בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/05/06 14:19
רות גביזון וההתנתקות 384317
רוח חולפת • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ג', 9/5/2006, 21:31
תודה על תשובתך.

אם אני לא טועה, אמנם ההסכם עם מצריים נחתם ללא בחירות או משאל עם אולם החזרת סיני בפועל ופינוי ימית התרחשו לאחר שהליכוד זכה בבחירות.

דרך אגב, באיזה אופן היה אז ברור על פניו שזהו רצון העם?
בהיעדר כל מכשיר אובייקטיבי למדוד את רצון העם, מקובל לראות במליאת הכנסת כמכשיר הלגיטימי.

נקודה אחרונה - אני חושב שפעמים רבות מקבלי החלטות ומנהיגים צריכים להיות מונחים על סמך *טובת* העם ולא על סמך *רצון* העם.
אם תתעקש ותשאל אותי כיצד הם יודעים מהי טובת העם יותר טוב מהעם, אענה שהם אמורים להיות מוכשרים יותר לקבל החלטות מן האדם הממוצע ובוודאי שהם נחשפים למידע שהאדם הממוצע לא נחשף אליו.
רות גביזון וההתנתקות 384373
דב אנשלוביץ • בתשובה לרוח חולפת יום ג', 9/5/2006, 23:19
איני חושב שהוספת משהו מהותי לדיון בעניין הסכמי קמפ דויד והנסיגה מסיני. כל מה שאני יכול להוסיף הוא שכ''צד נפגע'' לא הקפדתי במקרה ההוא, משום שבנתונים של אז באווירה הכללית של הסיכוי לשלום עם הגדולה באויבותנו, כשתשעים חברי כנסת תמכו בהסכמים, היה לי ברור שהתעקשות על בדיקת רצון העם היא התעקשות ''ניג'סית'' משום שהתוצאות יהיו ברורות. אם מישהו ממתנגדי הנסיגה חשב אחרת, הייתה לו זכות להתעקש.

אשר לפסקה האחרונה בדברייך, כאן אני חולק עלייך באופן נחרץ. ''טוב'' הוא דבר ייחסי. מה שטוב בעיני אחד יכול להיות רע בעיני אחר, ואין כל מנגנון אובייקטיבי שיכול להכריע היכן האמת.
בעיני דמוקרטיה היא מימוש רצון הרוב, גם אם הרוב רוצה מה שרע לו.
רות גביזון וההתנתקות 384398
רוח חולפת • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ד', 10/5/2006, 0:10
1. אם נניח שדמוקרטיה היא מימוש רצון הרוב ולא ממימוש טובת הרוב. האם לדעתך דרך התנהלות זו היא טובה?

2. מעבר לכך שרצון הרוב הוא מושג מאד אמורפי, הוא גם נתון מאד בקלות לשינויים מהירים. בנוסף, ישנם מקרים בהם לרוב אין רצון כלשהו מהסיבה הפשוטה שהוא אינו יודע מספיק על הנושא העומד על הפרק.
רות גביזון וההתנתקות 384409
דב אנשלוביץ • בתשובה לרוח חולפת יום ד', 10/5/2006, 8:21
לשאלתך הראשונה, את מרבה להשתמש במושג "טוב". עבורי, אכן "טוב" הוא צורת משטר דמוקרטית, שאני מבין אותה כמימוש רצון הרוב גם (וכאן אני "משפץ" במעט דברים קודמים שלי), אם בעיני "רוח חולפת" או מישהו אחר מימוש הרצון הזה הוא בכלל "רע" לרוב. איני רוצה שמישהו ילמד אותי מהו טוב והייתי רוצה לחיות במקום שבו מתממש הטוב כפי שהרוב מבין אותו.
לשאלתך השניה, אני מאד קיצוני בעניין זה. אני חושב שבמדינה אידאלית הרוב צריך להיות גם בית המשפט העליון, והוא צריך להיות הגוף העליון שמכריע בכל עניין שיש לו עניין בו, ואפילו אם לציבור היה עניין ודיעה בסכסוך קטן בין שכנים, הוא היה הפוסק העליון.
ברור שברוב העניינים שמתנהלים בבתי המשפט אין לציבור רצון וזמן להחליט, ו*רצונו* הוא שגוף כמו בית משפט יטפל בכך, ושיסירו ממנו את הנטל הזה.
אבל בשאלות חשובות שנתונות בפרוש בויכוח ציבורי, הרוב צריך להכריע. השופטים כמו חברי הכנסת והשרים עובדים למען הציבור שממנו הם גם מקבלים משכורת, ולא להפך.
רות גביזון וההתנתקות 384410
דב אנשלוביץ • בתשובה לדב אנשלוביץ יום ד', 10/5/2006, 8:24
אולי אוסיף עוד משהו לתשובתי לשאלה הראשונה.
שוב אחזור על דוגמה שהבאתי בדיון. תיארתי מדינה שבה יש מלך נאור וטוב שעושה כל הזמן מה שממש טוב לציבור, אבל הוא עושה זאת לפי הבנתו בהתאם לתחושות לבו הטוב.
זו בכל זאת מונרכיה ולא דמוקרטיה, ולא הייתי רוצה לגור במדינה כזאת.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות