|
||||
|
||||
תמוה בעיני שעדיין לא הוזכר כאן הכח האדיר שגוגל צוברת באמצעות המידע שהמחפשים עצמם מפקידים בשרתיה. האם זה כבר כל כך מובן מאליו, שאין צורך לומר זאת בקול רם? |
|
||||
|
||||
מדחיקים כנראה :-) בגוגל מייל למשל יש כמה פיצ'רים של קריאת תכתובות אישיות, וכדומה. לא זוכרת מה התנאים שהחברה הציבה בנושא (אני לא משתמשת בדואר שלהם). |
|
||||
|
||||
דוד ג. יודע שאני מחפש תמונות פורנו של סנאים באחת בלילה. מה הוא יעשה עם הידע הזה? יסחט אותי? |
|
||||
|
||||
אה, זה בגללך שכל האתרים הרלוונטיים סתומים בשעות האלה? |
|
||||
|
||||
האם גוגל כבר מוכרת מידע על ביקוש לחברות רלוונתיות או משקיעה וכ'ו? |
|
||||
|
||||
לא. היא מתייחסת למידע הזה כאל סוד מסחרי (וראה תגובת גוגל לנסיון של ממשלת ארה"ב לקבל ממנה מידע על חיפושי פורנו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3227863,00.h... http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=363769 http://www.captain.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.... ) |
|
||||
|
||||
כרגע זה אולי נראה לך מגוחך, אבל אם בעוד כתריסר שנים עורך הדין של גרושתך 1 פתאום יקפיץ את המידע הנ"ל במהלך הדיון בתביעת המשמורת, יתכן שתמצא את זה כבר פחות משעשע. סנאים הם בעלי חיים נטולי השראה ומעבירי מחלות. סיקסקים, זה הדבר האמיתי! 1 רק דוגמא. שום דבר אישי. |
|
||||
|
||||
כלומר, לדעתך התרחיש שבו גוגל מוכרת פרטים אישיים על המשתמשים בה לכל המרבה במחיר הוא סביר? |
|
||||
|
||||
לא ממש. מה שכן: עצם קיומו של מאגר מידע, וקיומם של אנשים חפצי מידע, מספיק כדי ליצור את ה*אפשרות* שהמידע מהמאגר ינדוד לרשותם של אנשים בעלי אינטרסים שונים ומגוונים. ככל שמאגר המידע יותר רחב ומקיף, ומאגר המידע של גוגל הוא *מאד* רחב ומקיף, האפשרות הופכת ליותר מאיימת, והנסיונות לשים אותה ללעג הופכים ליותר מנותקים מהמציאות. |
|
||||
|
||||
רק הערה קטנה: הבעייה הזו אינה ספציפית לגוגל. למעשה, כל מנוע חיפוש (וגם שירותי אונליין אחרים) שתשתמש בו באופן קבוע יציב את אותה הבעייה במידה זו או אחרת. |
|
||||
|
||||
אמת. אותה בעייה גם קיימת בכל ISP, ספק תקשורת, חברת סלולר, בנק, חברת אשראי - וכמובן לכל אלו יש בפוטנציה מאגר מידע הרבה יותר מקיף ורגיש על לקוחותיהם. קצת מצחיק שנטפלים דווקא לגוגל. |
|
||||
|
||||
הכל נכון. זוהי בעיה ששייכת לעידן המידע כולו, והיא לחלוטין לא בלעדית לגוגל. האם העובדה שהמצב נפוץ מכשירה את הקרקע להתעלמות ממנו, או הגחכה שלו? בוודאי שלא. בין חששות בריאים לפארנויה ותיאוריות קונספירציה יש קו מפריד. אני לא מתכוון להפסיק לחפש בגוגל, אבל אני מסרב לשכוח את העובדה שכל ערכי החיפוש שאני מקליד לא מתאדים אל האין. |
|
||||
|
||||
וכמובן איך שכחתי קופת חולים. להגיד שהבעייה היא "מצב נפוץ" שטיפוסי גם לגוגל, זה כמו להגיד שפשע מאורגן זה דבר נפוץ, והוא טיפוסי גם לשכנים שלך שמקימים רעש אחרי 11 בלילה. הרי יש גופים פרטיים וממשלתיים שמחזיקים מידע פרטי ואינטימי עליך בהגדרה, כגון מה אתה קונה ובכמה, לאיזה מספרי טלפון אתה מתקשר, ואיפה אתה וקרוביך גרים. ומשום מה אתה מייחס חשיבות דווקא לערכי החיפוש בגוגל, שרגישותם היא ספורדית במקרה הטוב? ואם כבר, מה פתאום נזכרת בזה כשהגעת לאתר של גוגל? הרי עד לגוגל יש עוד 2-3 חברות שיכולות להקליט כל מה שאתה שולח על הרשת (כולל ההקלדות לגוגל). |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את האנשים שחוששים לבצע קניות ברשת, אבל מקריאים את מספר כרטיס האשראי שלהם בטלפון לכל חנות פיצה, בלי לחשוב פעמיים. |
|
||||
|
||||
או אנשים שפוחדים לגור בבית עשוי בטון אבל משתזפים בהנאה על חוף הים במשך שעות ארוכות. או אנשים שמפגינים נגד אנטנות של חברות הסלולר אבל מעשנים חפיסת סיגריות ביום. או אנשים שפוחדים לצרוך אספרטיים אבל שוקלים 30 ק"ג מעל המשקל האופטימלי שלהם. וכו' וכו' וכו'. הפחדים שלנו אינם רציונליים. |
|
||||
|
||||
אם התנאי שאתה מציב לרציונליות הוא חשיבה קונסיסטנטית, וזו אכן הטענה המובלעת בהודעה שלך, אז אפשר להחליף את המילה ''פחדים'' באותה הודעה, במילה ''שאננות'', וההגיון של הטיעון לא יאבד. |
|
||||
|
||||
אני מפחד מרציונליות. |
|
||||
|
||||
אם כך נראה לי שאין לך מה לדאוג. |
|
||||
|
||||
לא "נזכרתי" בבעיה כשהגעתי לגוגל. הבעיה היא עקרונית, וגוגל מהווה חלק קטן *יחסית* ממנה, כפי שפירטת אתה עצמך בהודעה הקודמת. אחרי ההקדמה הזו, נחזור לטיעון: הרבה גופים וארגונים, ממשלתיים או פרטיים, מחזיקים במידע מפורט אודות רוב אורחות חיי. החל בעובדות המשעממות והבנאליות ביותר, עד לסודות האפלים והמלוכלכים ביותר (אין כאלו באמת). תחת נסיבות מסויימות (מאולצות, או רחוקות מאיתנו ככל שידמו), אפשר לעשות במידע הזה שימוש נגדי. זה יכול להיות עורך הדין של גרושתי לעתיד, או הדיקטטור ממפלגת הירוקים שיתפוס במהפכה אלימה את השלטון בישראל בשנת 2027, וירצה לראות מי קנה בעברו דיאורדורנט לא ידידותי לאוזון, כדי שיוכל לשלוח אותו למחנה עבודה החדש שנפתח בדימונה. מספיקים שני מרכיבים שיצדיקו את אימוצה של גישה קצת ביקורתית בסוגיה הזו: 1 - קיומו של מאגר מידע, אי שם, בחלל הווירטואלי או הפיזי, עליי. 2 - קיומו של אדם, ארגון, מפגלה או גוף כלשהו, שיכול להשיג את המידע הזה, ולעשות בו שימוש נגדי. מפה הדרך לדיון ציבורי בריא, לדרישה לשקיפות יחסית, והתחייבויות אתיות מסויימות שיוגדרו בחוק היא לא ארוכה. |
|
||||
|
||||
ההבדל בין גוגל לבין כל השאר, הוא ש*ידוע* שגוגל שומרת ומנתחת את מאפייני החיפוש שלך, ושיש לה משאבים לשמור, לארגן, ולשלוף את המידע הזה בכל עת. לצערי, זה לא המצב בארגוני ביון ממשלתיים. |
|
||||
|
||||
הרשה לי להרגיע אותך. היכולות האלו קיימות בדברים הרבה יותר חודרניים לפרטיות מאשר "מאפייני חיפוש". ולמעשה משטרת ישראל כבר עשתה שימוש ביכולת האלו. ארגוני הביון "סלקום", "פלאפון" ו"פארטנר" יודעים בכל עת איפה אתה נמצא בכל עת אלא אם כן ניתקת את הבטריה מהמכשיר הסלולרי. את המידע הזה (איפה היית) הם שומרים 3 חודשים אחורה. המשטרה כבר ביקשה וקיבלה את המידע הזה פעמים רבות. מעבר לכך, גם המפעילים הקווים וגם הסלולריים לאן התקשרת, מתי, וכמה זמן היתה כל שיחה. גם את הפרטים האלו המשטרה ביקשה וקיבלה. משטרת ישראל קיבלה אישור לצוטט לשיחות טלפון של אנשים כאלו ואחרים - ועשתה את זה פעמים רבות. משטרת ישראל איתרה (את הכתובת והטלפון של) גולשים שפרסמו הודעות התאבדות בצ'ט. האיתור התבצע דרך ספקית האינטרנט. וזה אך ורק מידע שנעשה בו שימוש ממשלתי או משטרתי. נסה לעשות את הדברים האלו בעזרת ניתוח "מאפייני חיפוש". אם מדאיג אותך שימוש מסחרי, אז גוגל היא שחקן קטן בהשוואה לחברות כרטיסי האשראי. האחרונות כבר עושות שימוש מסחרי במאפייני הקניות שלך, הלכה למעשה. |
|
||||
|
||||
לצותת. |
|
||||
|
||||
נכון. |
|
||||
|
||||
אפשר לשאול מאיפה הנתון של שלושת החודשים (מאוד שימח אותי לטובה) ? |
|
||||
|
||||
שמעתי הרצאה לפני שנתיים ממומחה ישראלי לטכנולוגיות סלולר. לגבי הזמן שבו חברות הסלולר בארץ שומרות את המיקום שלנו - הוא אמר שזה כמובן סוד מסחרי, אבל זה בערך 3 חודשים. הוא לא אמר מנין הוא יודע את זה. |
|
||||
|
||||
ניבוי בעזרת הפלאפון |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם זה יותר או פחות גרוע, אבל הם נותנים גם להורים מודאגים שהילד שלהם לא צילצל אחיהם כמסוכם (לאחר יום טיול, בארץ. אגב, המידע על המיקום הוא גם לגבי חו"ל?). |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר (אני מקבל גם צ'קים). ------ חו"ל. זה פה ממש ממול. |
|
||||
|
||||
כשאני יוצא לטייל, אני מודע שרואים אותי. כשאני קונה בחנות, ברור לי שהמוכר יודע מה קניתי. גם כשאני מחייג למישהו, אני לא לבד. אבל פתאום, באינטרנט, "הם" יודעים כמה זמן אני משתהה על כתבה בעיתון, ואילו נושאים בדיוק מעניינים אותי. אלה דברים שפעם שמרתי לעצמי, וזו הסיבה לאי-הנוחות לגבי גוגל. מה גם, שזה *בנוסף* ולא במקום לשאר החדירה לפרטיותי. |
|
||||
|
||||
כשאתה יוצא לטייל, ספק הסלולרי שלך יודע היכן אתה מטייל ומתי. כשאתה קונה בחנות, חברת האשראי יודעת מה קנית. כשאתה מחייג למישהו, גם ספק הטלפוניה שלך, וגם ספק הטלפוניה של הצד השני, יודעים את זה. גוגל לא יודעים כמה זמן אתה משתהה בכתבה בעיתון. ואם תפזר את החיפוש שלך בין כמה מנועי חיפוש- אז הם לא ידעו מה מעניין אותך. בכל מקרה, ספק האינטרנט שלך יודע את שני הדברים האלו (וגם- איזה קבצים אתה מוריד מתוכנות שיתוף הקבצים) ועוד. |
|
||||
|
||||
הוסף לרשימה את מאגרי המידע של המדינה עצמה (משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הביטחון...) ואת מאגרי המידע של חברות כוח אדם, מיון והשמה. מאגרים שמאוד לא אופתע אם קיים בהם שימוש וסחר שחור למעשה ולא רק בתאוריה. |
|
||||
|
||||
ייתכן שהתרחיש איננו סביר, אבל כיוון שבכוונתך להתחתן עם עוחבדת של גוגל - היא הרי לא תזדקק לכל התהליך הזה. |
|
||||
|
||||
כרגע לא, אבל בעשרים השנים הקרובות מפת האינטרסים 1 שלהם עשויה להשתנות. כשהכל נשמר (ללא הגבלת זמן) וזמין לחיפושים ממוחשבים, האפשרות לעשות בזה שימוש לרעה עלולה לקרוץ מאד, ואפילו להשתלם בגדול. למה לכל המרבה במחיר? מתוך כל מה שהם ידעו עליך, תהיה להם את היכולת לתפור לך הצעה שהיא בדיוק המקסימום שתסכים לעמוד בו 2. 1 אני מתנצל. 2 לא לקחת יותר מדי ברצינות. |
|
||||
|
||||
שאלה מעניינת היא עד כמה הצעה שאסכים לעמוד בה שכזו יכולה להיחשב בבית המשפט כסחיטה. |
|
||||
|
||||
למה סחיטה? נניח שאתה פרופסור בריטי מכובד שמקבל פנייה מאיזה ישראלי, אחד גדי אלכסנדרוביץ', שמעוניין לעשות אצלך פוסט. הסי-וי נראה מרשים דיו, אבל מה, יש לך עוד שתי פניות, אחת מהודו ואחת מארגנטינה, שגם עושות רושם טוב. את אף אחד מהפונים אתה לא מכיר אישית, ויש לך רק תקן אחד פנוי. אתה שואל את גוגל מה הם יכולים לספר לך על כל אחד מהמועמדים, והם עונים: "*בשבילך*, פרופסור, 150 יורו לכל שאילתה". אם אתה רוצה, אתה קונה; אם לא אז לא. |
|
||||
|
||||
"סיקסקים" הם בעלי זרועות מסוקסות? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יפים אבל תוקפנים נורא (וגם רעשנים להחריד). |
|
||||
|
||||
אני מודה שגם התוקפנות נראית עליהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |