בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 26/05/06 8:44
נדבות 387504
אסתי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 26/5/2006, 9:06
אני מסווגת ל"קבצן-נגן" לפי הרמה. כלומר, אם מישהו מרעיש עם אקורדיון או מענה כינור - הוא קבצן. אבל מי שמנגן סביר-עד-יפה הוא נגן. בלי קשר אם הוא לבוש בתלבושת מעניינת או לא. ובלי קשר לכמה אנשים, אם בכלל, נעצרים שם.
אגב תלבושות- בכל מקום במערב המתוייר יש תמיד להקה של אינדיאנים מהרי האנדים, עם מוסיקה אנדית, ואולי אחד מהם חבוש כובע אתני, ועוד מישהו בשכמיה אתנית, או עם צמה מוטלת על כתפו... להם- אתה נותן? :)
ואגב הופעות רחוב - ל"פסלים נעים" אני לא נותנת כלום. לא סובלת אותם- אחרי הפעם הראשונה שרואים אותם, הפרינציפ ברור, ולא מפעים במיוחד.
נדבות 387540
האייל האלמוני • בתשובה לאסתי יום ו', 26/5/2006, 13:06
מהם הפסלים הנעים?
נדבות 387620
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאסתי שבת, 27/5/2006, 8:17
"אתה נותן?" - מה? כסף? בכלל לא דיברתי בתגובה הקודמת על מדיניות הנתינה שלי.
אינדיאנים באמת יש המון, ולמיטב התרשמותי הם עוד נקודה נפרדת על סקאלת הנגנים-קבצנים: הם אוספים מטבעות, אבל גם מציעים למכירה דיסקים‏1. בכל אופן, המופע של האסייתים היה מושקע יותר במידה מהותית, מבחינת הלוגיסטיקה הכרוכה בו.

‏1מופע מרשים במיוחד ששמעתי בז'אנר זה היה, אאל"ט, בבאזל: נגן אקורדיון בגיל 40-50 שהרביץ את הפוגה ברה מינור של באך (ידוע במקומותינו גם כ"היה היה"), עם כל הקולות כנראה (אולי כמה אקסטרה (-:) והזכיר לי למה קוראים לכלי הזה "אקורדיון". לרגליו הוצע למכירה דיסק עם ביצועיו להרבה יצירות קלאסיות אחרות, ושלט קטן שמציע את שירותיו גם לאירועים פרטיים.
נדבות 388110
רודי וגנר • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ב', 29/5/2006, 22:26
אוי, ייתכן שזה אותו אחד שראיתי בפריז (ראו לעיל)
נדבות 388108
רודי וגנר • בתשובה לאסתי יום ב', 29/5/2006, 22:22
במאטרו בפריז נתקלנו פעם בנגן שניגן את הטוקטה ופוגה של באך על אקורדיון ועשה זאת נפלא... היה עונג להאזין לו. אחר כך נודע לי שלכל המנגנים במטרו יש אישור רשמי מעיריית פריז, האחראית גם לאיכותם.
נדבות 388121
האייל האלמוני • בתשובה לרודי וגנר יום ב', 29/5/2006, 22:42
בעבר הייתי נותנת כמה שקלים רק לנגני רחוב שניגנו ברמה מסויימת. יום אחד היתה בטלויזיה איזו כתבה על מצוקת העולים ועל יחס החברה הישראלית אל העולים, משהו כזה, ובמסגרתה נכללו גם כמה דקות של מין משאל-רחוב, שיחות רחוב, על נושא קליטת העליה.

נראתה שם אשה שעצרה ליד גבר מבוגר שעמד ברחוב ושר אריה אופראית - ושר נורא. האשה שמה בכובעו כמה מטבעות, והכתב ניגש אליה ושוחח איתה. היא אמרה שנתנה לאיש נדבה משום שריחמה עליו, על כך שאינו יודע לשיר ובכל זאת הוא נאלץ לנסות ולהרויח כמה פרוטות בדרך זו.

אולי הרחמים האלה הם קצת פטרוניים ומתנשאים, גם מצד האשה ההיא וגם, אחר כך, מצידי - אבל מאז אני חולקת ממעותיי גם לאלה שאינם מנגנים יפה (במישהו ששר ברחוב עוד לא יצא לי להיתקל בתל אביב, משום מה אני פוגשת רק כאלה שמנגנים).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות