בתשובה לאיציק ש., 29/04/06 14:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בלינק ששלח לי האייל האלמוני, היה רשום שהקרינה נשארת קצת יותר מ-30 שנה... גם אני חשבתי שזה מאד מוזר כי לפי מה ששמעתי מאז ומעולם קרינה זה דבר שנשאר אלפי שנים, גם האדמה גם הצמחים מזוהמים בה... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שעברתי על הלינק ולא ראיתי את זה ובגלל זה שאלתי. אולי ריפרפתי על הנתון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקרינה נובעת מהתפרקות של חלקיקים רדיואקטיביים. אם היא חזקה ומזיקה, זמן מחצית החיים חייב להיות קצר (כדי שהשטף יהיה גדול); אם הקרינה נמשכת זמן רב, היא מוכרחה להיות חלשה יחסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת שטף? בכל מקרה, האם אותה קרינה חלשה, שכביכול נמשכת זמן רב יותר, היא לא מזיקה? היא לא תגרום לפגיעה בתאים ולדפורמציה של הד.נ.א? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שטף'' זו כמות הקרינה ליחידת שטח, אבל בהקשר שלנו אפשר למדוד גם את הקרינה הכוללת ביחידת זמן. אני לא יודע את המספרים בקשר לפגיעה ברקמות. כל מה שרציתי לומר הוא שלא תתכן קרינה חזקה לאורך זמן. או חזקה, או אורך זמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמה זה תלוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה מי תלוי - עוצמת הקרינה? בסוג החומר. לחומרים רדיואקטיביים "מסוכנים" יש זמן מחצית חיים קצר (כמה עשרות שנים); את אלו שזמן מחצית החיים שלהם קצר מאד (שעות או מיליוניות שניה) קשה לייצר ואי-אפשר לאכסן. לאיזוטופים מסויימים של פחמן יש זמן מחצית חיים של כמה אלפי שנים (לשמחת לב הארכיאולוגים), והם שותפים בקרינה ה"טבעית" שקליפת כדור הארץ משפיעה עלינו. חומרים שזמן מחצית החיים שלהם ארוך עוד יותר לא נחשבים רדיואקטיביים (למרות שגם הם קורנים ומתפרקים, בדרכם האיטית והשקטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האם לא בכל כור גרעיני יש פחות או יותר אותם חומרים עם אותה תוחלת מחצית חיים? והאם הם לא אמורים להיות עם תוחלת קצרה יחסית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בכל כור גרעיני יש פחות או יותר אותם חומרים? פחות או יותר (אורניום או פלוטוניום, גרפיט ועופרת, מים כבדים, מים, הרבה בטון). בכורים משתמשים בדרך כלל באורניום-235 (שהוא האיזוטופ הרדיואקטיבי יותר של אורניום), שלו יש זמן מחצית חיים של כ- 700 מליון שנה. ("זמן מחצית חיים" = הזמן שבו הסיכוי של אטום אחד להתפרק הוא חצי; לכן זה הזמן שעובר עד שמחצית מכמות החומר מתפרקת. השארת על המדף קילוגרם אחד של אורניום-235, הלכת וחזרת אחרי 700 מליון שנה, והופ - יש שם רק חצי קילוגרם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה זמן מחצית חיים אני יודעת. ואורניום חייב להיות בכור גרעיני, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אורניום ממשיך להתפרק בקצב המתחייב מן הרדיואקטיביות שלו, בין אם הוא בכור גרעיני, על המדף אצלך בסלון, או טמון אי-שם בקליפת כדור הארץ. בכורים משתמשים באיזוטופ 235 (ששכיחותו בטבע פחות מאחוז). לאיזוטופ 238 זמן מחצית חיים גדול בערך פי 6 (ולכן כמות הקרינה שהוא פולט קטנה פי 6 ליחידת מסה - למרות שלא זו הסיבה לכך שבכורים מעדיפים את האיזוטופ הראשון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי - לא שמתי לב לרב-משמעיות של שאלתי. התכוונתי שבכל כור גרעיני חייב להיות אורניום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם כורים על-בסיס פלוטוניום. אבל הרעיון המרכזי בשני המקרים דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הסיבה היא שאיזוטופ 235 מתפרק ומשחרר אנרגיה ושני ניוטרונים כשהוא מופצץ בניוטרון, ואילו איזוטופ 238 בולע את הניוטרון? בכלל, מה בין זה ובין רדיואקטיביות? האם אורניום פולט כל הזמן קרני גאמה? אם לא הוא, מי כן? עד כמה זמן מחצית החיים של אורניום גדול מזה של חומרים רדיואקטיביים "אחרים"? (לא להרביץ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, ולכן הוא גורם לתגובת שרשרת (נשלטת, למרבה השמחה). 2. מי זה אורניום? אם הכוונה היא לאטום בודד, אז לא - רוב הזמן הוא יושב בשקט ומחפש נויטרונים תועים בשמיים. אבל כשמדובר באספסוף של כאלה, מדי פעם אחד מהם מחליט שהגיע הזמן להתפרק, ופולט את חלקיק הגמא שלו. זוהי "רדיואקטיביות". 3. לגבי זמן מחצית חיים, יש כאלה מכל המינים והסוגים. (וטוב שכך - הרדיואקטיביות של קליפת כדור הארץ היא גורם חשוב במאזן האנרגיה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול לספק לי לינק לחומר על תוחלת מחצית החיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך בחיפוש- תוחלת מחצית החיים היא מחצית החיים. תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |