|
||||
|
||||
ננסה שוב. מדוע אינם מעלים את אחוזי הרווח- כי הם אינם קרטל ויש תחרות בין הספקים. אם כך, מדוע שאחד מהספקים לא יוריד את *אחוז* הרווח, ויגרום לצרכנים להעדיף אותו? הביקוש הוא קשיח מול כל היצרנים, אבל כל יצרן בנפרד יכול לנסות להשתלט על נתחי האחרים. |
|
||||
|
||||
כי במקום להוריד את אחוז הרווח הוא יכול פשוט לצאת מעסקי הנפט ולקנות אג"ח ממשלתיות. אם כך, אחוזי הרווח נעים בתחום שבין הרווח על השקעה פטורת סיכון לבין הרווח שהמתחרים שלך גובים. מאחר והשני תלוי אף הוא בהשקעה חסרת הסיכון, יש להניח שהרווחים ימשיכו להיות צמודים למחזור. זה המשותף לאקסון ולטמפקס. אם התאור שלי נשמע כאילו הוא שטחי להחריד, זה רק מהסיבה שהוא באמת כזה. במלים אחרות: אם לא הרחקתי ראות, זה רק מפני שאני קצר ראיה. |
|
||||
|
||||
<ארכיבאי, שכ"ג מרכיב משקפיים!> כנראה שהיום זה לא היום שלי. אם אני מבין אותך נכון, אתה טוען שכיום חברות הנפט מרוויחות ביחס להשקעה רק מעט מעל לאג"ח ממשלתי. איכשהו זה לא נשמע נכון. חוץ מזה יש לי איזה בילבול- אחוז הרווח שאנו מדברים עליו כאן הוא לא הרווח שלהם על ההשקעה, אלא הרווח שלהם פר חבית. את התשלום עבור עלות שאיבת הנפט ממילא מגלגלים על הלקוח ולכן כדי להעלות את הרווחים צריך רק למצוא עוד לקוחות. אם חברות הנפט יגייסו עוד כסף, הם לא בהכרח יקנו בזה עוד חביות נפט כדי למכור אותם ברווח קבוע, אלא כדי לפתח שווקים חדשים לאותו נפט. הרווחים של חברות הנפט פר השקעה ינבעו ממספר הצרכנים החדשים, ואינם קשורים מיידית לאחוז הרווח פר חבית. |
|
||||
|
||||
בשוק משוכלל, הרווח לא יכול להיות הרבה מעל הרווח על השקעה אלטרנטיבית, אחרת יקומו מתחרים שיורידו את שולי הרווח (אלה שהיום מושקעים באותן אלטרנטיבות רוחיות פחות). אין לי מושג כמה זה קרוב למציאות. ברשותך אשאיר את המשך הדיון לאלה שמבינים בזה יותר ממני. |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא קולט. אם יצרניות הנפט מרוויחות יותר כאשר מחיר ייצור הנפט עולה- הרי שמצאנו דוגמא לרווח שהוא הרבה מעל השקעה אלטרנטיבית ולכן מתחרים יפעלו להורדת הרווח לחבית. אם יצרניות הנפט מרוויחות אותו הדבר כאשר מחיר הנפט עולה, למה להם לטרוח- שישקיעו באג''ח ממשלתי וגמרנו. |
|
||||
|
||||
יחסית למחזור הרווח לא עולה, אבל נומינלית הוא עולה יחד עם המחזור. הרווח אמור להיות בשעור גבוה במידת מה מהשקעה אלטרנטיבית חסרת סיכון. אני חושב שגיל הסביר את זה טוב ממני, ויש לי הרגשה שעוד נשמע ממנו. |
|
||||
|
||||
את כל זה אני בערך מבין, אבל יש שתי נקודות שלא ברורות לי ( ונדמה לי שכבר הצגתי אותם): ) האינטרס של כל שחקן להגדיל את נתח השוק שלו, כדי להגדיל את הרווח המוחלט שלו, אפילו על חשבון אחוז הרווח. 2) המודל שאני איכשהו מחזיק בראש למקרא דבריך הוא של אדם שלוקח את כספו של משקיע, מייצר בה חבית נפט, מוכר אותה ואת הרווח מעביר למשקיע. אבל אז כל המודל עולה בעשן, כי המשקיע מקבל רווח רק פעם אחת, ולכן הפסיד את ההשקעה בייצור הנפט וזוכה רק ברווח הקטן. ברור שלא לכך התכוונת כשדיברת על "הרווח אמור להיות בשעור גבוה במידת מה..." . במילים אחרות- מה הקשר בין שולי הרווח לחבית, לבין רווחי המשקיע בחברת הנפט? |
|
||||
|
||||
) עד כמה שאני מבין, זה פשוט לא נכון. רווח נמדד במונחי אחוז על ההשקעה (בגלל האלטרנטיבה). 2) עכשיו אולי אני מתחיל להבין אותך. אתה מתכוון להגיד שאם עולה כמות ההפקה המחיר ה*שולי* של חבית קטן? זה אולי נכון - אני לא יודע מה באמת קורה בעולמם המופלא של שואבי הנפט. מאחר ואתה חובב חישובים, צא וחשב את הרווח המכסימלי (באחוזים מההשקעה) לכל מיני פונקציות מחיר הפקה שנראות לך סבירות. |
|
||||
|
||||
2) לא. אני שואל שאלה פשוטה: א)נניח שחבית נפט עולה 10 שח להפיק + רווח של 3 שח במכירה. יצרניות הנפט מרוויחות 30% לחבית אם 3 שח לחבית. ב) בא משקיע ואומר: קחו 100 ש"ח, תעשו עם זה משהו חכם, כמה תחזירו לי לאחר שנה? שאלה: איך מהנתונים בא) אפשר לענות על השאלה בב)? לי אין מושג, ולכן אני מרגיש שאין קשר מיידי בין *אחוז הרווח פר חבית* לבין *אחוז הרווח פר שקל מושקע*. |
|
||||
|
||||
אם מחיר ההפקה אינו משתנה, הן תחזרנה לו 130 ש"ח. מאחר ואני בטוח חישוב 30% ממאה אינו מעבר ליכולות שלך, אני כנראה לא מבין אותך בכל זאת. אם מחיר ההפקה אינו קבוע, אתה בעצם שואל איך מתנהגת הפונקציה. אין לי מושג. ____________ (ובהזדמנות זאת: תודה על הלינק לגאוס. הגירסה שאני הכרתי היתה על חישוב הסכום 1-1000 שהוטל עליו כעונש) |
|
||||
|
||||
אולי הבעיה אצלי. חברות הנפט משתמשות ב10שח הראשונים כדי לשלם לפועלים. הרווח שלהם הוא 3 שח, מאיפה יהיה להם עוד 100 שח להחזיר למשקיעים? |
|
||||
|
||||
"הרווח שלהם הוא 3 ש"ח" פירושו: הם מוכרים את החבית ב- 13 ש"ח. עשר חביות הם ימכרו ב- 130 ש"ח1, ואותם הם יחזירו למשקיע. ________________ 1- מי שלא מאמין לי, יקליד לדוד ג. 10*13. זאת ההזדמנות לספר למי שעוד לא יודע שהדוד הטוב מוכן לעשות המון דברים חביבים כמו למשל להסב בין יחידות. כמה חבל שהמתרגמים בטלויזיה לא משתמשים בשרות הזה, וטוענים כל פעם מחדש שמייל מרובע הוא 1.6 קמ"ר. |
|
||||
|
||||
אוקי, אני חוזר בי בעניין הזה ( זה מה שקורה שעושים עשרה דברים בבת אחת). עכשיו אני גם מבין יותר טוב את ההערות של גיל בענין האשראי. אסכם: מצד אחד מדובר בשוק קשיח, ולכן אפשר לגבות כמה שרוצים, אבל בשל התחרות, אחוזי הרווח לא יכולים להיות גבוהים מידי. דרך לנצח את דילמת האסיר היא לגרום ל"תופעת טבע" שתשפיע על כל חברות הנפט- העלאת מחיר חומר הגלם. כולם מרוויחים, ואין אפשרות לבגוד, אלא אם כן מגלים נפט במדינה יותר יציבה, או שמפתחים קרבורטורים שעובדים על מים. |
|
||||
|
||||
בשנת 1999 היה מחיר חבית נפט לא רחוק מ-10$. עלות ההפקה לא השתנתה מאז באופן דרסטי. בהנחה שיצרניות הנפט וגם המדינות שמקבלות תמלוגים הרוויחו, צא וחשב מהו הרווח עכשיו -של המדינות ושל חברות הנפט. כמובן שאין לך נתונים לחשב את זה. אתה רק יכול לשער שההפרש בין 10$ ל-70$ לא נבלע כולו על ידי התמלוגים. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי שעלות ההפקה באמת השתנתה- יש פחות בארות, רכיב הביטוח עלה, וכולי וכולי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |