בתשובה להאייל האלמוני, 26/05/06 10:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מכיר את ראנד האדם, אלא את שני הרומנים העיקריים שכתבה (וגם את ''המנון''). לכן, אין טעם לתקוף את ראנד האדם (שחלק מקורות חייו נראה לי מגוחך למדי) ולחשוב שזה יזכה לתגובה רצינית מצדי. (גם טולסטוי לא היה כזה נחמד, ממה שהבנתי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו איננה בדיוק שאלה של ''נחמדות'', אלא של עד כמה מהווים גיבורי הספרים שלוחה פסיכולוגית ואידיאולוגית של המחבר עצמו. נראה כי אצל ראנד משרתים גיבוריה באופן פשוט וישיר את האמירות האידיאולוגיות, בצורה הרבה יותר בולטת מאשר אצל טולסטוי (אולי בין השאר משום שטולסטוי הוא מגדולי הסופרים ודמויותיו יותר עשירות ומורכבות). לא ראיתי בדבריי הקודמים ''תקיפה'', בהכרח, אבל אין בעיה - אם אינך מוצא מקום לכך, אפשר גם בלי תגובה רצינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדובי היה זה שצחק כאן על ראנד בכך שהצביע על זה שסופרת שהטיפה לאינדיבידואליזם הפכה לראש "כת" שחס ושלום שמישהו בה יגלה חשיבה עצמאית. נראה לי שאני מעדיף להסתפק באמירות האידאולוגיות ולא לנתח את האדם שמאחוריהן. (הבאתי את טולסטוי כי גם אצלו יש הטפות מוסר חסרות בושה ודי בוטות, אבל אצלו הן לרוב *במקביל* לסיפור ולא כחלק ממנו כמו שזה אצל ראנד). אגב, למה לגרור את ראנד לדיון מלכתחילה? אני לא חושב שהיא זו שצריכה לקבוע לנו איך נתנהג עם קבצנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם מישהו חושב שדוסטוייבסקי היה אדם נעים, נכונה לו אכזבה. אותי זה די מעודד לחשוב שיש לי חלק מהכישורים הדרושים כדי להפוך לסופר גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שנכונה לו אכזבה. הסיכוי שאחד כמו דוסטוייבסקי יטריח את עצמו לסיאנס כדי להוכיח מי ומה הוא היה זניח ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה של סלינג'ר, לא זוכר מאיזה ספר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |