 |
בוא נניח שמדענים בעלי שם אכן אינם מעוניינים בגילוי אלל כזה, אזי יושב לו מר אפס במעבדתו במכללת (הכנס שם של מכללה השנואה עליך) וחושב, כיצד אני, עם כישורי המוגבלים, אוכל להימנות על אותם נכבדים ולסוע לקונגרסין בארצות הים ? הא ! אמצע את האלל שאף אחד לא מחפש, הרי זה פיל בסלון, אפילו אימפוטנט כמוני, עם שני פיפטורים ותואר מזוייף, יכול למצא אותו.
שומע על כך חברו משכבר הימים באונ' מכובדת (כניגוד למכללה העלובה) וחושב, כיצד אראה לחברי את מקומו הראוי, אקח את רעיונו, שהרי גם ככה הולך אותו אלל קסום להימצא, ואקדים אותו במציאה, שהרי הכסף כאן זורם כמים ופרוייקטנטים מדפקים על דלתי השכם וערב, אחד מהם לבטח יתקל באותו פיל, אם רק אדחוף אותו בכיוונו. וכך חורשים להם מזימות שכבות על שכבות של אנשי מקצוע, עד שמתגלה אותו אלל (סתם, רובם ממש נחמדים).
למה הדבר דומה ? לפני שנים לא רבות, היו חברות התרופות עושות לביתן בתרופות נגד אולקוס וגם כאשר קם מדען אוסטרלי (או שמא היו שניים ?) והכריז בקול כי מצא חיידק הגורם למחלה, התעלמו ממנו החברות והמשיכו לכלכל ענייהן. אך לא לעולם חוסן, ואת האמת המדעית גם מאה מדענים לא יקברו (ע"ע אנשטיין) ולא רק שנפוצה ונשתרשה בקרב הקהילה ה*רפואית* ההבנה שאולקוס נגרם מחיידק וטיפול בהתאם, אלא שאותו מדען/ים זכה בפרס נובל על תגליתו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש