|
||||
|
||||
בישראל לרוב לא מדובר על חיפוי. כשהקרב הולך לפי התוכנית והכול מצליח ואין הרבה אבדות אף אחד לא זוכר אותו. כשהקרב מסתבך, המפקדים מפשלים וגבורת החפשי''ם מצילה את המצב אז מחלקים צלשי''ם לרוב. והקרב נכנס לפנתאון כקרב גבורה מיותר. |
|
||||
|
||||
זה נשמע כמו קלישאה לא סבירה. אם כל פעילות צבאית היתה דומה למבצע קישוט טרמפיאדות או סיוד עצים, מותר היה לצפות שכל פעולה תתוכנן כראוי ותסתיים ללא נפגעים. במלחמה יש בצד השני אויב, שעושה ככל שביכולתו כדי שהקרב לא ''ילך לפי התוכנית''. לכן, מן העובדה שהתנהל קרב קשה (שחייב מעשי גבורה) אי אפשר להסיק שאירעה תקלה ברמת הפיקוד. |
|
||||
|
||||
זה נכון שגם לאויב יש מה להגיד בנידון. אבל מכיון שכבר עברנו את מלחמת העצמאות וכבר לא צריך לעצור טנקי אויב בקפיצה עליהם עם בקבוק מולוטוב יש לרוב יכולת לתכנן את הפעולה הטובה ביותר וגם אמצעים לבצע אותה. התוכנית צריכה לכלול את מה האויב עשוי לעשות ולהתכונן לכך. יש לנו מזל שרוב הגנרלים שלנו אינם מהסוג שהולך עם הראש בקיר. אם תבדוק את ההסטוריה תראה שרוב הקרבות הקשים נבעו מטעות בשיקול הדעת של הפיקוד או מכשלים בביצוע התוכנית. |
|
||||
|
||||
אינך מתאר לעצמך כמה האגו משחק ומתערב בשיקולים הראציונליים. רוצה דוגמאות? קרב החרמון, קרב כראמה. |
|
||||
|
||||
השאלה היא איך מגדירים תקלה ברמת הפיקוד... נניח שבידי הפיקוד יש ידיעות כי בנקודה א' יש מחלקה מצרית שעסוקה כרגע במשחק פוקר סוער, ונניח שבמציאות יש שם חטיבת קומנדו מחופרת , אז לא משנה כמה מפקד הפלוגה הישראלי ישתדל הוא לא יצליח לתכנן את הקרב כראוי... בהינתן פעולה התקפית וידע מושלם על האוייב, אזיי קרב קשה הוא תוצאה של תקלה בפיקוד. בהינתן ידע לא מושלם על האוייב אזיי במידה והפעולה נכשלה אז כפי שייכתב בספרי ההיסטוריה, בוצעה טעות ברמת הפיקוד שתקף בפזיזות ללא מודיעין מספיק, שתוכניותיו לא היו מתאימות למציאות ושיקפו קונספציה שגויה. אם לעומת זאת הפעולה תצליח ייכתב משהו כמו: רק גבורתם של חילי אנזא"ק\צרפת\ישראל מנעו את התבוסה המוחצת אליה הובילו אותה מפקדיהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |