|
||||
|
||||
לא "חלק מהאוכלוסיה" שניתן להדביק לו שם (לא, נגיד "החרדים" או "הערבים" או "הרוסים" או משהו כזה), פשוט הרבה מאוד אנשים, לפחות לפי התרשמות שלי מסיפורים של המשפחה הגניקולוגית העניפה שלי. (גם אני לא חשבתי שטובת הילד הפוטנציאלי מאוד חשובה. אבל אז ראיתי את הילד שלי בשבוע ה-15 בערך1, והוא כבר נראה כמו בן-אדם, וקצת קשה להתעלם מדברים כאלו ולחשוב עליו כעל טפיל בגוף האשה. באופן כללי, מרגע שהלב שלו פועם, להתייחס אליו כאל "פוטנציאלי" לעומת "ממשי" זה לא כזה פשוט). 1 http://microiod.livejournal.com/1585.html#cutid1. גם מוקדם יותר הוא נראה די חמוד, אבל אין לי תמונות באיכות טובה. |
|
||||
|
||||
כלומר, השקפת העולם הקודמת שלך היתה מבוססת על כך שלא ראית תמונת של עוברים? |
|
||||
|
||||
לא, היא הייתה מבוססת על כך שלא היו הרבה עוברים בחיים שלי, ויכולתי לחשוב בצורה מנותקת למדי מהפן הרגשי של זה. חוץ מזה, כשאתה בן 15, קל לחשוב על עוברים כטפילים, ולראות בזה ראיה סבירה של המציאות. |
|
||||
|
||||
חמוד לאללה הילד, אבל הצילומים קצת ברוקיים, לא? |
|
||||
|
||||
זה מה יש. ילד אוואנגרד. |
|
||||
|
||||
(שאלתי כי אני מעולם לא נתקלתי בסיפורים כאלו, ולכן תהיתי אם מדובר בהכרות אישית שלך או בהכרות מסוג "אה, כן, יש חיילות שעושות הפלה במקום להשתמש בקונדום" או משהו כזה) לא אמרתי שטובת הילד הפוטנציאלי לא חשובה, אני פשוט חושבת שהיא חשובה הרבה פחות מטובת האשה המאד ממשית שכבר מסתובבת כאן ביננו. למען הסר ספק - מעולם לא חשבתי על עובר כעל טפיל. בכפוף לסייג שאין לי דעה שמצליחה להיות יציבה במיוחד בנושא (אני מגבשת אחת לאט לאט), נראה לי שאם בוחנים עובר שליבו פועם מול אדם שליבו פועם, ראשו חושב, מרגיש ויוצר קשרים עם אחרים, יש להעדיף את השניה. האדם, כך נדמה לי, הוא משהו מורכב יותר מאשר יצור חי שליבו פועם.* *ועכשיו נראה לי שבעצם זה די תואם גם את התפיסה שלי בנוגע להמתות חסד, להבדיל. אז אולי אני כבר כן בדרך ללגבש איזשהי דעה. הממם. |
|
||||
|
||||
מקורות מוסמכים במטוסו של ראש הממשלה מספרים שהייתה להם היכרות אישית עם יותר מאחת כזו. אבל זה לא רק עניין של "טובה" מול "טובה" - זה גם סוג הטובה. זו חיים של האחד מול, נגיד, אי נוחות מסויימת של האחר. מדוע רצונה של אשה X לצאת לבלות מדי ערב עולה בחשיבותו על עצם חייו של עובר? איפה עובר הגבול? האם כל סיבה אדיוטית ככל שתהיה היא מוצדקת להפלה? |
|
||||
|
||||
האם באמת קיימות נשים שיעשו הפלה בגלל הרצון להמשיך לחיות ולבלות כציפור-דרור? משום מה קצת קשה לי להאמין. נדמה לי שהדוגמאות האלה משמשות בעיקר אנלוגית, ובחיים האמיתיים רוב הנשים בכל זאת עושות שיקולים יותר עמוקים ומצפוניים. |
|
||||
|
||||
תראה, לאור העובדה שכבר ראינו מקרים של הורים שהזניחו את הילדים שלהם לבד בבית כי הם רצו לצאת לבלות, אני חושב שלעשות הפלה כי תינוק ''לא מתאים לי כרגע'' זה כסף קטן. |
|
||||
|
||||
מצד שני, אם אישה ששוקלת לעשות הפלה משום שלא מתאים לה כרגע להישאר כל ערב בבית תחליט שהפלה כזאת איננה עניין מוסרי - עדיין נשאלת השאלה אם לאחר שתלד את התינוק היא אכן תישאר אתו בבית או לא. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שרצונה של אשה ''לצאת לבלות מדי ערב'' הוא למעשה רצונה להמשיך לנהל את חייה ללא צורך לשאת במחוייבות מאד מאד מאד משמעותית כלפי חייו של אדם חסר ישע. הבחירה של אדם איך לנהל את חייו (בניגוד ל''לצאת לשתות בפאב האירי החדש שפתחו בירושלים'') היא עניין משמעותי מספיק, וממש לא נראה לי כמו סיבה אידיוטית. למען האמת, קשה לי לחשוב על סיבה אידיוטית. אני מניחה שהסיבה ''אני רוצה לעשות הפלה כדי לשמור על הגיזרה שלי'' היא אמנם די מטופשת, אבל בעיני היא מעידה על חוסר בשלות או חוסר רצון להיות אם. שהן, שכשלעצמן, נראות לי כמו יופי של סיבות. |
|
||||
|
||||
מה עם "רציתי בת, יצא בן. נעשה הפלה, ננסה שוב"? |
|
||||
|
||||
סביר שההיפך קורה לא מעט בסין. ואגב, אתה ודאי יודע שכל הפלה "נורמלית" (כלומר, כזו שלא נעשית מחשש לחיי האם/בעיות עם העובר וכיו"ב) נעשית הרבה לפני השבוע ה-15... |
|
||||
|
||||
הריון לא מתוכנן בדרך-כלל לא יתגלה לפני השבוע הרביעי, ולעיתים גם לא לפני השבוע השמיני1. אח"כ מתחיל תהליך של בדיקה, של ועדה, של עצם קבלת ההחלטה ולבסוף של קביעת תור להפלה. נהיה נחמדים - שבוע עשירי. בשלב הזה, כבר יש עובר חמדמד וחייזרי משהו, עם לב פועם. 1 השבועיים הראשונים הם בכאילו, כי אלו השבועיים שקודמים לביוץ, ואז אפילו אין ביצית, שלא לדבר על עובר. במהלך השבועיים שאח"כ אי אפשר בכלל לגלות שאת בהריון, באמצעים הזמינים לציבור. נשים רבות לא יבחינו, או לא ייחסו חשיבות למחזור אחד שהתפספס, מה גם שרבות יזהו את הדימום של ההשרשה כמחזור "חלש", ולכן לא ידעו שהן בהריון עד לסוף החודש השני. |
|
||||
|
||||
לא, אתה כנראה לא מכיר את הנוהל. לרוב נשים יודעות על ההריון לקראת סוף החודש הראשון. התור לוועדה בד''כ איננו אורך יותר משבוע, ה''וועדה'' עצמה היא לרוב עו''ס אחת שמחליפה כמה מלים עם האשה המעוברת, ובסוף אותו ''ראיון'', אם לא התבררו בעיות מיוחדות, עוברים היישר לחדר הטיפול. למען האמת, אם זה לפני סוף החודש השני, מספיקה היום גלולה אחת. |
|
||||
|
||||
כדי לדעת לקראת סוף החודש הראשון, האשה צריכה לחשוד שהיא בהריון - אין לה שום אינדיקציה לכך עד שהיא מפספסת מחזור (בסוף החודש הראשון). הערכות לזיהוי הריון כיום יודעות לזהות אותו יומיים שלושה לפני התאריך הצפוי של המחזור החודשי. |
|
||||
|
||||
ברכותי. הצלחת למצוא סיבה אידיוטית באמת. רק שהסיבה האידיוטית הזו לא תואמת את מה שאמרת קודם לגבי הפנייה להפלה כתחליף לאמצעי מניעה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שגם ''וואלה לא בא לי ילד עכשיו'' זו סיבה אדיוטית כשזוכרים שהמשמעות שלה היא הרג של ילד בפוטנציה. אבל את פסלת אותה, אז חיפשתי לך משהו אחר. |
|
||||
|
||||
זהו, שאני פשוט לא מסכימה עם ההגדרות שלך. אם זה "פוטנציאל" של אדם, אז כרגע הוא לא אדם. אם הוא לא אדם, אתה לא הורג אותו. אם אתה לא הורג אותו אלא רק לא מממש את פוטנציאל החיים שלו, נקודת האיזון משתנה פלאים. ולי נראה שלהפוך להורה זה עניין *כל כך* משמעותי כלפי המשך החיים שלך, שלקבל החלטה כזו *רק* כי בטעות הקונדום נקרע, זה חסר אחריות. להבדיל למשל, ממצבים בהם לא חשבת על להביא ילד לעולם, אבל מהרגע בו הציבו אותך בפני עובדה הגעת למסקנה שאתה כן רוצה, או תשנה את לוח הזמנים שתכננת לחיים או את התוכניות שלך בהתאם למצב הקיים, כי זה מה שאתה רוצה *עכשיו*. זה לא שלחפציבה לא מתחשק ילד עכשיו, אבל בעוד שבועיים כן יתחשק לה (להבדיל מחוסר החשק לצאת לחפש עבודה, לעשות שיעורי בית או לנקות את הבית), אלא שחפציבה לא חושבת שבנקודה הזו של החיים שלה, בשלב הזה של האנרגיות, הבגרות והשאיפות שלה, ילד (שכזכור, דורש טיפול, השקעה ואחריות גם אחרי ההריון) פשוט לא משתלב. |
|
||||
|
||||
מה, את מדברת על ילד בדלן, חלילה? |
|
||||
|
||||
1 וואלה לא בא לי ילד עכשיו- אם זה לא משתנה עם לידת הילד זה יכול די למרר את חיו. 2 לא חסרים ילדים אומללים בעולם 3 לא חסרים אנשים בעולם 4 בכל דיון אחר שנוגע בסבל של בעל חיים (ע"ע דיוני שחיטה וצמחונות), היית מתיחס למוח בתור המדד החשוב ולא לפעימות הלב. |
|
||||
|
||||
קרא לי ספישיוצנטרי, אבל בני אדם נחשבים אצלי יותר מבעלי חיים אחרים. אני לא תומך ברצח המוני של בני אדם במצב וגטטיבי, רק בגלל שתפקוד המוח שלהם קרוב לאפס (אני כן תומך בהמתות חסד, לעומת זאת). |
|
||||
|
||||
לפני כמה שנים אישה הועמדה למשפט ביוטה[*] בגלל שנולד לה תינוק מת. האשמה: פכיעה בזכויות הפג בזה שהיא לא ביצעה ניתוח קיסרי מוקדם. [*]מדינה בעלת סממנים דתיים פונדמנטליסטיים חזקים ביותר, על כל המתשמע בקשר להגדרות של חיים ומוות לאור פרשנות מילולית של ספרי הקודש. |
|
||||
|
||||
מי תבע אותה? ומה הייתה תוצאת המשפט? |
|
||||
|
||||
ארגומנטים לחיפוש: יוטה ו stillborn. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קיוויתי שמי שיבין יוכל לספר לי אם התקוות שאני תולה בו (אחרי שהאוקונל, שהיה הפאב החביב עלי תקופה ארוכה, העלה מחירים) מוצדקות. |
|
||||
|
||||
הא? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עד כמה אתה בטוח שהמילה "חיים" מתארת טוב את המקרה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |