בתשובה ליאיר, 13/04/00 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שטות! מה בדיוק הפואנטה בתגובה המיותרת הזו? שאנחנו צריכים לעודד אבטלה בעולם המערבי כדי שנוכל לשעבד פועלים זרים מהעולם השלישי? גאוני. אני לא יודע בדיוק איפה אתה חי, אבל בכדור הארץ רוב האנשים מתנגדים לאבטלה, של עצמם ושל אחרים, ממליון סיבות הגיוניות. ומה הקשר בין דיאטה, מינק ומובטלים? אם אני מרוויח כסף אני חייב לבזבז אותו על מעיל פרווה? ואם אני רוצה להוציא אותו על אוכל, דירה מרווחת ואפילו, אם ממש בא לי, טלוויזיה צבעונית? שטות. מה שאתה מעודד היא בטלנות מכוונת של טפילים על העורק של האדם העובד, שיאלץ לסבסד אותם. אם אדם רוצה להתבטל, שישקיע עשרים שנה, יעבוד ויחסוך לעצמו כסף, ואז יצא לפנסיה מוקדמת. אבל למה שאני אצטרך לסבסד את הדוקטורט שלו בריקי לייק? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צחי היקר, ישנם שלושה סוגי אנשים: 1. אילו שעובדים בעבודה יצרנית (לצורך העניין נגדיר עבודה יצרנית כעבודה שנותנת תוצר בעל ערך כספי. זה יכול להיות שירות מסוים, עבודה אדמיניסטרטיבית בארגון, עבודה שיווקית ועוד. הרעיון הוא שמישהו היה מוכן לשלם עבור העבודה משום שהיא תורמת לו באיזו שהיא צורה). 2. אילו שעוסקים בעבודה שאינה יצרנית כלומר מבצעים עבודה אבל התפוקה אינה מכסה את ההשקעה. אילו יכולים להיות חיילים שמבצעים תפקידים מיותרים, אנשי אקדמיה במקצועות לא יצרניים שעוסקים במחקר לא שימושי והפצת ידע לא שימושי ספורטאים מקצועיים ואומנים בתחומים דלי ריטינג. 3. אנשים שאינם עובדים. אתה כועס על אותם אנשים שאינם עובדים וחיים מקצבאות שונות שהמדינה מספקת (מובטלים, אני משער שגם תלמידי ישיבות נכנסים אצלך לקטגוריה של עלוקות על צווארה של החברה.) העניין הוא שאתה מפרנס היום באמצעות תשלומים שונים אנשים מהסוג השני שהזכרתי. מעבר לכך, אתה מחזיק תשתיות שלמות ומיותרות (מכל בחינה מעשית) כדי ליצר אשליה שאותם אנשים באמת מבצעים איזושהי עבודה. אתה משלם עבור תנאי שירות, מענקי שחרור ותנאים סוציאליים של יוצאי צבא (משכנתא ומענק על עבודות מועדפות) לאנשים שבילו 3 שנים בתפקידים שלפעמים הם מיותרים לחלוטין, אתה מחזיק, מאמנים ומתקנים ושולח נבחרות לתחרויות בין לאומיות בתחומי ספורט שלאף אחד (מלבד אילו שעוסקים בהם) אין עניין בהם. אתה מחזיק קתדרלות אוניברסיטאיות, משלם לפרופסורים ומעניק תקציבי מחקר לסטודנטים בתחומים שאינם מעניינים אף אחד (מלבד אותם אנשים שעוסקים בהם כמובן) ואינם מכניסים כסף בשום צורה שהיא (גם כשיוצא ספר ישראלי שעוסק בתולדות מצור על עיר מסוימת במלחמת האזרחים בספרד, הוא בקושי מצליח לממן את הוצאות ההדפסה במקרה הטוב). גופים רבים שאינם תורמים ממומנים מתקציב המדינה וזוכים להטבות ניכרות במסים. ברוב המקרים, היה זול יותר לחברה להשאיר את האנשים הללו בבתיהם ולשלם להם משכורות. אז למה אתה ניטפל לריקי לייק? הבעיה שלך היא לא עם העובדה שאתה מממן את הדוקטורט של המובטל בריקי לייק. הבעיה שלך היא שהבנאדם לא עובד, הוא לא צריך להגיע בבוקר לעבודה ולהחתים כרטיס, אתה פשוט מקנה באדם שהוא חופשי מהתלות הפסיכולוגית שאתה פיתחת בעבודה. תחי, העצלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם האמיתי, שלא כמו בצה"ל, לא כל דבר מתחלק לשלושה חלקים. העולם האמיתי, בנוסף לכך, הוא לא מושלם, ולא הגענו למצב של חברת שפע שמאפשרת את הבטלה. מי אתה שתחליט איזה סוג של מחקר מדעי/עבודה אומנותית/ענף ספורט ראוי לקיום, ואיזה מהווה בזבוז? יש לי רעיון! בוא נגנוז כל סוג אומנות שלא מבטיחה הכנסה כלכלית, וכולנו נשב בבית ונראה "שמש" בטלוויזיה! מי צריך מוסיקה? מי צריך ספרות? צביקה הדר מכניס למדינה כסף. הצבא הוא עדין פרה קדושה, ואין מה לעשות בקשר לזה. אני מודע לעובדה שלצבא אין צורך ממשי בחרדים (למשל) ככוח אדם, אבל אני לא מוכן לקבל את העובדה שהם משוחררים אוטומטית מהשירות בצה"ל. השירות הצבאי הוא חובה לאומית, ואם יש לצבא עודף בכוח אדם, שישחרר את בעלי הבעיות הבריאותיות, כמו למשל כל בעלי פרופיל 45 שלא מעונינים להתנדב, וראה איזה פלא - אין לצבא עוד עודף בכוח אדם. בכל מקרה, אני לא מוכן לקבל את השחרור האוטומטי מהצבא של החרדים, כמו שאני לא מוכן לקבל את ה"שחרור" האוטומטי של העצלנים מחובת העבודה, כל עוד שהם מסוגלים פיסית לעבוד. העבודה היא לא ערך לכשעצמה, אבל היא הכרח המציאות, וכל אדם שחי בעולם הזה אמור לדעת את זה מגיל שלוש. יום יבוא, והמצב יאפשר למי שאינו מעונין בעבודה להתבטל. אבל לא היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא דרשתי לבטל כלום. רק טענתי שכמו שיש אנשים שיושבים בבית ורואים טלוויזיה במימונך יש אנשים שבאים לעבודה ועושים דברים שהתרומה שלהם לך היא זהה לצפייה בטלוויזיה אבל העלות שלהם עבורך כמשלם מסים היא גבוהה בהרבה ומשום מה לך הם לא מפריעים. אתה יוצר הקבלה בין כמות המאמץ שמושקע בעבודה לערך שלה כאשר ההקבלה צריכה להיות בין התרומה שלה לערך שלה. אדם ששונא את עבודתו והיא אינה תורמת דבר לאיש (במהלך חיי פגשתי כמה עשרות אנשים כאילו במיוחד בצבא) עדיף שלא יעבוד. ב. הסיבה שצה''ל לא מבצע שחרורים גורפים (לפחות לא של גברים) היא שאי שירות בצה''ל נחשב בחברה הישראלית ככתם (אישי ובמקומות רבים גם מקצועי) והמגויסים מתנגדים. בצבא יש המון אבטלה סמויה של סדירים, אנשי קבע וחילי מילואים (לפחות ביחידות הלא לוחמות שאותן אני מכיר). ג. אני שמח שאתה מסכים איתי לכך שעבודה אינה ערך אני לא טענתי שיש לתת פטור מעבודה על בסיס עצלות עובדה, אני עצלן גמור ואני עובד. הטענה שלי היא שלא צריך לקדש את העבודה. אנחנו לא חיים מהזיעה של הפועלים אלא מהתוצרת שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו לא מדברים כאן על צה''ל, אלא על תעסוקה נורמלית. במקום עבודה נורמלי, אם מעסיקים אותך, זה סימן לאחד משני דברים - או שאתה עושה עבודה חשובה מספיק כדי שישלמו לך, או שיש לך ועד חזק שדאג שלא יפטרו אותך למרות שהיה צריך. ההנחה שלי היא כזו - כל עוד יש מי שמוכן לשלם לך עבור העבודה שאתה מבצע - הרי שהעבודה שלך אינה מיותרת. זה הכל. אף אחד לא משלם מרצונו לפקידה השלישית משמאל במשרדו של אלוף משנה לענייני מחראות באגף הימני של מפקדת חילות הטמטום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |