נ.ב שכחתי 381549
נוור מיינד שבת, 29/4/2006, 1:59
מישהו יוכל לעזור בעניין ערך צ'רנובל, ברצוני לקרוא על הארוע שהתרחש. אשמח אם יהיה זה אתר בעברית. תודה מראש.
נ.ב שכחתי 381557
האייל האלמוני • בתשובה לנוור מיינד שבת, 29/4/2006, 3:37
נ.ב שכחתי 381639
נוור מיינד • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 29/4/2006, 14:10
תודה על העזרה. מעניין... אני חשבתי שהתוצאות ההרסניות של הפיצוץ נשארות אלפי שנים, הכוונה לקרינה, ולא 30 שנה... זאת אומרת שאחרי 30 שנה אני יכולה לחזור ולחיות בצ'רנובל ללא שום חשש של פגיעה מקרינה רדיאוקטיבית?
נ.ב שכחתי 381650
איציק ש. • בתשובה לנוור מיינד שבת, 29/4/2006, 14:55
היכן ראית שאחרי 30 שנה מתפזרת הקרינה?
נ.ב שכחתי 381664
נוור מיינד • בתשובה לאיציק ש. שבת, 29/4/2006, 16:07
בלינק ששלח לי האייל האלמוני, היה רשום שהקרינה נשארת קצת יותר מ-‏30 שנה... גם אני חשבתי שזה מאד מוזר כי לפי מה ששמעתי מאז ומעולם קרינה זה דבר שנשאר אלפי שנים, גם האדמה גם הצמחים מזוהמים בה...
נ.ב שכחתי 381704
איציק ש. • בתשובה לנוור מיינד שבת, 29/4/2006, 21:09
זהו שעברתי על הלינק ולא ראיתי את זה ובגלל זה שאלתי. אולי ריפרפתי על הנתון הזה.
נ.ב שכחתי 381729
האייל האלמוני • בתשובה לנוור מיינד שבת, 29/4/2006, 22:57
הקרינה נובעת מהתפרקות של חלקיקים רדיואקטיביים. אם היא חזקה ומזיקה, זמן מחצית החיים חייב להיות קצר (כדי שהשטף יהיה גדול); אם הקרינה נמשכת זמן רב, היא מוכרחה להיות חלשה יחסית.
נ.ב שכחתי 381865
נוור מיינד • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 30/4/2006, 12:59
מה זאת אומרת שטף? בכל מקרה, האם אותה קרינה חלשה, שכביכול נמשכת זמן רב יותר, היא לא מזיקה? היא לא תגרום לפגיעה בתאים ולדפורמציה של הד.נ.א?
נ.ב שכחתי 381998
האייל האלמוני • בתשובה לנוור מיינד יום א', 30/4/2006, 20:04
''שטף'' זו כמות הקרינה ליחידת שטח, אבל בהקשר שלנו אפשר למדוד גם את הקרינה הכוללת ביחידת זמן.
אני לא יודע את המספרים בקשר לפגיעה ברקמות. כל מה שרציתי לומר הוא שלא תתכן קרינה חזקה לאורך זמן. או חזקה, או אורך זמן.
נ.ב שכחתי 382000
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 30/4/2006, 20:08
ובמה זה תלוי?
נ.ב שכחתי 382001
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 30/4/2006, 20:17
במה מי תלוי - עוצמת הקרינה? בסוג החומר. לחומרים רדיואקטיביים "מסוכנים" יש זמן מחצית חיים קצר (כמה עשרות שנים); את אלו שזמן מחצית החיים שלהם קצר מאד (שעות או מיליוניות שניה) קשה לייצר ואי-אפשר לאכסן. לאיזוטופים מסויימים של פחמן יש זמן מחצית חיים של כמה אלפי שנים (לשמחת לב הארכיאולוגים), והם שותפים בקרינה ה"טבעית" שקליפת כדור הארץ משפיעה עלינו. חומרים שזמן מחצית החיים שלהם ארוך עוד יותר לא נחשבים רדיואקטיביים (למרות שגם הם קורנים ומתפרקים, בדרכם האיטית והשקטה).
נ.ב שכחתי 382032
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 30/4/2006, 22:28
אבל האם לא בכל כור גרעיני יש פחות או יותר אותם חומרים עם אותה תוחלת מחצית חיים? והאם הם לא אמורים להיות עם תוחלת קצרה יחסית?
נ.ב שכחתי 382268
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 1/5/2006, 19:45
האם בכל כור גרעיני יש פחות או יותר אותם חומרים? פחות או יותר (אורניום או פלוטוניום, גרפיט ועופרת, מים כבדים, מים, הרבה בטון).
בכורים משתמשים בדרך כלל באורניום-‏235 (שהוא האיזוטופ הרדיואקטיבי יותר של אורניום), שלו יש זמן מחצית חיים של כ- 700 מליון שנה.

("זמן מחצית חיים" = הזמן שבו הסיכוי של אטום אחד להתפרק הוא חצי; לכן זה הזמן שעובר עד שמחצית מכמות החומר מתפרקת. השארת על המדף קילוגרם אחד של אורניום-‏235, הלכת וחזרת אחרי 700 מליון שנה, והופ - יש שם רק חצי קילוגרם).
נ.ב שכחתי 382274
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 1/5/2006, 19:57
מה זה זמן מחצית חיים אני יודעת.
ואורניום חייב להיות בכור גרעיני, לא?
נ.ב שכחתי 382280
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 1/5/2006, 20:12
אורניום ממשיך להתפרק בקצב המתחייב מן הרדיואקטיביות שלו, בין אם הוא בכור גרעיני, על המדף אצלך בסלון, או טמון אי-שם בקליפת כדור הארץ.
בכורים משתמשים באיזוטופ 235 (ששכיחותו בטבע פחות מאחוז). לאיזוטופ 238 זמן מחצית חיים גדול בערך פי 6 (ולכן כמות הקרינה שהוא פולט קטנה פי 6 ליחידת מסה - למרות שלא זו הסיבה לכך שבכורים מעדיפים את האיזוטופ הראשון).
נ.ב שכחתי 382282
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 1/5/2006, 20:16
צר לי - לא שמתי לב לרב-משמעיות של שאלתי. התכוונתי שבכל כור גרעיני חייב להיות אורניום.
נ.ב שכחתי 382295
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 1/5/2006, 20:42
יש גם כורים על-בסיס פלוטוניום. אבל הרעיון המרכזי בשני המקרים דומה.
נ.ב שכחתי 382305
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 1/5/2006, 21:33
האם הסיבה היא שאיזוטופ 235 מתפרק ומשחרר אנרגיה ושני ניוטרונים כשהוא מופצץ בניוטרון, ואילו איזוטופ 238 בולע את הניוטרון?

בכלל, מה בין זה ובין רדיואקטיביות? האם אורניום פולט כל הזמן קרני גאמה? אם לא הוא, מי כן? עד כמה זמן מחצית החיים של אורניום גדול מזה של חומרים רדיואקטיביים "אחרים"?

(לא להרביץ).
נ.ב שכחתי 382367
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ג', 2/5/2006, 0:59
1. כן, ולכן הוא גורם לתגובת שרשרת (נשלטת, למרבה השמחה).

2. מי זה אורניום? אם הכוונה היא לאטום בודד, אז לא - רוב הזמן הוא יושב בשקט ומחפש נויטרונים תועים בשמיים. אבל כשמדובר באספסוף של כאלה, מדי פעם אחד מהם מחליט שהגיע הזמן להתפרק, ופולט את חלקיק הגמא שלו. זוהי "רדיואקטיביות".

3. לגבי זמן מחצית חיים, יש כאלה מכל המינים והסוגים. (וטוב שכך - הרדיואקטיביות של קליפת כדור הארץ היא גורם חשוב במאזן האנרגיה שלו).
נ.ב שכחתי 521903
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 24/8/2009, 1:37
מישהו יכול לספק לי לינק לחומר על תוחלת מחצית החיים?
נ.ב שכחתי 521906
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 24/8/2009, 1:45
אין צורך 525144
אלמוניקו • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 14/9/2009, 17:36
אין צורך בחיפוש- תוחלת מחצית החיים היא מחצית החיים. תודה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות