חשבתי אחרת. אבל טיפול זה לא בדיוק מה שתיארת לעיל. בשלב כלשהו הם גם מתחילים לישון בצורה פחות או יותר סדירה. |
|
||||
|
||||
בעצם לא אתה תיארת... |
|
||||
|
||||
תשמע, עם ילד כמו שלך זה לא חוכמה - אחד כזה שכבר עכשיו אפשר לדבר אתו שוטף ועושה לך סטנדאפ בכל הזדמנות... |
|
||||
|
||||
שישה שבועות אחרי הלידה, לקחתי חופשת לידה של שישה שבועות. היה כיף, באמת. אני לא יודע אם הייתי מוכן לוותר לגמרי על עבודה ולעבור לגדל את הילד במשרה מלאה, אבל הייתי שמח אם הייתי יכול לעבור לעבוד בחצי משרה ולהיות איתו חצי יום בכל יום. |
|
||||
|
||||
טוב, אני כמעט במצב הזה (שומר על הילדה בימי שני ורביעי כל היום). חצי יום כל יום נראה לי טוב יותר (אבל מאוד רע לעבודה). |
|
||||
|
||||
תגיד, אתה מודע לכך שאתה הולך ומאבד את מעט השפיות שהיתה לך פעם? אצל ל.ב.פ. אפשר לתלות את האשם בהרעלת אוקסיטוסין או משהו, אבל מה התרוץ שלך? שאלה לד"ר ט. וישנה: גם אבות בפוטנציה עוברים שינויים הורמונליים? |
|
||||
|
||||
הייתה לי שפיות פעם? מה גורם לך להגיד דבר כזה? (ולמה אני מאבד אותה?) |
|
||||
|
||||
תשובה רצינית - כן. ידועים גם מקרים נדירים שגברים החלו לייצר חלב (בכמות קטנה מכדי להניק). |
|
||||
|
||||
תודה. היה לי חשד כזה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש גם תרבויות מסוימות שבהן גברים עוברים תהליך דמוי לידה בזמן שהנשים יולדות (כאבים דמויי צירים, למשל). |
|
||||
|
||||
את זה ראיתי פעם באיזה סרט ישן (אולי ''מונדו קאנה'') אבל חשבתי שהתופעה היא חברתית-תרבותית. דובי, עדכן אותנו בבקשה שכתתחיל לסרוג. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין. אם זאת תופעה חברתית-תרבותית אז היא לא תופעה? |
|
||||
|
||||
אז היא לא תופעה של שינויים הורמונליים. |
|
||||
|
||||
זה אחד הדברים המפתיעים שראיתי מפרי מקלדתך זאת בדיחה? אולי שינויים הורמונליים? |
|
||||
|
||||
אינני מבין את הקושי. אם אתה מתכוון לביטוי הלא לגמרי מוצלח ''שינויים הורמונליים'', היו לי גרועים ממנו. |
|
||||
|
||||
"אם זאת תופעה חברתית-תרבותית"... "אז היא לא תופעה של שינויים הורמונליים" זו באמת דעתך? |
|
||||
|
||||
אה, בסדר. אם אתה מתכוון לכך שאיננו יותר מאשר מצבור כימיקלים, וכל שינוי "רוחני" מקורו באיזשהו שינוי אלקטרוכימי במוח, ודאי שאני איתך. אני לא יודע אם כל, או אפילו חלק, מהנוירוטרנסמיטורים נחשבים הורמונים, כך שיכולתי להסביר את ההתבטאות שלי בדרך הזאת. אחד המאפיינים של הורמונים הוא שהם בעלי טווח גדול, כלומר מיצרים במקום אחד ומשפיעים על פעולה במקומות אחרים, ואני לא בטוח שנוירוטרנסמיטורים עונים על הקריטריון הזה. אבל האמת היא שגם אם הם כן, לא פעם נוח להתעלם מזה לצרכים רטוריים, אחרת כל הדיון הופך למסורבל. די מייגע לכתוב, ואני מניח שגם לקרוא - משפטים כמו "שינויים הורמונליים שמקורם בביולוגיה בסיסית בניגוד לשינויים הורמונליים שמקורם באינטרקציה חברתית-תרבותי". השוני העיקרי שמצדיק את הדילוג הזה הוא שבמקרה השני השינויים ההורמונליים הם רק המכשיר בעזרתו מתבטאת הסיבה הבסיסית (שהיא הסוגסטיה החברתית), בעוד במקרה הראשון כל הסיבות מתרחשות בתוך הגוף ולכן מוצדק לראות את ההורמונים כחלק ממנגנון התגובה כולו. אולי יש שינויים הורמונליים אצל מישהו שאשתו הרה, אבל אם מקורם תרבותי לא נתפלא למצוא פינות נידחות (למשל: 95% מהאוכלוסיה) שאצלם השינויים האלה אינם קורים. במקרה כזה, אפשר יהיה לתמוה אם באייל האחוז הזה גבוה מהממוצע, ואם כן למה ומדוע. אנקדוטות על גבר אחד ממיליארד שמתחיל לייצר חלב (אגב, נדמה לי שהללו עובדים קשה בשאיבה מהפטמות שלהם עד שהנס הזה מתרחש) אינן מעלות ואינן מורידות, אלא אם אצל כל, או רוב גדול של, הגברים בהריון יש עליה ברמת הפרולקטין (או הורמונים אחרים מסוגו). זה, בעצם, מה ששאלתי. למרות כל זה, אם תציע לי ניסוח אלטרנטיבי אשמח להשתמש בו. |
|
||||
|
||||
תודה על ההתייחסות המפורטת אני מנחש שבמקרה הנדון התרבות וההורמונים כה שלובים עד שהאבחנה הרטורית שלך אינה עולה בקנה אחד עם מהות התופעה. זה רק ניחוש. מעניין אם בדקו. ניסוח אלטרנטיבי: בטוי גופני תלוי-תרבות |
|
||||
|
||||
אני יכול להגיד לך כבר עכשיו שאישית הייתי מת לאפשרות להשאר בבית ולגדל את הילד שלי. צרכים אינטלקטואליים אפשר להשלים (בקלות יתרה) מחוץ למקום העבודה. יש שיאמרו - ביתר קלות. למה איש אינטלגנטי כמוך אומר אילו במקום לנסות? מה תפסיד? או אשאל אחרת: מה תרוויח? |
|
||||
|
||||
אני אפסיד משכורת ואפשרות לתמוך כלכלית במשפחה שלי, מה זאת אומרת מה אני אפסיד? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |