|
||||
|
||||
כשאני קיבלתי את אות הנשיא (לפני כ800 שנה), היה דיון בין כמה מהחילים לאחר שאחד מהם הצהיר שלא ילחץ את ידו של רחבעם זאבי, בשל דעותיו המגונות בנושאי טרנספר (ונושאים אחרים). אחרים ניסו להניעו מכך, וכמדומני שסוכם שהוא יתחמק ממנו כמיטב יכולתו, אבל "לא יעשה פדיחות". בתום הטכס (ומסיבת הקוקטיל הראשונה בחיי שבאה אחריו) התפזרנו איש לביתו, ואני לא יודעת מה קרה בסוף. אבל לא כתבו כלום בעיתון, אז אני מניחה ששום דבר. |
|
||||
|
||||
להניאו |
|
||||
|
||||
''דומני ש...'' ולא ''כמדומני ש...''. סתם, שמעתי שכדי להצטרף לגווארדיה של האייל צריך להיות קטנוני. |
|
||||
|
||||
למה הראשון קביל והשני לא? |
|
||||
|
||||
"וכמו שנדמה לי שסוכם שהוא יתחמק ממנו כמיטב יכולתו" נשמע לך קביל, או שגם אתה חושב שעדיף "ונדמה לי שסוכם שהוא..."? "כמדומני" אפשר להגיד בסוף משפט, או כהיגד בפני עצמו, אבל לא לפני פסוקית. |
|
||||
|
||||
זהו, שהמשפט שאתה מצטט לא נשמע לי קביל, אבל תחליף את ''וכמו שנדמה לי'' ב''כמדומני'' והוא נשמע אחלה. |
|
||||
|
||||
אפשר ''דומני ש-'' ואפשר ''כמדומני''. אפשר ''מובן ש-'' ואפשר ''כמובן''. ''כמדומני ש-'' או ''כמובן ש-'' אינם תקינים, אם כי לא ידוע לי במדויק מדוע. |
|
||||
|
||||
גם "פי שלוש" נשמע לפעמים אחלה, זה לא משנה את העובדה שיש לומר "פי שלושה". אלו חוקי הדיקדוק, ולפעמים הם שרירותיים. במקרה הזה, אגב, הם דווקא כן מבוססים גם על לוגיקה כלשהי לדעתי. "כמצופה"="כמו שצופה". "כמדומה"="כמו שנדמה" ולכן "כמדומני"=כמו שנדמה לי. סתם עוד טעות שהשתרשה, כמו להגיד "נראה לי" בלשון עבר במקום בלשון הווה. |
|
||||
|
||||
זהו, שאם אתה רוצה לנמק את האיסור שלך ב''אלו חוקי הדקדוק'', כמדומני שעלייך להביא את חוק הדקדוק הספציפי (עם קישור יפה לאתר של האגודה) ולא רק לנסות להראות שזה נראה צורם אם ''פותחים'' את המילה. |
|
||||
|
||||
בסופו של דבר, כל שגיאת דיקדוק מבוססת אך ורק על הנימוק ש''אלו חוקי הדקדוק'', כי בבסיסם, חוקי הדקדוק הם שרירותיים למדי. אין לי קישור לאף אתר של אגודה, ולא ידוע לי על מאגר של חוקי דקדוק. אם הדרישות כאן הן גבוהות עד כדי כך שלא מקובל לתקן מבלי לקשר לאתר ספציפי, אני אחדול מתיקונים לנצח. הנחתי שיש הסכמה גורפת למדי ש''כמו שנדמה לי ש...'' לא מתאים כאן בשום צורה, וכן שהראיתי בדרך המניחה את הדעת ש''כמדומני'' שווה ל''כמו שנדמה לי''. אם זה לא מספיק עבור מישהו, לא יקרה דבר אם ימשיך לשגות וזה ישמע לו סבבה לחלוטין. |
|
||||
|
||||
אני מתפתה לומר שהדרישות הן באמת לקשר לכל תיקון מוצע, אבל מן הסתם אין צורך בכך. בכל זאת, כשמבצעים תיקון רצוי שתהיה קיימת האפשרות ה*פוטנציאלית* להצביע על חוק הדקדוק שממנו הוא נגזר. אני רוצה לראות את החוק לא כדי לדעת שאתה צודק (אני מניח שאתה צודק) אלא כדי להבין מה בדיוק החוק אומר והאם אסור לי לעשות עוד דברים חוץ מאשר לומר "כמדומני ש". כמו שנדמה לי שהבהרתי קודם, למרות ש"כמו שנדמה לי ש" נשמע צורם, אני עדיין לא בטוח אם הוא "לא חוקי", וזה בעצם לב העניין. (אגב, "כפי שנדמה לי ש" הוא בסדר?) |
|
||||
|
||||
עזוב חוקי לא חוקי, זה פשוט חסר כל היגיון. אפשר להגיד "כמו שנדמה לי" או "כפי שנדמה לי" כתשובה, או בסיום משפט, למשל. אבל אי אפשר להגיד את זה לפני פסוקית, כי זה פשוט חסר כל משמעות. "ענית לי?" "נדמה לי *ש*כן" = "דומני *ש*כן". או, לעומת זאת: "ענית לי?" "כפי שנדמה לי, כן" = "כמדומני, כן". תציב "ש" במקום בו היא חסרה ותגיד אם המשפט לא משנה את המשמעות שלו, ואם התשובה נשמעת לך סבירה. זה פשוט נותן משמעות אחרת, פחות או יותר כמו להגיד "המיטה שלי" ולהתכוון למיטה של מישהו אחר. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל כמו שנדמה לי שכבר ציינתי לא אחת, יש הקשרים שבהם ה''ש'' הנוספת נשמעת נחוצה, והמשפט נשמע סביר יחד איתה. אתה צודק, אבל כמו שנדמה לי כבר ציינתי לא אחת, יש הקשרים שבהם בלי ה''ש'' זה פשוט לא זה. |
|
||||
|
||||
הביטוי ''כמו שנדמה לי ש'' איננו בלתי-חוקי כשלעצמו, אבל הוא לא מספק נושא ונשוא למשפט, בניגוד ל ''דומני ש''. לכן המשפט ''דומני שסוכם שהוא יתחמק'' הוא משפט שלם, בעוד ש''כמו שנדמה לי שסוכם שהוא יתחמק'' הוא פסוקית, שהיא אומנם תקנית, אך אינה משפט שלם בעצמה, כי משפט חייב נושא ונשוא. |
|
||||
|
||||
כמדומני שבמשפט זה יש נושא ונשוא תקניים: "משפט זה" הוא הנושא ו"יש" הוא הנשוא. או משהו. אני לא ממש זוכר מה הלך בשיעורי לשון. |
|
||||
|
||||
האות "ש" משמשת כהכרזה על תחילת פסוקית: המחרוזת "שבמשפט זה יש נושא ונשוא תקניים" משמשת כתת-משפט ש"משפט זה" הוא הנושא שלו ו"יש" הוא הנשוא. אבל עדיין צריך נושא ונשוא למשפט הראשי, זה שמחוץ לפסוקית. |
|
||||
|
||||
תיקון קטן: נושא הפסוקית איננו "משפט זה", אלא "נושא ונשוא תקניים". |
|
||||
|
||||
כמדומני שלמרות שהראית שהדוגמה הקודמת שלי לא טובה, עדיין קיימים משפטים שיש בהם נושא, נשוא ו''כמדומני ש'' - למשל, משפט זה. |
|
||||
|
||||
מה רע ב"כמדומני, למרות שהראית..."? מה רע ב"דומני שלמרות שהראית"? |
|
||||
|
||||
אין רע. השאלה היא האם בצורה האחרת יש רע. |
|
||||
|
||||
ודאי. יש בה יותר מדי אותיות.:) |
|
||||
|
||||
דומני שעמרי ענה לך על זה. האם היית כותב "כפי שנדמה לי שלמרות שהראית..." או "נדמה לי שלמרות שהראית..." או "כפי שנדמה לי, למרות שהראית..."? כמדומני, הצורה הראשונה אינה תקינה, אלא בתור רישא של משפט מסוג שאליו לא התכוונת: "כמו שנראה לי שלמרות שהראית א' התכוונת לב', כך נראה לי שלמרות שהתכוונת לב' הראית ג"' או משהו כזה. |
|
||||
|
||||
קודם היו לך שני משפטים מקוננים ונושא אחד, ועכשיו יש לך ארבעה משפטים ושלושה נושאים: א. "שהדוגמה הקודמת שלי לא טובה" הוא תת-המשפט הפנימי ביותר, שנושאו "הדוגמה". ב. "שהראית ש(...)" זה תת-המשפט הבא שנושאו (החבוי) הוא "אתה". ג. "שלמרות ש(...), עדיין קיימים משפטים שיש בהם נושא, נשוא, ו"כמדומני ש"" זה תת-משפט נוסף שנושאו "משפטים". ד. ושוב נשארנו עם משפט מרכזי "כמדומני ש(...)", שאין בו נושא, לכן הוא בעצם לא משפט. ואגב, אם נהיה קטנוניים, יש משפטים שיש בהם נושא, נשוא, ו"כמדומני ש" - פשוט המשמעות שלהם תהיה שונה מהשימוש שנהוג לעשות בביטוי. לדוגמה: "כמדומני שזהו משפט תקני, כך גם אני חושב שזהו משפט לא מעניין". |
|
||||
|
||||
אם כבר בתיקונים עסקינן, אז לא ''עבור'' אלא ''בעבור''. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ולא הבאת לי משם כלום? (על מה היה האות הזה, אגב? שימוש יצירתי בר"ת?) מזכיר לי את הסצינה מ"תומר והשרוטים" שבה הנערים שעומדים להעלות הצגה כועסים על הכוונה של ראש המועצה (שלדבריהם לא תמך בהם בראשית הדרך) לשאת דברים לפני ההצגה. אחד הנערים, המנהיג בעצם, חוזר ואומר "נשתין עליו!", עושה תנועות בהתאם וכולם צוחקים מאוד. בסוף, בזמן אמת, כולם מקבלים את ראש המועצה כמו ילדים טובים. |
|
||||
|
||||
על מה בכלל המהומה? לדעתי התנהגותם של חיילים כאלה לגיטימית ואף ראויה. זה שחייל טוב חייב לעשות את הנדרש ממנו, לא אומר שהוא מפסיק להיות אדם פרטי וחושב בחברה דמוקרטית (ביחוד במדינה שלנו בה הצבא הוא צבא העם שבו כולנו חיילים). כיבד החייל את רמטכ"לו במסגרת קוד ההתנהגות הצבאי (הצדעה) אך אין הדבר מחייב אותו לכבדו ברמה הפרסונלית (לחיצת יד, צ'פחה על הגב ו/או נשיקה על הלחי). אני חושב שיש פה אמירה חשובה ונכונה של החייל (התיחסות אל תפקידנו בצבא באופן פורמליסטי ולא באופן שמגדיר את זהותנו כפרטים): "אני ממלא את פקודות הרמטכ"ל (בהצטיינות, מסתבר) מתוקף היותו מפקדי ולא מתוקף הכבוד שאני רוכש לו כאדם או מתוקף הסכמתי עם החלטותיו". |
|
||||
|
||||
יש כאן התממות לא? יותר משהחייל אמר משהו לחלוץ באופן אישי, החייל ביטא מחאה פוליטית מובהקת בעודו לובש מדים באירוע מתוקשר ביותר. |
|
||||
|
||||
"החייל ביטא מחאה פוליטית מובהקת בעודו לובש מדים באירוע מתוקשר ביותר" זו ממש לא התממות, גם אם הדעה שלי שונה/מוזרה לדעתך. זו בדיוק דעתי האישית המפורשת: אין שום פסול בחייל שמביע במעמד ציבורי את דעתו הפוליטית כאדם (כל עוד הוא ממלא את תפקידו הפורמלי כחייל). |
|
||||
|
||||
בגדול, גנרל מקארתור (וגם רא''ל בוגי יעלון) הודחו מתפקידיהם בעיקר בגלל התבטאויותיהם, ועל אף שביצעו את תפקידם (ויש שיאמרו שבצורה הטובה ביותר). בקטן, כמובן, אפשר למצוא המון הבדלים, אבל עזבו אתכם. |
|
||||
|
||||
למה עזבו אתכם? אלוהים מצוי בפרטים הקטנים. יש הבדל "קטן" בין מחאה מכובדת של חייל ממושמע לבין קריאת תיגר פוליטית וקולנית של גנרל, רמטכ"ל או אלוף בכלי התקשורת. בראשונה אין סכנה ממשית לערעור סמכותו של הדרג המדיני ובשניה יש. |
|
||||
|
||||
בוגי לא הודח. הוא בכה שהודח. |
|
||||
|
||||
אבל הוא ביטא אותה באופן מכובד, יפה, וחוקי. |
|
||||
|
||||
לא מזמן התפרסם חייל שהתבטא התבטאות פוליטית מובהקת בעודו במדים, באירוע מתוקשר ביותר: משום מה, החייל הנ"ל לא הודח מיידית מתפקידו... |
|
||||
|
||||
חלוץ דיבר עליך. את עושה מהשואה קרדום פוליטי וזה זילות השואה. |
|
||||
|
||||
א. חלוץ לא "דיבר עלי" אלא על היהודים החיים בשומרון. לא זכור לי שהתבטאתי כך, בודאי לא בפומבי, אם כי אני מסכים לחלוין עם רוח הדברים - אין סליחה ואין מחילה לכל מי שהשתתף בעוול המוסרי הנורא הזה, של גירוש אלפי יהודים מבתיהם, אך ורק בשל היותם יהודים. ב. האם גם תגובה 86 כאן http://news.walla.co.il/?w=/4100/808361 או כאן http://www.fresh.co.il/dcforum/Scoops/19155.html או כאן באתר הכנסת (!) http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/Rab_Bookframe.as... או כאן http://www.heberotic.co.il/turim/tadi02.html או "אושיות שמאל" כפרופ' שטרנהל בטקס רשמי http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/003/438.html ודוד טרטקובר (אמן הבית של "שלום עכשיו") http://www.text.org.il/index.php?book=0513101 הן דוגמאות לשימוש בשואה כקרדום לחפור בו? בקיצור, את בסך הכל עוד אלמוני פחדן וצבוע, שתוקף לגופו של אדם במקום לגופו של עניין. ג. ולאחר שכל הנ"ל נאמר, זו בכלל לא הנקודה. ההתבטאות היא פוליטית מובהקת, וחלוץ פלט אותה בעודו במדים, ובטקס מתוקשר. אף אחד בתקשורת הממוסדת הצבועה לא חשב להדיח אותו, או אפילו לגנות את הדברים. |
|
||||
|
||||
וואו איזו השקעה וזעם קדוש. חלוץ גינה את זילות השואה של הכתומים. אתה תוקף את חלוץ על ההתבטאות שלו ובזה עושה שימוש פוליטי בשואה. לכן חלוץ דיבר בדיוק על פחדנים פסיב-אגרסיבים אלמוניים כמוך, עידן. |
|
||||
|
||||
עידן תקרא לאחותך. |
|
||||
|
||||
צטערת. חשבתי שזה השם שלך. אז איך אני צריכה לפנות אליך? |
|
||||
|
||||
א. idan ב. לחילופין, לשיטתו של הרד"ק 1, את יכולה להשתמש בביטוי המסורבל "הוד מעלתו ששמו לא יכתב באותיות לשון הקודש", אבל אז תצפי לקבל ממני כינוי מקביל... ---- 1 תגובה 380873 |
|
||||
|
||||
איי. סורי אין לי אינגליש בקיבורד ביי. לא פאני |
|
||||
|
||||
אין דבר. כל אחד כאן נפל בזה שקרא ל-idan עידן. אני רק יכול לומר לך שפינוי רצועת עזה ממתנחלים הרגיז פחות את idan מזה שמישהו קרא לו עידן. כנראה שעידן הוא שם שמאלני, מפנה, מגרש יהודים ומי יודע מה עוד. |
|
||||
|
||||
א. נער הייתי וגם זקנתי, אך מעולם לא פגשתי מקלדת נטולת אותיות לטיניות. ב. נכון, ספרי זאת לרד''ק, ולעוד כמה שחושבים שהם ליצנים גדולים. |
|
||||
|
||||
אנשים באים והולכים באתר הזה ולא כולם יודעים שאתה (בניגוד לרבים שכותבים את כינויים באותיות לטיניות) לא מקבל את העיברות של הכינוי שלך. אני מבין שהסבלנות פוקעת, אבל זו לא אשמתם של אלו שזה מקרוב באו. אולי תספק לנו אינדיקציה לגבי הדרך החוקית לכתוב את הכינוי שלך בעברית? איידן זה בסדר? |
|
||||
|
||||
מה כאן התבטאות פוליטית? |
|
||||
|
||||
אולי את יכולה להזכיר לי מה היתה ההתבטאות של חלוץ? |
|
||||
|
||||
לפי הלינק שהביאו כאן, הוא אמר שיש זילות של השואה בטקסטים מצוירים של המתנחלים בנסוח ''לעולם לא נשכח'' או ''לעולם לא נסלח''. |
|
||||
|
||||
תודה |
|
||||
|
||||
הרמטכ"ל היה עדין מאד על פי מה שהובא על ידי idan. הוא לא התחשבן עם הטלאים ועם התבטאויות הרבה יותר חריפות מ "לא נשכח". |
|
||||
|
||||
הדרך שבה בחרו המגורשים להביע את מחאתם היא כלל לא ממין העניין. העניין הוא שלא תפקידו של אף חייל במדים (כולל החייל הבכיר ביותר) להתבטא כנגד מחאה זו. |
|
||||
|
||||
היות שהמדינה שולחת את הרמטכ''ל לטכסי יום השואה באושוויץ ,ומערבת את צה''ל בכל הפעילות הקשורה בזכר השואה, כי היא אינה מייחסת לפעילות הזאת מימד פוליטי. כשהצבא נתקל בתגובות שאפשר להגדירן כעל גבול הטירוף- הטלאי הכתום, הגדרת פינוי הרצועה כגירוש למחנות המוות, הורים שמוציאים את ילדיהם עם טלאים וידים מורמות- מותר לו להגיב על כך בתנאי שהתגובה לא תהיה מעליבה-והיא לא היתה. האיש עדין עם המתנחלים אפילו יותר מדי. |
|
||||
|
||||
"על גבול הטירוף" זה התחום שלכם בבלעין, לא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |