בתשובה לרון בן-יעקב, 30/05/06 23:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערכת פעולות וכללים אכן מנותקת מהקשר נפשי. ''אסור לרצוח'' הוא כלל מוסרי שלא תלוי במה שאתה מרגיש, ו''רצח'' נחשב מעשה לא-ראוי (או ראוי בתנאים מסוימים, ואז קוראים לו אחרת) בלי קשר לדברים שאמא שלך עשתה לך כשהיית קטן. הפרד בבקשה בין ''השאיפה לעזור לאחר שאיננו בן משפחה'', שזאת שאיפה שיכולה להיות ביולוגית כמו השאיפה שיש לי לאכול סורבה עכשיו, לבין ''החובה לעזור לאחר שאיננו בן משפחה''. אם אתה מכיר דרך להסיק חובות מתוך נטיות ושאיפות, אני אשמח לשמוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שאני לא בטוח ש"הערכת פעולות וכללים אכן מנותקת מהקשר נפשי." אם כבר, מהמעט שהצלחתי להבין, לא רק שאין נתק, אלא יש תלות חזקה (אולי למרות הדעה שהרוכב הרציונלי צריך לשלטו על הסוס האמוציונלי). למשל, ראה תגובה 378311 וגם תגובה 151710 היותר ישנה. בקשר לעזרה לזר. לא דברתי על "החובה" לעזור לו, אלא על השאלה מדוע בכלל אנחנו עוזרים לזרים, ורמזתי על תאוריה שמדברת על דמיון, קירבה ושייכות בין חברי קבוצה. דוגמה פשטנית - הילדה שלך דומה לך (בנוסף כמובן לקשר האבהי-ביולוגי), בת אחותך דומה לך מעט, חברי המשפחה דומים במקצת בגלל שיש להם מאפיינים פיזיים והתנהגותיים שפחות או יותר דומים להוריך כי הם שייכים לאותה תפוצה. אם זה נכון, זה יכול להיות בסיס גרעיני לא רע למוסר חברתי רחב יותר. (שאלה שאין לי תשובה: האם יש הבדל ביחס המוסרי שאנחנו *מרגישים* כלפי שימפנזים, חתולים, או דגים?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר שאתה מדבר עליו הוא קשר סיבתי. אתה אומר שהמקור לרגשות המוסריים שלנו הוא הביולוגיה שלנו. אולי זה נכון ואולי לא. אני לא יודע. אבל זה לא רלוונטי לשאלה "מה הוא המעשה/הכלל המוסרי". השאלה הזאת היא שאלה תכליתנית ולא סיבתית: כל הסיבות שיכולות ליצור את הרגשות המוסריים שלנו אינן יכולות לקבוע עבורנו כיצד עלינו להתייחס אליהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |