|
||||
|
||||
1. "הרבה מזכויות האזרח שיש לכל אחד ואחת מאיתנו מושעים ברגע שאנחנו מתחיילים" - אבל לא כולן (למשל הזכות להצביע, הזכות למשפט הוגן וכו'); לדעתי, חופש הביטוי אינו מושעה לגמרי בכניסה לצבא אלא רק מוגבל בסדרה של חוקים - קשה לי לראות כיצד לשכנע אותך בכך, פרט לדוגמאות שהצגתי המראות שיש דרכי ביטוי חוקיות לחיילים. במאמר מוסגר אומר שלתפיסתי, גם ההגבלה הזו של חופש הביטוי בחוקי הצבא היא מוגזמת (במיוחד כשדווקא הדרגים הגבוהים כן מתבטאים פוליטית) ושיש לאפשר לחיילים חופש ביטוי מלא בנושאים פוליטיים כל עוד הם לא משתמשים בצבא כקרדום לחפור בו. 2. א. אני מבסס את טיעוני על טענתם של פרשנים משפטיים (ושל עורך דינו של החייל) על כך שאין בספר חוקי צה"ל סעיף האוסר במפורש או במובלע על המעשה. אני תוהה האם יש בדיני הצבא סעיף כולל הקובע משהו כמו "חייל לא יביע בפומבי מחאה כלשהי, במעשה או באי-מעשה, כלפי מפקדיו". אם יש סעיף כזה, יש לשפוט את החייל לפיו; אז הופכת המחאה שלו למחאה לא-חוקית אך בלתי-אלימה (כמו הפגנות בלתי חוקיות או אי-תשלום מסים). ב. אתה יכול לקרוא לדיון הציבורי "מגוחך" עד מחר, אבל הטיעון היחידי שהבאת לכך הוא שבעיניך הדיון מגוחך. דווקא בעיני הדיון הזה חושף עמדות מורכבות, ואינו אוטומטי - עצם העובדה שגדעון לוי וראשי מועצת יש"ע תומכים באותה עמדה היא כבר אירוע יוצא-דופן; זה בפירוש גם מה שמעניין אותי בדיון. |
|
||||
|
||||
1. לא נסכים. לדעתי, העובדה שהדרגים הגבוהים בצבא מזלזלים בנו ומתבטאים פוליטית באופן פומבי היא בעיה חמורה באמת (להבדיל מחייל שכן או לא לוחץ יד). 2. א. אני מניח שמרבית הפרשנים יוצאים מנקודת הנחה שאי לחיצת יד היא לא "התבטאות פוליטית". ב. אי לחיצת יד היא אי לחיצת יד, אין לה שום משמעות לשום דבר, אפילו לא משמעותה סימלית או חוקית. עצם העובדה שגדעון לוי, ראשי מועצת יש"ע, הרמטכ"ל, אני ואתה מתיחסים לאירוע הזה היא דבר המוזר, אף אחד מאיתנו לא עלה טענה חדשה. |
|
||||
|
||||
2.ב. סביר שלקשקושים בהמשך השורה אין משמעות בעינך: 味わい אבל מיליוני יפנים חושבים אחרת, אז כנראה שיש להם משמעות. כך גם לגבי כל סימבול. אם מפיק הסימבול סבור שיש לו משמעות, וכך גם נמעניו, אז הם צודקים. |
|
||||
|
||||
מתוך פקודת מטכ"ל 33.0116 - "פעילות ציבורית של אנשי צבא, התבטאויות פומביות וקשר עם עיתונאים" "2. חייל לא יתבטא בפומבי, בעל פה או בכתב, בכל שאלה מפלגתית." "5. חייל לא יתבטא בפומבי, בעל פה או בכתב, בנושאים מדיניים או צבאיים, אלא אם כן הוסמך לעשות כן על ידי הרמטכ"ל, על ידי ראש אכ"א או על ידי דובר צה"ל." "6. טיוטת דבריו של החייל, שהורשה להתבטא בפומבי בנושאים האמורים, תועבר לאישורו המוקדם של הרמטכ"ל, ראש אכ"א או דובר צה"ל, וכן לאישור אמ"ן-מחב"ש" |
|
||||
|
||||
שמעתי משהו הבוקר בהקשר של שיתוף העמדות הנדיר בין גדעון לוי ומועצת יש"ע : חג' אמין אל חוסייני שהיה ממנהיגי (המנהיג?) הערבים לפני קום המדינה, פנה אל הרב זוננפלד, שהיה מנהיג היישוב הישן בירושלים והציע לו לשתף פעולה, מפני ששניהם מתנגדים לציונות. הרב זוננפלד סירב, והסביר לו: זה נכון ששנינו מתנגדים לאותו דבר, אבל אתה מתנגד לציונות בגלל החלק היהודי שבהם, ואילו אני מתנגד לציונות דווקא בגלל החלק הגויי שבהם... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |