בתשובה לרון בן-יעקב, 24/05/06 19:20
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387156
עוזי ו. • בתשובה לרון בן-יעקב יום ד', 24/5/2006, 20:34
אני מפרש כך: "החלטה כלכלית" = החלטה שממקסמת את הרווח. "החלטה רציונלית" = החלטה שמתחשבת גם בגורמים אחרים, אם יש כאלה; היא ממקסמת משהו אחר, מורכב יותר. אם כך, הנתון (הרציונלי) שבני אדם אינם יצורים רציונליים, צריך להלקח בחשבון בזמן ההחלטה (הרציונלית).
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387222
רון בן-יעקב • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 25/5/2006, 3:54
קראתי את מה שכתבת כמה פעמים ועדיין אני מרגיש כמו טַמבַּל. בכל זאת אני אנסה להמשיך, ואני עומד לעשות פה איזה מישמש.

אפילו אם נשאר בהגדרה המצומצמת שלך ל"החלטה כלכלית" (אחרת זה קן צרעות עם דרש על כל מלה), צריך להבדיל בין פעולת ההחלטה ובין מרחב ההחלטה (אני לא שלם עם ההגדרות האלה, אבל אני מקווה שתבין).

"רציונלי" אומר שכשאתה צריך להחליט, אתה תעשה את זה בצורה אינטיליגנטית, מסודרת, קוהרנטית, בצורה שתוכל להסביר את השלבים. אבל רציונליות, כמו שדויד יום אמר על התבונה, לא יכולה להניע פעולה. הוא דיבר על התשוקות passions, כמו שפעם היו נוהגים לקרוא, ודי בצדק, לרגשות. הרציונליות לא אומרת מתי תשתמש בה, לאיזו מטרה, מה יביא לדי צורך לקבל החלטה רציונלית, "טעם החיים."

"סבירות" reasonable היא מרחב החיים שדורש הפעלה של רציונליות. כשאתה נתקל בסיטואציה שגורמת לך להגיב, או שאליה אתה רוצה להגיב (ה"פסיון" הפסיבי), אז אתה יכול להפעיל מנגנון החלטה רציונלי. הרציונליות היא ה"איך," והסבירות (מאותו שורש בלע"ז) היא "בעבור מה."

באותו הקשר, יונג דיבר על הדת כאותו גורם-על שנותן סיבה והקשר למעשי האדם. הרצונות, ההחלטות, פתרון הבעיות וכיוב' שלנו נעשים על רקע שנותן להם סיבתיות ומשמעות. יכולת פתרון בעיות בצורה רציונלית שונה מהמניע ליישום היכולת השיטתית הזו.

לכן, החלטה כלכלית, מצומצמת לכדי "מיקסום רווחים" (ראה הערה פותחת) יכולה להעשות בצורה רציונלית רק כאשר אתה סובר שיש ללירה ערך (ובזה אני גם מתארך את עצמי).
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387468
עוזי ו. • בתשובה לרון בן-יעקב יום ו', 26/5/2006, 0:46
בהנתן כל האבחנות האלה בין החלטה רציונלית והחלטה כלכלית, זה כבר נשמע טפשי להדגיש שהן לא זהות. אבל בכל זאת מזהים ביניהן לעתים קרובות כל-כך (כמו בדוגמא שהובאה כאן פעם על השאלה שהוצגה לסטודנטים, כמה אנשים כדאי לחברה לפטר).
הרי אין שום דרך להעביר סיטואציה מעשית לספרי הלימוד בכלכלה. הסטודנטים אינם יכולים לעבוד בחברה עשרים שנה, להכיר כל מרצפת, כל בורג וכל לקוח - ורק אז להתלבט. מוכרחים למצות מן המציאות רק את הפרטים ה"חשובים" לצורך ההחלטה. הפלא הוא שעם הנתונים שנשארו, ההחלטה ה*רציונלית* הופכת להיות זהה עם ההחלטה הכלכלית.
מדגם אקראי != מגדם מייצג 387473
רון בן-יעקב • בתשובה לעוזי ו. יום ו', 26/5/2006, 4:35
וויליאם ג'יימס כבר אמר שאמנות החכמה זה האמנות לדעת ממה להתעלם.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות