בתשובה לגרושו, 03/05/06 8:55
ולנו יש אבולה 382647
ניצה • בתשובה לגרושו יום ד', 3/5/2006, 12:58
כך או אחרת, ה"סמולנים" שברור לכל שהיו מיעוט קטן בתושבי הארץ היהודים בזמנו (כ 4500 לפי הנתונים שלך, מתוך כחמישים אלף, ויותר, יהודים שחיו אז בארץ), היו המחנה המאורגן הגדול ביותר באסיפה הלאומית הרכיבו את הוועד הלאומי, וכבשו את השלטון ביישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל להרבה מאוד שנים.

אלה הנתונים שאני הגעתי אליהם:
ציטוט:
"הבחירות התקימו כמתוכנן , ובהם השתתפו 6800 בוחרים מתוך פוטנציאל של 56000 בעלי זכות בחירה שרובם לא הגיעו לקלפי בגלל פסק ההלכה.

היחידים שהשתתפותם בבחירות היתה מלאה לחלוטין, מאה אחוזי בוחרים, היו אנשי תנועת הפועלים, הם זכו בהגמוניה , עם 2 מפלגותיהם "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר". הגוש הגדול באסיפה המכוננת היה של תנועות הפועלים ובעקבות כך הורכב הועד הלאומי
מאנשיהם ."
מתוך http://he.manhigut.org/content/view/2165/140/

המספרים שאתה מביא דווקא תומכים בכך שרבים מאוד לא השתתפו בבחירות. (אם 4433 זכו ל35% ה100% צריך להיות כ12.000 איש בעלי זכות בחירה בלבד, וברור שהיו הרבה יותר). זה שהיו הרבה דתיים שבכל זאת הצביעו, לא אומר שהחרדים לא החרימו את ההצבעה. המזרחי התנדנדה שם כל הזמן בין הרצון להשתתף וההתנגדות לבחירת נשים.

לעומת זאת במאמר אחר ראיתי מספרים אחרים:
"הבחירות לפרלמנט היישוב נערכו ב-‏19.4.1920, בהשתתפות 20 מפלגות, שמתוכן רק רשימות המועמדים של ארבע מהן כללו נשים: רשימת ההתאחדות - "רשימת אגודות נשים", "מפלגת המתקדמים", "אחדות העבודה"ו"הסתדרות הפועל הצעיר". החרדים הלכו לקלפי רק ב-‏3.5.1920 ב"קלפיות כשרות". הנשים החרדיות לא בחרו, אך סוכם שכל קול של גבר חרדי ישוקלל כשני קולות. מ-‏28,765 בעלי זכות הבחירה השתתפו בבחירות 22,200: 20,160 בקלפיות הכלליות ועוד 2,040 חרדים בקלפיות המיוחדות."
מתוך:
המספרים כל כך שונים שצריך לברר את העניין יותר לעומק.
ולנו יש אבולה 382738
גרושו • בתשובה לניצה יום ד', 3/5/2006, 22:27
טוב, התפניתי מהנפנופים ומצאתי נתונים קצת יותר מדויקים:
באסיפת הנבחרים הראשונה היו כ-‏29 אלף בעלי זכות בחירה.
הצביעו כ-‏22 אלף משמע 77%, הלוואי עלינו ובמהרה בימינו.

2040 חרדים הצביעו בקלפיות מיוחדות.

גוש הפועלים היה המלוכד יותר והגדול ביותר עם כ-‏35%.
הגוש השני בגודלו היה העדתי.
משמע קרוב ל-‏8,000 מצביעי שמאל (הבחירות לאסיפה היו באפריל, ובדצמבר אותה שנה רק 4433 מצביעים לועידת היסוד של ההסתדרות, כלומר רחוק מהתאמה של 100%). אגב, רבים מהם צעירים ללא משפחה.

מאידך, מאחורי רוב המצביעים לגוש העדתי והדתי - חרדי עמדה משפחה עם מספר ילדים, המייצגים אמנם מספרית נתח גדול באוכלוסייה אך אינם חלק מההכרעה הפוליטית אלא אם כן נרחיב את שיטת "הצבע גם עבור אשתך" לשיטת "הצבע גם עבור שמונת ילדיך".

אגב, גוש השמאל גדל מאסיפה לאסיפה (עליות). באסיפה הרביעית ב-‏1944 מנה כמעט 60%. (106,000 חברי הסתדרות) חלקו של הגוש הדתי היה רק 16.6% ב-‏44.

הערות:
להערכתי מוגזם לייחס חשיבות רבה לאסיפת הנבחרים הראשונה כמנוף להשתלטות פוליטית על היישוב.
לידתה של האסיפה הייתה בייסורים, ובחמש השנים הראשונות היא התכנסה רק שלוש פעמים.
הבריטים נתנו את הבכורה וההכרה להנהלה הציונית שמרכזה בחו"ל והעדיפו אותה על ההנהגה המקומית הנבחרת, בה כלל לא הכירו עד 1927. (ב-‏1927 17,000 חברי הסתדרות רשומים).
משכבר הכירו בה השלטונות כגוף מייצג של היישוב, ממילא כבר היה המחנה הפועלי, שלא שקט על שמריו, מאורגן היטב במסגרת משלו, "ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י" שבנייתה מ-‏1920 ביטאה יותר מכל דבר אחר באותן שנים את השאיפה של מחנה הפועלים לעמדת בכורה בבניית הארץ.
אגב, לא מעטים מחברי מפלגת (מ-‏1922) "הפועל המזרחי"- התארגנות פועלים דתיים לאומיים, הצטרפו בתקופות שונות להסתדרות הכללית והשתמשו בשירותיה השונים.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות