|
||||
|
||||
מה שמטריד אותי בבניין הזה הוא המיקום שלו. יציאה נוחה לכביש? זה כל מה שהאנשים הללו צריכים? |
|
||||
|
||||
דווקא למגדל זה אין יציאה נוחה. הוא אמנם ממוקם ליד איילון, אבל בכדי להגיע אליו צריך להסתובב די הרבה ברמת גן. |
|
||||
|
||||
אם כך, אני לגמרי לא מבינה מדוע מישהו ירצה לגור במיקום כזה. על הכביש הראשי, בלי נפש חיה למטה. בעיני זה סוג של אוטיזם. |
|
||||
|
||||
את יכולה למצוא מאמר מפורט יותר בארכיון הארץ, "וילה על קומות" מאת מיכל פלטי, שפורסם ברביעי לאפריל 2003. |
|
||||
|
||||
או.קיי, אז הרעש לא עובר דרך חלונות כפולים. זה עדיין לא מסביר מדוע מישהו (מדובר הרי בציבור קונים שהפרוטה מצויה בכיסו) יעדיף לקנות דירה שם ולא בתוך העיר, על הים או באזור כפרי. |
|
||||
|
||||
אבל השכ''ג כבר הסביר לך - נוף המכוניות הפקוקות פשוט עושה לו את זה. |
|
||||
|
||||
המאמר השני ניסה להסביר את זה. למיטב ידיעתי: א. הדירות בפרוייקט הזה לא ממש נמכרו כמו שציפו. ב. מה שמאפיין את הפרוייקט הוא שבכל קומה יש דירה נפרדת (או שתיים בפנטהאוז) ומי שקונה דירה (=קומה) מקבל עוד דירה (=קומה) בחלק התחתון (והקטן יותר). ג. חוץ מזה, יש שם גם בריכה (על עוד קומה) וחדר כושר. ד. וגם יציאה לירקון וסירה לכל דייר. ה. וגם הנוף אמור להיות חביב ביותר. ו. כמו שאפשר להבין, הדירות שם לא כל כך זולות. למעשה, מי שקונה שם דירה אמור להחזיק עוד וילה באיזור הכפרי, ועוד דירה על שפת הים. ז. כנראה שזה כמעט בלתי אפשרי למצוא דירה בתנאים האלה במרכז העיר. |
|
||||
|
||||
אז אתה אומר שמקבלים יותר תמורה לכסף (היה חסר להם שלא...). מכיר את הבדיחה על שתי הזקנות שהתלוננו שהאוכל גם לא טוב, וגם מגיע במנות קטנות? אז כאן הוא לפחות בא במנות גדולות. אני חושבת שזה אנטי-איכות חיים, לא להיות מסוגל "לרדת למטה" - רק לצאת לחניון תת-קרקעי. בריכה וחדר כושר (גם שם בחלונות כפולים אטומים מן הסתם) לא יפצו על כך. |
|
||||
|
||||
זו הבדיחה, זהו (היא סימן רשום של וודי אלן). המשפט הראשון שלה הוא ''שתי זקנות נסעו לבית הבראה בהרים''. |
|
||||
|
||||
כו, אבל כש*אני* מספר את הבדיחה, אני עושה פרצוף נורא רציני ואז כולם יודעים שזה מצחיק. |
|
||||
|
||||
כי את מתייחסת לזה בתור בית מגורים עיקרי או גרוע מזה, יחיד. תחשבי שאת מולטי מליונרית שמתגוררת בגליל. בחצות הסתיימה ההופעה של הפילהרמונית מחר בשבע בבוקר יש לך ישיבה עם מנכ''ל משרד האוצר, את נכנסת ללימוזינה וצריכה להחליט איפה לישון. לחזור הביתה, גם בלימוזינה, זה לא כיף. ללכת עוד פעם להילטון, לקוות שלא תפסו לך את הסוויטה, זה לא זה. מזל שיש לך את הדירה הזאת שקנית במקרה במגדל המוזר הזה, תוך חצי שעה את במיטה שלך, וגם תספיקי להתאמן את אימון הבוקר שלך... |
|
||||
|
||||
הבנתי. בתור "מלון של שדה תעופה" הבניין הזה אכן מתפקד לתפארת... (אגב, שרון איילון קיבלה שם דירה, לא? מעניין מה עושה איתה. נדמה לי שגם אסור לה למכור אותה פרק זמן מסוים). |
|
||||
|
||||
יש אנשים שהשלווה הכפרית עלולה להוציא אותם מדעתם, אויר הים מלוח להם מדי ושתי הסביבות האידיליות האלה גורמות להם תופעות אלרגיות (אמיתיות). בהרבה מובנים, המצב הזה של להיות מחוץ לעיר ובו-זמנית גם בתוכה - יש בזה משהו נוח טכנית ומרגיע נפשית. לו הפרוטה בכיסי - ייתכן שגם אני הייתי שם. |
|
||||
|
||||
"מחוץ לעיר ובו-זמנית גם בתוכה" זו הגדרה שהייתי נותנת לפרבר כמו אפקה או תל ברוך, לשכונות כמו ביצרון או אזור 1. לא למסמר בתחת של איילון. 1 מבחינת מיקומן, לא מבחינת היוקרה שלהן. |
|
||||
|
||||
אם ללכת טיפה יותר רחוק, סיפור מהחיים: לא מזמן סיפרתי לעו"ד תל-אביבי מוכר ומכובד על קרובת משפחתי שעברה למושב קטן בהרי יהודה. הנוף הוא נוף קדומים נפלא, אבל כשבמקרה חסר אקאמול בשביל הילד באמצע הלילה - יוצאים למסע של אלף מילין. המכובד הסתכל עלי כאילו ברחתי ממוסד סגור ואמר: "*אותי* את מנסה לשכנע? אני גרתי כמה זמן ב*רמת השרון*, והשתגעתי שם לגמרי - ומהר חזרתי לתל-אביב לנשום אויר!". |
|
||||
|
||||
תיכף תגידי לי שהוא באמת נכנס לג'יפ ונסע בכל המהירות ובטעות פגע בפיאט. |
|
||||
|
||||
(-: לא בדיוק, אבל עד כמה שהבנתי הוא החזיק מעמד ברמה"ש בסביבות שנתיים, וברח משם ונשאר תקוע עם בית יקר שלא הצליח למכור או משהו כזה. (זהו, לא נכנסת יותר לסיפור הזה. בסוף את תזהי מי זה וזאת תהיה אשמתי) |
|
||||
|
||||
אלף מילין? כשיש ילד, אקמול (כמו עוד כמה תרופת OTC) צריך להיות בסטוק. |
|
||||
|
||||
אתה צודק, אבל לא כולם מושלמים כמוך וכמוני. ועצם זה שאנשים עברו לגור במושב עם נוף נפלא ובלי אקמול (ויתרתי על האל''ף שבאמצע) בהרי יהודה, זה כבר מראה שהם דפוקים באופן קשה. למרבה הצער, במדינה דמוקרטית אין חוק נגד אנשים דפוקים. מאוחר יותר, כשילדיהם יגדלו מעט, קרוב לודאי שהאנשים האלה יחנכו אותם ב''חינוך ביתי'' שברקת המליצה עליו לא מזמן. מה גם שהחינוך הלא-ביתי הקרוב נמצא בערך על יד האקמול, פרט שאינו מבשר טובות לגבי סיכויי ההצלחה שלו אצל האנשים המדוברים. |
|
||||
|
||||
לכל המושבים והקיבוצים בהרי יהודה יש מקומות חינוך מוכרים קרובים, בכולם יש הסעות של המועצה. |
|
||||
|
||||
היית מוכרח לגלות, אה? |
|
||||
|
||||
(גילוי נאות, גם אני עזבתי את העיר ועברתי זה מכבר למושב עם נוף נפלא בהרי יהודה, עם מוסדות חינוך מפעוטון ועד תיכון במרחק הליכה, ואפילו קופת חולים) |
|
||||
|
||||
מתי בדיוק המלצתי על חינוך ביתי? |
|
||||
|
||||
אני, על כל פנים, קבלתי את הרושם שהרעיון מוצא חן בעינייך. לא ככה? |
|
||||
|
||||
הרעיון מעניין אותי מאוד, אבל בהחלט לא המלצתי לאף אחד ליישם אותו. בסך הכל עשיתי קצת עבודת הגנה עליו מפני דעות קדומות מצערות של איילים אינטליגנטיים. |
|
||||
|
||||
כמעט. אוטואיזם: סיפוק שמושג מהתבוננות באלפי מכוניות בפקק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |