|
||||
|
||||
אחרי שלפני איזה שנה מישהו (אלון?) המליץ על הספר נסיתי לקרא אותו (לא בתרגום) אבל הוא לא משך אותי. עכשיו סיימתי להקשיב לגירסת האודיו בהקראת ג'ף וודמן והתלהבתי. אולי בגלל שוודמן מצליח להעביר בקול שטוח וחסר אינטונציה מודגשת את חוסר רגש של ילדים אוטיסטיים, את הראיה הרציונלית כריסטופר, הנער שמספר את הסיפור. (אני יודע שזה לא כ"כ קשור לידיעה, אבל בכ"ז. נדמה לי שזה מתקשר לתגובה של דובי מלפני כמה ימים, אבל אני לא מצליח להיזכר בה). |
|
||||
|
||||
זה די נדיר להחמיא לשחקן על חוסר האינטונציה ועל הקול השטוח שלו. אני יכול להזכר רק בעוד דוגמא אחת - דוגלאס ריין. |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר לגמרי את הספר, אבל ממה שזכור לי לא התרשמתי שכריסטופר הוא רציונלי במיוחד, אלא יותר ''מנותק''. |
|
||||
|
||||
אחרי שחלקים נבחרים ממכרי התלהבו בצורה לא סבירה מהספר, הצלחתי להניח עליו את ידי, וקשה לומר שהבנתי ממה ההתלהבות. או יותר נכון, הבנתי למה אנשים התלהבו ממנו, אבל ללא ספק לא התחברתי לפרגון הלא נגמר לספר הזה. יכול להיות שבגירסת אודיו לעומת זאת, זה באמת אחרת. אבל הספר עצמו ממש לא עשה לי את זה |
|
||||
|
||||
(למה אנשים התלהבו ממנו?) |
|
||||
|
||||
למה *אני* חושבת שאנשים התלהבו ממנו? כי הוא כתוב בשפה מאד רזה, מה שמאפשר לאנשים שלא רגילים לקרוא לצלוח אותו די בקלות ולהרגיש שהם "קראו משהו טוב, לא זבלון". וכי הוא מעביר סוג-של תחושה, לטעמי, של "וואו, יש כאן משהו ייחודי" שלא דורש ממך מאמץ. למען האמת, קראתי אותו לפני שמונה חודשים או משהו כזה, ככה שאני לא זוכרת בדיוק מה גרם לי להגיע לתובנות אודות קוראי הספר, אבל אני זוכרת במעומעם את התחושה שאני מסוגלת להבין *למה* הוא כל כך מצליח ולמה זו בדיוק הסיבה שלא נהניתי ממנו בכ-לל1 אבל אולי זו רק אני. 1ולאור העובדה שיש לי חבילת ספרים על המדף שאני *רוצה* לקרוא, אני לא מתכוונת לחפש שוב את הספר ההוא רק בשביל להזכר מה חשבתי עליו, עמך הסליחה... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי אלה אותם אנשים שהתלהבו מ"התפסן בשדה השיפון". ואולי אלה אנשים שלא קראו את "התפסן", ומשום כך התלהבו :-) |
|
||||
|
||||
אני חוזר על ההמלצה מתגובה 377580, יש מי שבדק את הדברים האלה (ז"א, מה הסיכוי שאם אהבת סופר מסויים תאהב גם סופר אחר). קל לראות שמי שאהב את מארק האדון כנראה יאהב כנראה גם את אנדראה לוי ואת האווארד פאסט1, ומי שאהב את הסאלינג'ר כנראה יאהב גם את סדריס ואורוול2. באופן כללי, אם מישהו התלהב מספר והוא ממליץ עליו, כדאי שתבדקו על איזה ספרים עוד הוא ממליץ, וכמה הטעם שלכם קרוב. |
|
||||
|
||||
נו, אז לפי הלינק הראשון שלך, מרק האדון נמצא בחברתם המכובדת של פוקנר, הארדי, רות', גראס, פורנייר, לואיס קארול, פורד מאדוקס פורד, פאט ברקר, ד''ר סוס וגם דן בראון. רווח לי לדעת שנהנתי להקשיב לספר שגבוהי המצח מאשרים. |
|
||||
|
||||
מה שאתה יכול לראות שם זה שמי שאהב את האדון, אהב לרוב גם את הסופרים שנמצאו לידו במפה, זה לא אומר דבר על איכותו של הסופר או של שכניו. |
|
||||
|
||||
ומה דינו של מי שאוהב את הרדי, גראס, קרול ופורד, קורא את פוקנר, סובל את בראון, ואין לו כל יחס לאחרים? |
|
||||
|
||||
צ''ל ''לאחרים ברשימתך'', כמובן... |
|
||||
|
||||
תשאל את סמיילי. |
|
||||
|
||||
העיקרון של האתר פשוט. אתה נכנס1, כותב שלוש שמות של סופרים שאהבת, והאתר נותן לך שם של סופר נוסף שאהבו מי שאהבו את שלושת הסופרים. אם אתה מכיר אותו, אתה יכול לסמן אם אתה אוהב אותו או לא, ואז האתר יתן לך שם של סופר נוסף לסמן. אם לא, אז הנה האתר מצא לך סופר שאנשים עם הטעם שלך אוהבים. עכשיו, שים לב שבזמן הזה אמרת לאתר איזה סופרים אתה אוהב ואיזה לא, ואת המידע הזה הוא מוסיף ומשקלל לטובת האדם הבא. בדרך הזאת האתר יודע למפות את הסופרים (או מוזיקאים, או סרטים). ז"א, המפה הזאת היא מפה סטטיסטית, אין מאחוריה שום גבוה מצח שיושב וחושב מי קרוב למי, ומי דומה למי, הכל לפי הנתונים שאלפי אנשים ברחבי העולם נותנים לו. למשל, אם אתה אוהב את טולסטוי קפקא וצ'כוב, האתר יציע לך את קאמי. זה לא באמת כל כך מורכב. |
|
||||
|
||||
חצי אוף-טופיק - בנספח לספר הנ"ל, כמדומני, מסביר הנער המספר כיצד פתר את אחת השאלות מבחינת הבגרות במתמטיקה שלו. באחד השלבים בפיתרון, הוא מסתמך על משפט פיתגורס כדי להראות שמשולש שארכי צלעותיו מקיימים a^2 + b^2 = c^2, הוא ישר זווית. זו כמובן טענה נכונה, אבל משפט פיתגורס מבטיח בדיוק את הכיוון ההפוך של הגרירה הלוגית, ולכן לא ניתן להסתמך רק עליו כדי להוכיח אותה. האם רק לי הפריעה הנקודה הזו? |
|
||||
|
||||
שני המשפטים האחרונים בספר הראשון מבין שלושה-עשר הספרים של "יסודות", משפטים 47 ו- 48, הם משפט פיתגורס וההיפוך שלו. לפעמים קוראים גם להיפוך "משפט פיתגורס" (למשל בגלל שההיפוך נובע ישירות מהמשפט עצמו). |
|
||||
|
||||
אפשר סקיצה של ההוכחה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בכלים של ימינו, הוכחה בנפנוף מקלדת תהיה : אם נקבע את הצלע הגדולה להיות שרירותית אחד (שהרי כל משולש אפשר לדמיין לכזה) אזי השתנות סכום הריבועים של הצלעות תוך התחלה מנקודה כל שהיא והגדלת הצלעות בהדרגה היא פונקציה מונוטונית עולה ממש, כמו כן גם שינוי הזוית מול הצלע הגדולה היא פ' מונוטונית אך יורדת, מכאן שאם יש להן חיתוך הוא יחיד. עכשיו רק נותר לטעון שלכל נקודת התחלה אפשר להגיע בכיוון ההפוך מזוית ישרה, לכן אין חשיבות לנקודת ההתחלה. |
|
||||
|
||||
(ותודה אישית לעוזי ולך) |
|
||||
|
||||
אני? מה אני עשיתי? |
|
||||
|
||||
אתה אל תיתמם. מכירים אותך. |
|
||||
|
||||
נתון משולש ABC שצלעותיו, באורכים a,b,c, מקיימות את תנאי המשפט. נקצה מהנקודה C (ממנה יוצאות הצלעות שאורכיהן a,b) אנך באורך b, מאותו צד של הישר BC שבו נמצאת הצלע המקורית CA; לפי משפט פיתגורס (בכיוון הרגיל) נוצר משולש DBC כך ש- BD=BA ו- CD=CA. לכן DAC ו- DAB שווי שוקיים, ואנך האמצעים העולה מ- AD פוגע גם ב- B וגם ב- C - סתירה (אלא אם A=D, שאז המשולש המקורי ישר זווית). |
|
||||
|
||||
מגניב. (אני מניח שב-b אתה מסמן את האורך של AC דווקא, או שהאנך שאתה מקצה מאונך ל-AC). |
|
||||
|
||||
הכוונה היתה ש- x הוא האורך של הצלע שמול X, והאנך הוא אנך ל -BC. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |