|
||||
|
||||
נו, זה מה שאמרתי. זה מה שמטריד אותי. נהרגו שישה מיליון יהודים, אבל רק אשכנזים, אז זה לא מעניין. הייתי מניח שאפילו אצל רוב העולים החדשים היהודים הזהות היהודית או הישראלית תהיה חזקה יותר מכל זהות עדתית, שלא לדבר על ילידי הארץ בדור שני... אני חי בבועה, או משהו? איך העולם שם בחוץ? |
|
||||
|
||||
תה חי בבועה. מצד שני, זו כנראה בועה כיפית - אז מה רע? |
|
||||
|
||||
מה שאת אומרת הוא שהרבה תלמידים מעדות המיזרח סולדים מהעיסוק בשואה כי היא עוסקת באשכנזים? |
|
||||
|
||||
לא בדיוק סולדים. חלק משתעממים או מתעלמים, חלק לא מאמינים וחלק רואים בזה מניפולציה שבאה על חשבונם. |
|
||||
|
||||
לימדתי היסטוריה וגם על תקופת השואה ולא נתקלתי במה שאת מספרת. אולי בגלל שלימדתי בבתי ספר איזוריים קיבוציים, אבל אני חושב שהסיבה היתה שלימדתי את השואה כחלק בלתי נפרד ממלחמת העולם השניה ולא כאירוע מתפיסי שלא קרה אף פעם בתולדות האנושות ולא יקרה, ומנותק מכל דבר אחר. גם נמנעתי מטריפים רגשניים (שאולי משלחות לפולין צריכות לעבור). לגבי תלמידים יוצאי עדות המיזרח שלומדים גם בבתי ספר קיבוציים- חשבתי על הסוגיה די הרבה, וניסיתי להגיע אליהם על ידי שתחילת הנושא עסקה בפליטים; אלו שהגיעו לכאן והיחס אליהם כאבק אדם. נדמה לי שגם לעדות המיזרח התייחסו כך. |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מכירה את הנושא מצד ההוראה, ועליי להודות שלא זכור לי איך אני למדתי אותו. נתקלתי ברגשות שתיארתי כאן יותר דרך חוויות שסיפרו לי עליהן אחרים. יכול להיות שביד ושם אכן ינסו עכשיו תוכנית לימודים מזוית דומה לשלך. אגב, אני מבינה ש"אבק אדם" היה אכן הכינוי הנורא שהצמידו בן גוריון וכמה מאנשיו לפליטי השואה - בין השאר, משום שלא הגיעו הנה מטעמים ציוניים במיוחד. אינני יודעת אם אותו *ביטוי* שימש גם לתיאור העולים מארצות ערב (היחס אליהם, כמובן, היה גם הוא מתנשא ביותר) - בסופו של דבר, להם הייתה בד"כ אידאולוגיה ציונית. |
|
||||
|
||||
המונח ''אבק אדם'' לא נבע רק מהעדר אידאולוגיה ציונית אצל העולים. היו רבים שהיתה להם אידאולוגיה כזו-לפחות ברמה של העליה מארצות המיזרח -המעפילים למשל. היתה התייחסות -מבישה במבט מהיום- של אלו שהלכו כצאן לטבח בניגוד לאנשי ארץ ישראל ''הזקופים'' והלוחמים. המונח אבק אדם הוא הפחות בוטה. קראו להם סבונים. אגב, אם הגרמנים היו כובשים את א''י אני מניח שגם הזקופים יחד עם הכפופים היו מוצאים עצמם באותו המקום. |
|
||||
|
||||
נו, אז מה גורם לזה? לאותם תלמידים מזרחים _אין_ הזדהות עם אשכנזים, ורואים בהם עם איר? אין עניין רק בגולה האשכנזית, כלומר, לא מזדהים עם יהודים בכלל אלא עם יהודים ישראלים? אולי אין הזדהות עם הגולה בכלל? לא מעניינת אותם הסטוריה וזה רק תרוץ? מה? |
|
||||
|
||||
א. אני לא בטוחה שחושבים היום כל כך במונחים של "גולה". ב. זה לא בדיוק עם אחר. זה יותר כמו סכסוך בין שתי קנוצות. חלק מה"מזרחיים" תופסים את האשכנזים בתור שולטים, מדכאים, מתנשאים ומגבילים. לכן היחס לשואה נע בין שעמום (במקרה הטוב) - "זה שייך להם, לא לנו" לכעס ותחושת ניצול (במקרה הרע) - "האשכנזים שומרים על העליונות שלהם באמצעות כספי הפיצויים, והם מעמידים פנים כאילו יש בהם משהו "יותר יהודי" משום שעברו אירוע ש*סימן* אותם כיהודים בעיני העולם. יותר מזה, האירוע הזה הוא תקדים כמעט הכרחי ל"תקומה" - להחלטת האו"ם על הקמת המדינה. ויש גם כאלה שפשוט חושבים שכל העניין הוא המצאה. מניפולציה של העובדות. מתקשים להאמין שזה ייתכן - כל כך הרבה מתים, אכזריות מפלצתית כל כך... לא יכול להיות. ג. כמובן, חלקם גם לא מתעניינים בהסטוריה - כמו חלק מהאשכנזים. רק שרבים מהאשכנזים בכל זאת עוד שומעים בבית משהו על העניין הזה, אז הוא יותר מוכר להם, זה הכל. |
|
||||
|
||||
ואולי שקודם יפסיקו מנהלי בית ספר אשכנזים להגיד לתלמידים מזרחיים שרוצים לנסוע לפולין עם הכיתה "אבל מה יש *לך* לחפש שם בכלל??" בנימת בוז. אחר כך נדבר על מניעת ניכור. ___ *עברו 13 שנים ועוד לא התאוששתי מהאינסידנט. זו לא היתה פעם ראשונה ולא אחרונה שנאמר לי על ידי אשכנזים שהשואה לא קשורה אליי בכלל, אבל זה היה המקרה שהכי הותיר בי חותם. |
|
||||
|
||||
צר לי לומר, אבל כתגובה אינסטינקטיבית מצד המנהל אני יכולה להבין את זה. בפרט אם הוא לא מאוד צעיר, ובתור אשכנזי גם דור שני לשואה. במקרה זה ייתכן מאוד שהוא תופס את כל המסע הזה כעניין מעיק ונורא, שמי שאינו מרגיש מחויב לכך מסיבות משפחתיות/חמולתיות ודאי לא ירצה בזה. |
|
||||
|
||||
זו תיאוריה מאוד יפה, אבל לחלוטין אינה תואמת לא את הדברים שנאמרו לי ולא את הנימה שבה נאמרו. לא לנפשי הרכה דאג מנהל בית הספר, ולא הרצון לחסוך לי מועקה עמד לנגד עיניו. במילים די מפורשות הוא הביע כעס על כך שאצלי במשפחה לא נרצח אף אחד, אז איך אני מעזה ''לנכס'' לי את השואה, חצופה בעלת משפחה ענפה שכמותי. וכאמור, דברים דומים שמעתי גם מאחרים בימי חלדי, צעירים יותר וצעירים ופחות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |