|
||||
|
||||
א. את הפרס מעניק הנשיא, לא הרמטכ"ל. ב. סירוב לקבל את אות ההצטיינות היה מצטייר כמחאה הרבה יותר חריפה מאשר סירוב ללחוץ יד (מה עוד שהחייל לא ביקש למחות, אלא אמר שהוא לא יכל רגשית ללחוץ את ידו של מי שגירש את משפחתו מביתה) ג. כל אותם צבועים שדורשים לשפוט את החייל האמיץ (או לפחות לשלו ממנו את תעודת ההצטיינות) שוכחים שלפני 3 שנים היה סיפור דומה כאשר ה"אמן" משה גרשוני הסכים - בשמחה - לקבל את פרס ישראל (הכולל - בניגוד לאות הנשיא - גם סכום כספי לא מבוטל) אך סירב ללחוץ את ידיהם של ראש הממשלה ושרת החינוך. הוא אף תבע בבג"ץ לקבל את הכסף גם ללא השתתפות בטקס - בניגוד לתקנון. "מעניין" שאותם אלו שתמכו אז במעשהו הם אלו שתוקפים היום בזעם קדוש את החייל האמיץ. אפילו מי שהתנגד למעשיו, חשב שהוא צריך להגיע לטקס ולהביע את מחאתו שם (כפי שעשה - למעשה - אותו חייל אמיץ) דיון 1442 ד. יש עוד ערכים שבלעדיהם אין צבא. אהבת הארץ (ערך שאדון אסא טרף "שכח" להכניס לקוד האתי) היא אחד מהם. ה. ללחיצת יד - בניגוד להצדעה - אין שום משמעות בצבא. אני יכול לספר לך על לא מעט מקרים של עוינות אישית בין חיילים בצבא. אף אחד עוד לא הודח בגלל שהוא לא מסמפט את המפקד שלו (ההיפך, כמובן, דווקא כן יכול לקרות, אך לא באופן רשמי). |
|
||||
|
||||
א. מה זה רלוונטי? ב. 1. מחאה יותר חריפה, אבל יותר לגיטימית. 2. באמת מרשים. ג. אינני שוכחת, וגם חשבתי על זה כשכתבתי את תגובתי הקודמת. היחס בין אזרח לראש ממשלה איננו דומה ליחס בין חייל לרמטכ"ל. ראש ממשלה הוא נבחר ציבור. ד. אינני בטוחה שאהבת הארץ היא ערך שהצבא אינו יכול בלעדיו, אבל גם זה לא קשור כאן כלל ועיקר. ה. ליחס של כבוד יש משמעות רבה בצבא. סירוב ללחוץ את ידו של מישהו הוא חוסר כבוד מוחלט. |
|
||||
|
||||
נתינת כבוד בצבא נעשית ע''י הצדעה (וזו אכן ניתנה), לא בלחיצת יד, מחווה שמשמעה הוקרה וחיבה, לא כבוד. |
|
||||
|
||||
לחיצת יד היא ביטוי הוקרה וחיבה מצד יוזמה. מן הצד הנענה ליוזמה מספיק נימוס מינימלי, כיוון שהסירוב ליד מושאת הוא הפגנה בוטה של זלזול ועוינות. |
|
||||
|
||||
רק למען הרקורד, אני (איש שמאל מובהק) חושב שמעשהו של החייל היה לגיטימי לחלוטין, ושיפוט שלו הוא דוגמא לטמטום צה''לי מובהק. |
|
||||
|
||||
כנ''ל, ולו אני במקומו (של החייל) גם אני הייתי מסרב ללחוץ את ידו של הרמטכ''ל, מסיבות דומות, אבל מהכיוון האחר. מצד שני, אין שום סיכוי שהייתי זוכה למעמד של חייל מצטיין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |