|
||||
|
||||
פישוט היתר הזה הוא קצת לא הוגן, הוא לא לוקח בחשבון את הפוליטיקאי מן הזן המושבח - ה''משתליעקב'' (את חלוקת ההגדרות, שהיא בלתי אפשרית במקרה זה, אשאיר למישהו אחר). |
|
||||
|
||||
גדול |
|
||||
|
||||
בתור בדיחה זה בסדר, אבל שיהיה ברור שהניתוח כלל אינו ישים לאנשים מהשורה, אפילו אם הם מתדיינים באייל. |
|
||||
|
||||
ואיך בדיוק מסביר הבלבניזם את הקפיצה המפתיעה מאדם נורמלי לפוליטיקאי? |
|
||||
|
||||
ראשית, אתה כבר בדרך ל''קפיצה'' הזו - הבנת שפוליטיקאי הוא דם לא נורמלי. שנית, כפי שהסברתי לדובי מס' פעמים בדיון זה, אין כאן שום קפיצה. ישנה התקדמות מקצועית הדרגתית בפוליטיקה. התמקצעות בהיבטי המעשי והאפשרי, בתהליכים פוליטיים, ותוך כדי גם בירור האינטרסים והכיוונים האפשריים. זה הולך ועולה ככל שמתקדמים, ונמצא ברמתו הגבוהה ביותר בקרב הפרלמנטרים הותיקים, הממשלה, נושאי המשרות הבכירות בציבור (רמטכ''ל, נגיד הבנק וכיו''ב), וגם במידה לא מבוטלת אצל כל הפרלמנטרים בכנסת, אנשי עסקים וכו'. |
|
||||
|
||||
טוב. התקדמנו קצת. זה לא לגמרי "רק" פוליטיקאים. יש עוד איזה שניים-שלושה יחידה סגולה כאלה. ובכל זאת, יש פה איזו אלכימיה בדרך. איך בדיוק היא קורית? הרי מצעי המפלגות (לפחות בארץ) אינם תואמים בד"כ את החלוקה הזאת. כלומר, באיזה שהוא שלב הפוליטיקאים חייבים כולם לשקר, ולא לגמרי ברור מדוע. מדוע אין הם מנסים לארגן מצעים בתואמים את עמדותיהם? |
|
||||
|
||||
זה רק פוליטיקאים. לא כל פוליטיקאי הוא ח"כ או שר. הרבה מאנשי העסקים הם פוליטיקאים לא קטנים, ובוודאי דרגות בכירות בצה"ל ובשירות הציבורי. כשאני אומר פוליטיקאי אני מתכוון לאדם שהתמקצע בתחום הפוליטיקה, ולא בהכרח לאדם שזה עיסוקו היחיד. לגבי מצעי המפלגות בארץ ובעולם: אלו הם קמפיינים של שיווק ותו לא. פלטפורמה נוחה להיבחר לפיה, שאינה מחייבת לדבר לאחר הבחירות (ואנחנו רואים זאת שוב ושוב, ומתאכזבים שוב ושוב, אבל לא ממש חושבים לעומק למה זה קורה). הסיבה שאין "מפלגת הבדלנים" מול "מפלגת המשתלבים" הוא מפני שאלו אינם חוקי המשחק, ולא כך עובדת הפוליטיקה. פוליטיקה היא אומנות תפיסת עמדות מפתח וניצול עמדות אלו לקידום המדיניות הרצויה. כלומר, כדי לקדם מדיניות בדלנית, הדבר הכי טוב לעשות הוא לשים בדלן כמה שיותר גבוה בכל גוף משפיע - במפלגת המרכז, במפלגת הקצה, במפלגת הקוריוז ובמפלגת האדוקים. קח לדוגמה את קדימה: דוגמה טריה ומאלפת לתהליך היווצרות מפלגה כזו בשידור חי: אוספים מכל הבא ליד "סלבריטיז", שהמכנה המשותף היחיד ביניהם הוא שהם רוצים לנסות את מזלם בלהיכנס לכנסת במפלגה גדולה, ומנסחים מצע מעורפל שמתאים למפלגת מרכז חדשה, ושיועצי שיווק וסוקרים מבטיחים שהוא מתאים לנתח גדול מאוד מציבור הבוחרים. מה משותף למופז ודליה איציק? לרמון ולהנגבי? והדבר הבעייתי מבחינת חלק מהם הוא שגם אין להם שליטה על מי ייכנס, אלא לכל היותר שליטה מוגבלת על היכן ימוקם ברשימה. אם אולמרט ממקם את פרס נמוך מדי או דוחה אותו, פרס חוזר לעבודה ומשמיץ את קדימה כמפלגת ימין, ופוגע ב"מרכזיות" שלה. אבל פרס יימנע מכך כל עוד יקבל מקום סביר, כדי בכל זאת להשפיע מבפנים על מפלגת השלטון הבאה. הבאתי עוד דוגמאות לדובי במס' תגובות בדיון זה. |
|
||||
|
||||
"הדבר הכי טוב לעשות הוא לשים בדלן כמה שיותר גבוה בכל גוף משפיע - במפלגת המרכז, במפלגת הקצה, במפלגת הקוריוז ובמפלגת האדוקים." אז מה קורה שם בשב"כ? שפזרו קודקוד כמעט בכל מפלגה, אילון, דיכטר, חסון. |
|
||||
|
||||
השב"כ אף הוא מייצר מועמדים פוליטיים (וכן, גם המוסד), ולפעמים גם מוצנחים אליו מבחוץ מינויי בכירים, בשל חשיבותו הרבה כגוף ביצועי. עמי איילון הוא הצנחה מחיל הים אל השב"כ של הבדלנים. גם דיכטר בדלן. את חסון איני מכיר לעומק. בשנים האחרונות הבחנתי שיש כמין פשרה בין המשתלבים לבדלנים בנושא המינויים בשירותים החשאיים: בשב"כ לרוב יהיו בדלנים, ובמוסד משתלבים (יתום, הלוי). |
|
||||
|
||||
אולי אתה יכול לבקש מעודד בלבן לקרוא את הדיון כאן ולהביע את דעתו? אינני חושב שהוא יהנה במיוחד מהניתוחים שלך. |
|
||||
|
||||
שמעתי שהוא בחור אינטליגנטי...:) |
|
||||
|
||||
מוזר שתהליך ההתמקצעות הזה לא עובר על אף אחד מאלו שתפקידם הוא להבין ולהסביר את הפוליטיקה - אקדמאיים מתחום מדע המדינה, למשל, או עיתונאים. אף אחד מהם לא קלט את מה שעודד בלבן קלט בחושיו המחודדים וכל בוז'י, ביבי ופואד, שלא לדבר על כל יחימוביץ', בן-יזרי ובן-לולו, קלטו כבר מזמן... |
|
||||
|
||||
"וכל בוז'י, ביבי ופואד, שלא לדבר על כל יחימוביץ', בן-יזרי ובן-לולו, קלטו כבר מזמן... " זה דווקא עניין פשוט: זה שמחזיק את המפתחות במרכז המפלגה מסביר להם את המצב מיד עם היבחרם. |
|
||||
|
||||
למה אתה אומר אף אחד - עודד בלבן ורבים כמוהו קלטו ומסבירים. עיתונאים - רבים מהם קלטו, והם ''עיתונאים מטעם'' ומרוויחים הרבה סקופים ויוקרה בשל כך (אני יכול להצביע על מס' עיתונאים בולטים שהם מטעם מחנות שונים), והנושא הזה הוא בד''כ רגיש מכדי לצאת בהכרזות בומבסטיות (חוץ מבדיונים לא מחייבים באייל). בד''כ, אלה שיודעים מתבטאים בזהירות (כי הם חשופים לגיחוך של כל המדענים מהפקולטות למדעי המדינה, שברור להם שלא כך עובדים הדברים). |
|
||||
|
||||
וואו, אני מבין שתאוריות קונספירציה זה ממש תחביב שלך... איך זה שאף אחד במחלקות למדע המדינה אינו יוצא בריש גלי עם החשיפה הזאת? איך זה שמי שכן גילה את פלאי הבלבניזם הוא מרצה לפילוסופיה דווקא? |
|
||||
|
||||
דובי, להבדיל ממך, אין לי מושג מה קורה במסדרונות הפקולטות למדעי המדינה, ואני לא מאבד שעות שינה בשאלות הנכבדות מדוע אינם בוחרים אפילו לבדוק תורה כזו או אחרת. אולי יש כאלה שכן, אבל לא מעיזים להשמיע דברם בפומבי בשל הלחץ החברתי של כל הקננגיסרים שנמצאים בכיתות, ולכן דווקא קל יותר לפילוסופים לקדם רעיונות חדשים. הרי לאחרונים יש מרחב אקדמי רחב יותר בד''כ, אפילו אם הוא גובל בתאוריות קונספירציה... |
|
||||
|
||||
אני חושב שהעיקר טמון במה שכתבתי באחת התגובות הקודמות: אנשי מדעי החברה והרוח מסתכלים על סוג מסוים של ידיעה, בעוד בלבן (או וגנר, או כל מי שהולך בדרכם) מסתכל על סוג אחר של ידיעה. כאמור, שמעון גלבץ כתב על זה במאמר שלו על ויקו: דיון 988. |
|
||||
|
||||
כנראה, אבל כפי שכתבתי: אני לא מכיר אותם מספיק, אז איני מעוניין להכליל, ונתתי גם את הדוגמה של אחד המבקרים על ספר של בלבן. |
|
||||
|
||||
בנימה קצת אחרת מהלגלוג המתמשך שלך, טרחתי עבורך במשך כדקה שלמה, ומצאתי אחד שקוראים לו פרופ' זאב מעוז, חוקר פוליטי ב U of C וחבר לשעבר במכון יפה ללימודים אסטרטגיים ב TAU, שמשבח את אחד מספריו של בלבן וממליץ עליו לסטודנטים למדעי המדינה: |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהבאתי פעם ציטוט של אהוד יערי (ראיון ל"גלובס" אא"ט) שרמז לחלוקה בסגנון בדלנים/משתלבים. הוא טען שם למשל שיש פוליטיקאים ישראלים אשר מעוניינים בכך שמדינה פלסטינית תקום מתוך סערת מלחמה (=הנצחת הסכסוך) ולא מתוך הסכמים עם ישראל. (אחרי דקה) הנה מצאתי: תגובה 74117 |
|
||||
|
||||
אכן, תודה. הוא היה בראש הרשימה שלי כמקדם השתלבות ברור במדיה. |
|
||||
|
||||
אהוד יערי הוא איש חוג אורנים ידוע. |
|
||||
|
||||
האם "מלחמת שולל" שהוא כתב יחד עם זאב שיף לא השחירה מאוד את דמותו של שרון (המשתלב, אורניסטית), והלבינה יחסית את זו של בגין (הבדלן, כנ"ל)? |
|
||||
|
||||
אולי הוא חשב שזאת האמת? |
|
||||
|
||||
הניתוח הבלבניסטי למלחמת לבנון (ששמעתי מפי הגבורה), שלפי מה שהבנתי מאיציק הוא הניתוח האורניסטי, מוציא את בגין ערמומי ובשליטה לא פחות משרון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |