בתשובה לדובי קננגיסר, 25/05/06 23:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא שמעתי דבר כזה - הינחתי אותו מהתגובה שלך. אם לא אמר, אז לא אמר. אחת הטענות של בלבן היא, ש"השיטה הקונבנציונלית" כל כך מופרכת מאחר ואפשר איתה להצדיק אותה מדיניות ע"י שתי אידיאולוגיות מנוגדות. פתיחה במו"מ מול אבו מאזן בלבד זה עלה תאנה, המשמעות היא פתיחה במו"מ עם הגורמים הפלסטיניים, והחזרת מפת הדרכים. עם או בלי חמאס, הדרישות הפלסטיניות בכל מו"מ הם כאמור חזרה ל 67, ולכן עצם קיום המו"מ מבורך מבחינה בדלנית ופסול מבחינה משתלבת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם גם הנייה וגם אבו מאזן משתלבים, הרי שמו"מ איתם בהכרח יוביל לקו גבול משתלב כלשהו, גם אם בכסות של "הסכמי ביניים", לא? הבעיה עם השיטה שלכם, היא שהיא לא שונה בשום דבר מהשיטה הקונבנציונלית - אפשר להצדיק איתה כל מדיניות בכל מצב, על ידי הזדקקות לכלובי זהב, למצבים בינלאומיים, ללחצים עמומים, לספינים משוערים ולשקרים מסועפים. וליברמן עדיין בחוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא בהכרח, מפני שהם פועלים במסגרת כלשהי, שאתה בוחר להתעלם ממנה - ואתה שוב ושוב תוקף אנשי קש מבלי לנסות להבין. אתה בודק דברים במנותק מהקונטקסט: אין פלסטיני היום, ותהא דעתו אשר תהא, שיכול לדרוש פחות מחזרה לגבולות 67, מזרח ירושלים, וזכות השיבה כתיבול. בפרט לא אם הוא ארגון שעד אתמול חרת על דגלו את היותו אופוזיציה איסלמית מיליטנטית. נדרש זמן להשתלט פנימית על הרשות, לאחד את השורות, לחכות שהבדלן מעבר לאוקיינוס יתחלף, ואז להתחיל במהלך "חד צדדי". אבל אני כנראה שוב מבזבז מילים על עיניים ערלות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |