בתשובה לעמר אורי, 11/10/01 23:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה צודק, לא כל השירים בבמה חדשה ובדג אנונימי זהים. עדיין, רובם עובדים עם אותם כללים. דווקא שני השירים שנתת אכן די שונים: השיר למעלה נראה לי כאקהביציוניזם משעמם, השיר בלינק הראשון שנתת היה חביב, אם כי היה סתם אוננות מילולית (בניגוד לזיון שכל), זה שבלינק השני לא הרשים אותי. אז? וכשכתבתי על חברי המערכת, התכוונתי לחברי מערכת האייל, ואני ממליץ לקפוץ ולבקר בדף של קננגיסר, אבל לא בשני השירים שהוא הציג כאן (אולי בתגובות של השני) אלא בשיר (?) "הייתי רוצה להיות כמו", שהוא די מרענן. אין לי חוסר חיבה למשוררים צעירים. כמה מחברי הטובים וכו'. אבל אני חושב שחלק גדול מהם מציית לאותן קונוונציות או עדיף לומר טכניקות פשוטות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לקבל פירוט באשר לאותן טכניקות פשוטות. ראשית אודה לך אם תוכל להסביר מהן אותן הטכניקות המקובלות על מרבית הכותבים אליהם התייחסת. שנית, אשמח אם תוכל להדגים את השימוש הנ"ל בכתוב, רצוי מתוך השירים שפורסמו בדג(?), אשר בהיותו בימה מסוננת לשירה, הרי שהוא מפעיל אבחנה איכותית, בכפוף לטעמם והבנתם של העורכים, כמובן. זאת בעיקר על מנת שאוכל אני ויוכלו הקוראים האחרים, להתייחס ברצינות הראויה לקביעתך הנחרצת. בתודה, עודד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז את השיר של אשר בן הוצאת מקטגוריית השירים ש"מצייתים לאותן טכניקות פשוטות". אני מניח שהכנסת אותו לקטגורייה אחרת: "שירים שמצייתים לטכניקות פשוטות אחרות". אני שמח שהוצאתי ממך הודאה שלא כל השירים בדג זהים, כי בעיני זה פתח להתקדמות נוספת. אני חושב שאם תבדוק שוב תגלה שם שירים רבים שהם (כמו שירו של אשר בן, שהוא רק דוגמא אחת שבחרתי) רחוקים למדי משירה של דנה גולדברג - הן מבחינת הסגנון והן מבחינת הנושאים. מן הסתם עדיין לא תאהב את שתקרא (עניין של טעם), אבל מהסטיגמה של "אלפי המשוררים שכותבים בדיוק כמוה" תשתחרר. גם אם כולם כותבים רע, לא כולם כותבים אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, רבים ורעים כותבים שירה (ולמען האמת, גם פרוזה - ר' "אפקט אתגר קרת") בצורה זהה או כמעט זהה. במובן הזה, "במה חדשה" הוא מנגנון שמזין את עצמו: "אם יש לי במה, כנראה שסומכים עלי לכתוב". כיוון שרוב מוחלט כמעט של תושבי "במה חדשה" אינם יודעים לכתוב וכותבים בכל זאת, הדבר גורם להתגבשות סגנון אחיד של איכות ירודה, לו נכנעים כותבים חדשים בחוסר מודעות. בזמנו, כשעבדכם צרף את שמו לרשימת הכותבים החדשים ב"במה חדשה", עשה זאת מתוך פליאה על המקום הנהדר המציע לו קישור עם הטקסט "תביא משהו", וראה בכך אפשרות לביקורת בונה והדדית היכול להביא לשיפור סגנון הכתיבה שלו. כיום, משהתבהרה הסטטיסטיקה וגילתה כי הביקורת הבונה לוקחת ככלל את צורת ה"ואוו מדהים אתה כותב נורה יפה" (שגיאת הכתיב מכוונת) נותר לו רק לחפש את אותם מעטים המסתכלים על הבמה בעין דומה לשלו. מה יופתע אם כן עבדכם כשיגלה שם שמות אותם למד להעריך בהקשרים אחרים, איכותיים יותר: נראה כי אינו היחיד הרואה ב"במה חדשה" כלי לביטוי אמנותי אמיתי. למעשה, המחפש הסבלן יוכל למצוא פנינים בינות לזבל בשיעור גבוה בהרבה משציפה. כיוון שאני חורג ללא אבחנה מהנושא, ולא מוצא נקודה אליה אני חותר, הרשו לי רק להמליץ: אני מאמין כי מאמר רציני בנושא "כתיבה מודרנית" או "יצירה ישראלית" או אולי "במות חדשות: האינטרנט ככלי מדכא תרבות" יתאים מאוד לאייל. אם הנושא כוסה כבר, אשמח לקבל קישור; אם לאו, הרי משהו צריך להעשות בענין. הערות: 1 השימוש בגוף שלישי בחלקה הראשון של התגובה אינו מהווה כלי ביטוי המצביע על חשיבות עצמית מופרזת. 2 למרות הערה 1, ניתן ורצוי לראות בתגובה זו פרסומת עצמית חסרת בושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו מעוניין לכתוב על כתיבה מודרנית או יצירה ישראלית, נשמח. "האינטרנט ככלי מדכא תרבות" לא כל כך. לאייל יש מסורת ארוכה של התעלמות מהמדיום עליו הוא מתבסס. (אפילו יש לנו סיבה). "משהו צריך להעשות בעניין", בד"כ משמעותו "אני צריך לעשות משהו בעניין, אבל אני מתעצל, אז אולי מישהו אחר יסכים". אני ממליץ לא להתעצל ולנסות לנסח משהו בעצמך. (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק - בדרך כלל זו המשמעות. במקרה זה, לעומת זאת, הדבר אינו נכון. גם אם היתה לי האפשרות לכתוב מאמר שכזה - ואין לי, בהיותי רכוש צה''ל משולל יציאות הביתה - הרי שיכולת הכתיבה שלי, בעיקר בסגנון הזה, מוגבלת למדי. אני חש צעיר מדי (לאו דווקא פיסית) מכדי לכתוב משהו ברמה מספקת, אך בכל זאת אשמח לקרוא מאמר בעניין מאת מישהו המוכשר לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהי אותה סיבה מדוברת להתעלמות מהרשת באייל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין להתעלמות זו הצדקה, לדעתי, וכבר קרה שמאמר שלי (שלי!) נפסל בשל היותו עוסק באינטרנט. אבל התירוץ נמצא במאמר הראשון שפתח את יומו של האייל: דיון 1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה היסטורית משהו. כשנוצר האייל, היו המון מגזינים ברשת שעסקו בתרבות הרשת, ואפס מגזינים שעסקו בעולם החיצון. אנחנו החלטנו לעסוק רק בעולם החיצון. גם היום יש מספיק מקומות שישמחו לפרסם מאמר על תרבות הרשת. אנחנו מעדיפים להתמקד בתחומים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שהוא לא שיר. הוא בקושי קטע. למעשה, הוא נכתב כפתיח עבור ערב במה שבו הקראתי את הסיפור ''הוא והיא'' (על פי שירו של ערן צור). אין לו כל יומרה ספרותית. לא שלשירים שלי כן יש יומרה כזו, אבל זה לא משנה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |