|
||||
|
||||
כשאני יוצא לטייל, אני מודע שרואים אותי. כשאני קונה בחנות, ברור לי שהמוכר יודע מה קניתי. גם כשאני מחייג למישהו, אני לא לבד. אבל פתאום, באינטרנט, "הם" יודעים כמה זמן אני משתהה על כתבה בעיתון, ואילו נושאים בדיוק מעניינים אותי. אלה דברים שפעם שמרתי לעצמי, וזו הסיבה לאי-הנוחות לגבי גוגל. מה גם, שזה *בנוסף* ולא במקום לשאר החדירה לפרטיותי. |
|
||||
|
||||
כשאתה יוצא לטייל, ספק הסלולרי שלך יודע היכן אתה מטייל ומתי. כשאתה קונה בחנות, חברת האשראי יודעת מה קנית. כשאתה מחייג למישהו, גם ספק הטלפוניה שלך, וגם ספק הטלפוניה של הצד השני, יודעים את זה. גוגל לא יודעים כמה זמן אתה משתהה בכתבה בעיתון. ואם תפזר את החיפוש שלך בין כמה מנועי חיפוש- אז הם לא ידעו מה מעניין אותך. בכל מקרה, ספק האינטרנט שלך יודע את שני הדברים האלו (וגם- איזה קבצים אתה מוריד מתוכנות שיתוף הקבצים) ועוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |