 |
בעבר הייתי נותנת כמה שקלים רק לנגני רחוב שניגנו ברמה מסויימת. יום אחד היתה בטלויזיה איזו כתבה על מצוקת העולים ועל יחס החברה הישראלית אל העולים, משהו כזה, ובמסגרתה נכללו גם כמה דקות של מין משאל-רחוב, שיחות רחוב, על נושא קליטת העליה.
נראתה שם אשה שעצרה ליד גבר מבוגר שעמד ברחוב ושר אריה אופראית - ושר נורא. האשה שמה בכובעו כמה מטבעות, והכתב ניגש אליה ושוחח איתה. היא אמרה שנתנה לאיש נדבה משום שריחמה עליו, על כך שאינו יודע לשיר ובכל זאת הוא נאלץ לנסות ולהרויח כמה פרוטות בדרך זו.
אולי הרחמים האלה הם קצת פטרוניים ומתנשאים, גם מצד האשה ההיא וגם, אחר כך, מצידי - אבל מאז אני חולקת ממעותיי גם לאלה שאינם מנגנים יפה (במישהו ששר ברחוב עוד לא יצא לי להיתקל בתל אביב, משום מה אני פוגשת רק כאלה שמנגנים).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש