בתשובה לראובן, 25/04/06 10:28
פרשנות יצירתית 380701
אני הבנתי את המאמר כך: כלכלת השוק שואבת את כוחה מיישום השיטות של ייצור המוני, שמחייב את סילוקו של הייחוד האנושי האינדיבידואלי לטובת רוח "אובייקטיבית" וצרכנות בדפוסים זהים. באורח משלים, היא כופה על עובדים להתנער מעקרונות פנימיים לפרופסיות שלהם (שירות ציבורי, גאווה מקצועית, יצירתיות, נאמנות וכדומה), כדי לאפשר את הזרימה החלקה של המערכת החברתית שמבוססת על ייצור המוני. אני יכול להוסיף - אף שזה לא מצויין במפורש במאמר - שכלכלת השוק גם מבנה אידיאולוגיה מתאימה, שמזלזלת בכל מניע חברתי מלבד מניע הרווח.

אם אני מבין נכון, המאמר מציע דרך להתמודד עם תהליך זה. לא מהפכה מרקסיסטית, אלא התאגדות פרופסיונלית, שתחזיר את רעיון הערכים והכללים המחייבים שפנימיים למקצוע. התאגדות כזאת עומדת כנגד הניסיון הקפיטליסטי לפרק את כל ההתאגדויות החברתיות למצב שבו יש רק פרטים שהם חסרי נאמנויות עמוקות לערכים שאינם קפיטליסטיים. אם המערכת הקפיטליסטית היא מערכת דורסנית ו"משטיחה" - כולם שווים, המניע היחידי הוא רווח, אנשים הם ברי-המרה בשוק המקצועי וכולי, אזי מערכות פרופסיונליות יוצרות גבעות עמידות בתוך ההשטחה הכללית, וכך משנות את פני החברה.
פרשנות יצירתית 380708
אני מסכים איתך שייצור המוני ( לפחות עד לאחרונה) כופה דפוסים וכופה על המתכננים ועל הצרכנים מגבלות, חלקן אולי לא סימפטיות. מצד שני, זאת הדרך להביא איכות חיים להמונים. אם הטענות היו כלפי הארכיטקטים שמתכננים וילות שבלוניות, ניחא. אבל הטענות שלו הם גם כלפי מתכנני מגדלי המגורים. אני חושד שלמרות הפרשנות שלך, בסופו של דבר כן מדובר כאן על כסף. אחת הטענות היתה שלא משלמים לארכיטקטים מספיק, ומזלזלים בכבודם. זה נראה לי כמו מאבק על סטטוס של הארכיטקטים ולא על מאבק לטובת המתגוררים בבתים שהארכיטקטים מתכננים.
פרשנות יצירתית 380712
כאשר מכבדים את עבודתו של מישהו, משלמים כמה שהוא דורש. כאשר יש אדריכל שחושב שתוספת או שינוי של כמה אלמנטים תעלה את איכות החיים במקום, תשפר את האדריכלות וכתוצאה מכך גם שיווק המכירות יהיה קל ומהיר יותר, הוא נחשב לאחד שמבלבל את המוח ליזם. הוא מיד אומר, ''טוב , נוריד את זה משכר הטירחה שלך''.

אין עם מי לדבר, איכות זה משהו וויזואלי ולא משלמים יותר, לפחות הקונה הממוצע לא יכול ולא יודע להעריך איכות אדריכלית. אחד מתפקידי האדריכל הוא להיות מחנך, להיות מורה דרך לקונה.
הוא צריך להציע חלופות שונות ואם מדובר במגורים, במגדלי מגורים, הוא צריך להיאבק עם היזם-הקבלן ויכול להיות שהיזם יעזוב אותו ויעבור למישהו אחר שלא ינסה לתכנן משהו איכותי אבל ינסה לעשות כסף על חשבון איכות.
פרשנות יצירתית 380715
אני מבין את הבעיתיות של המקצוע, מה שאני לא מבין זה כמה הבעיה הזאת ייחודית לארכיטקטים. האם מעצבים תעשיתיים, מעצבי אופנה, כותבי סדרות לטלוויזיה, עיתונאים ומתכנני מכוניות לא נתקלים באותם בעיות? איך הם מסתדרים?
פרשנות יצירתית 380722
יש מקצועות שלא כל אדם חושב שהוא מבין אותם. משפטים, רפואה ועוד, אף אדם לא אומר לרופא מה לעשות ואיך עושים, פשוט מכבדים את המקצוע הזה. ולא כל המקצועות שהזכרת נצרכים באופן אינדווידואלי, כלומר, זה כבר שם ואם רוצים קונים או צופים ואין לזה משמעות רבה בחיים, זה מוצר שמתכלה מהר. ודירה שחיים בה חיים שלמים, זה לא עתון, פותחן או סדרה בטלוויזיה, ולצופה זה לא עולה כלום, למעט החיבור לכבלים.

אדם עובד כל חייו בכדי לרכוש דירה ודווקא שם הוא מזלזל במוצר. ראשית, הוא חושב שהוא מבין ויודע איך לתכנן, (הרי הוא התקין פעם כיור במטבח), הוא לא מחפש איכות, כי הוא לא יודע מהי איכות. אז למה שהקבלן והאדריכל ישתדלו עבורו.
פעם רציתי לעשות משהו איכותי ומענין במרפסות של מגדל מגורים. הקבלן אמר, "תעזוב שטויות את הדירות יקנו בכל מקרה, אז למה להשקיע יותר?". הוא מכר אותם. עם חוסר הערכה הזאת לאיכות האדריכלית, זורמים הקבלן, היזם ומצטרף גם האדריכל ששואף לבינונית. למה שהוא, האדריכל, יעשה את מלחמתם של האחרים, כלומר המשתמשים, קוני הדירות?! ואני יודע שהוא כן חייב להתאמץ ולהוציא ממשרדו משהו עובד, איכותי ומעניין.
עניין של מחיר 380748
אני עדיין לא מבין מה מיוחד אצל האדריכלים.
הרי כשאתה מציע לקבלן משהו ''איכותי ומעניין'' הוא עושה חשבון שהעבודה הזו (שלך) תעלה לו יותר ואחר כך היישום של התוכנית המעניינת הזו יעלה לו יותר. בסופו של דבר הדירה תעלה לצרכן יותר. ובגלל שרוב האנשים מעדיפים עוד קצת שטח בקצת פחות כסף, הם יקנו (כך מחשבן הקבלן) את הדירות הפשוטות והזולות אצל המתחרים.

מי שבונה דירות מגורים (''שיכונים''), בדרך כלל לא עוסק באומנות אלא בתעשייה. אנשים לא מצפים ממעצב ג'ינסים לייצר משהו איכותי ומעניין אלא משהו סביר, במחיר סביר שיהיה מכיר. באדריכלות, כמו בכל מקצוע, יש הרבה אדריכלים שעובדים בתעשיית דירות ומעט אדריכלים שעוסקים באומנות - כמו גאודי (שאני באמת לא יודע אם הוא ''איכות'' - אבל בחיים לא הייתי גר בדירות שלו).

ולגבי הצרכנים, להם בטח אין שום דבר אישי נגד אדריכלים. תבדוק כמה אנשים אוכלים בחומוסיה לעומת אלו שאוכלים במסעדות צרפתיות, כמה לובשים ג'ינס לעומת אלו שלובשים חליפות של ארמאני, כמה נוסעים בסובארו לעומת בעלי רולס-רויס או פרארי. אני בטוח שההבדל לא נובע מזילזול של הצרכנים באוכל איכותי, לבוש איכותי או מכונית איכותית. אני חושב שזה רק עניין של מחיר (שעם הזמן הופך להרגל).
עניין של מחיר 380784
טעות בידך, השקעה נוספת בתכנון ועיצוב אדריכלי לא עולה יותר כסף, צריך למצוא אדריכל שאיכפת לו.
בניה איכותית, עם ראייה עיצובית אדריכלית לא בהכרח עולה יותר כסף, מי אמר לכם את זה?
את הקיר בונים, השאלה איך בונים. אפשר ליצור מבנים מגרים ומעניינים במחיר דומה למבנים מוזנחים שלא תוכננו. יש את הביטוי "מבנה של קבלנים", זה המבנה שלא מתוכנן.
יש הבדל בין לנסוע במכונית טובה לבין מכונית הכי יקרה שיש בנמצא. הצרה שכולם נוסעים במכוניות נחותות. חליפות של ארמאני צריך לדעת איפה לקנות. אפשר להשיג אותם בזול. יש אדריכלים שפשוט איכפת להם והם מתכננים משהו טוב שבא מבפנים, מהנשמה.
עניין של מחיר 380785
כלומר ארכיטקט טוב יוזיל את עלות הפרוייקט ויגדיל את האטרקטיביות שלה? הבעיה היא שהקבלנים אטומים ולא מבינים? אם כך, הפיתרון הוא לא להקים גילדה של ארכיטקטים, אלא להקים חברת בניה שמנוהלת על ידי ארכיטקטים. מכיוון שהם יבנו גם יותר זול וגם יותר טוב, השמיים הם הגבול.
עניין של מחיר 380787
יש מעט מאוד אדריכלים טובים שלא רוצים לעבוד עם קבלנים רעים.
עניין של מחיר 380788
קיבלתי את הרושם מדבריך שהמצב באמת בלתי נסבל ושרוב הארכיטקטים היו שמחים לעבוד אצל מישהו שיעריך אותם.
בזה אני לא בטוח 387227
מהכרותי השטחית עם התחום, נדמה שמבחינה כלכלית עדיף לבנות בלוקים חסרי אופי. אני לא מצדיק זאת כמובן אך זה נכון.
אם הצעתו של ראובן להקים חברת בנהול אדריכלים אכן תוקם - מהר מאוד הם יהפכו להיות קבלנים טיפוסיים או יפשטו את הרגל.
צריך צרכן מודע שמוכן לשלם את ההפרש בין מבנה מוצלח לפחות מוצלח ...
עניין של מחיר 380791
אני חושש שהטעות היא בידך.
נניח שאני קבלן גדול שרוצה להקים שכונה של 10 מגדלי מגורים בני 8 קומות כל אחד. אני יכול לשכור אדריכל אחד, שיתכנן שכונה עם 10העתקים. אפשרות אחרת היא לשכור "אדריכל שפשוט אכפת לו" שיתכנן 10 בניינים מקוריים, טובים מהנשמה.

מי משני האדריכלים יספק את הסחורה בזמן? מי עלול לספר לי שאין לו היום מוזה? מי ידרוש יותר כסף? מי עלול לתת לי תוכנית מיוחדת שאף אחד לא מכיר, אף אחד עוד לא בנה או קנה ואף אחד לא יודע אם היא בכלל יציבה?

בקיצור, תכנון טוב - במיוחד אם הוא מקורי - דורש משאבים. רובנו (הקבלנים, אני עדיין קבלן) מוותרים עליו מסיבה זו.
עניין של מחיר 380799
יוסי,

קודם כל, הנושאים שאתה מעלה במאמר ובתגובות הם מעניינים מאד. לטעמי העלת יותר מדי נושאים במאמר אחד. היה מעט מדי בשר בכל נושא.

אם תוכל להרחיב, למשל, בבעיה הספציפית של איכות הבניה להמונים מעבר למה שכתבת עד כה? קודם כל אני מבין שיש 3 שחקנים: האדריכל, הקבלן והצרכנים. הצרכנים לא מבינים באיכות, אבל כן מבינים כמה הדירה עולה. הם צריכים הרבה דירות, ובזול. הקבלן מנסה לחסוך כמה שיותר, ולכן מקצץ באיכות. על פניו, נראה שהאדריכל הוא היחיד שיכול לדאוג לכך שהבניה תהייה איכותית ‏1. וכהכללה, האדריכל לא מצליח לעשות את זה.

1. האם הבנתי את הבעיה נכון?
2. איזה פתרון אתה מציע לבעיה, ואיך הפתרון יעבוד? בפרט, איך המחיר ישאר נמוך והאיכות תעלה למרות שהקבלן רוצה להרוויח והאדריכל רוצה גם הוא להרוויח (יותר ממה שהוא מרוויח כיום)?
3. בהנתן שזה המצב, מה הצרכן הפשוט יכול לעשות?

1 נתת דוגמא אחת לאיכות: יותר סוגי דירות שמתאימות יותר טוב לצרכים שונים של אנשים שונים. יש דוגמאות נוספות?
עניין של מחיר 380826
כפי שכתבת יש כאן 3 שחקנים, לפעמים, כשלאדריכל/מהנדס העיר פתאום איכפת, הוא מתערב בענייני עיצוב.
צריך גם לזכור שהאדריכל מנצח על העבודה והוא מפעיל את כל היועצים. זוהי למעשה תזמורת והוא מנצח עליה. מרכיבי "התזמורת" הם מהנדסי: חשמל, מים, מיזוג אאויר, קונסטרוקציה, תנועה, פיתוח, איטום, ביסוס, אקוסטיקה, בטיחות, בטחון, הג"א, נכים, תקשורת ועוד אחרים ורבים אחרים, תלוי כמובן בסוג הפרוייקט.

התשובה לכולם היא חינוך. צריך לחנך את היזם/הקבלן שכדאי לו להרים מגדל יפה, שהוא יהיה גאה בו, יביא , לאחר שנים , קונים לראות את פאר יצירותיו. זה ימכור יותר וישפר את החזות הדלה של ערי הארץ.
האדריכל צריך להיות איכפתי וצריך שתהיה לו היכולת והאישיות ללמד את הקבלן/היזם מה יהיה טוב עבורו ועבור קוני הדירות. האדריכל לא צריך לתכנן את "פיתום ורעמסס" בכדי שיהיה משהו איכותי. אפשר לבנות משהו פשוט אבל מתאים לאדם ולסביבה. זה לא צריך להיות משהו מהפכני שלא ראינו אף פעם, לא צריך לתכנן מונומנט אדריכלי בכדי שהוא יהיה בנין טוב. אנו מתכננים לאדם , לשימושו, ולא לספרי ההיסטוריה.

הצרכן צריך להיות חכם ומתוחכם. לבקר הרבה דירות, לבקש תכנון טוב. זה לא כולל רק מפרט טכני טוב. הכוונה לתכנון טוב. הקרמיקה פחות חשובה. תכנון מתאים שישרת משפחה שלמה, חשוב מאוד וזה למעשה הדירה/הבית. קרמיקה וברזים אפשר להחליף, את הקירות החיצוניים ולפעמים גם את אלו הפנימיים לא ניתן להזיז. הדייר/הקונה צריך להבין מה הוא באמת מחפש, מה יעשה לו ולמשפחתו טוב, מה השאיפות שלו, מה הוא רוצה לעשות בתוך ביתו, אלו שטחים הוא צריך ובאלו מקומות הוא יכול לצמצם.

בקיצור: ללמוד, חינוך עצמי, ללמוד להבין את התכניות ולראות את ההבדלים מבית לבית מדירה לדירה, לבקר בכמה שיותר אתרי בניה, ככה לומדים. לשאול שאלות ללא פחד. אחרי הכל זוהי הרכישה הגדולה ביותר בחיים לרובנו.
עניין של מחיר 380991
בבניה פרטית זה כבר המצב היום. כל קבלן ואדריכל שפגשנו נתן לנו כתובות של מקומות אותם בנה או תכנן כדי שנתרשם מהאיכות ומהסגנון.
אבל העיקר זה השורה התחתונה שלך - מי שבונה בית בעצמו נאלץ ללמוד את הנושא. מי שקונה בית מוכן, חושב שהוא לא צריך לדעת כלום.
שאלת בור 380992
למה מי שבונה בית בעצמו צריך אדריכל? למה הוא לא יכול להשתמש בתוכנית מוכנה מראש?
שאלת בור 380996
העיריות מחייבות אישור של ארכיטקט (או מהנדס בניין, תלוי איפה) על התוכניות.
שאלת בור 380997
למה? ולמה לא להשתמש בתוכניות מוכנות מראש?
שאלת בור 380999
אני לא יודע למה, אבל ועדת התכנון דורשת שעל תכניות הבניה יהיו חתומים האדריכל והמהנדס. (אולי שיהיה אל מי לבוא בטענות)
שאלת בור 381001
אני לא חושב שיש בעיה להשתמש בתוכניות שהם מוכנות מראש, ובתנאי שתמצא ארכיטקט שיסכים לחתום עליהם. למעשה, ארכיטקטים מסויימים ממחזרים כמה שיותר תוכניות ישנות שלהם.
שאלת בור 381002
תן לי כמה שמות.
שאלת בור 381007
לא בערוץ גלוי. אם בא לך לשמוע השמצות על ארכיטקט ספציפי, צור קשר.
שאלת בור 381015
שלח לי באי-מייל
שאלת בור 381033
לא בטוח שכל תוכנית מתאימה לכל מקום.
שאלת בור 381038
לא בטוח שכל רכב מתאים לכל כביש.
שאלת בור 381044
בניינים לא זזים ממקומם. יש הבדל גדול. ארכיטקטורה היא אמנות סביבתית. נוף שונה, קרקע שונה, אקלים שונה - הכל יכול להשפיע.
שאלת בור 381054
"בניינים לא זזים ממקומם. יש הבדל גדול." לבניינים גם אין מנוע, והם מתחילים באות ב'. מה הקשר? כלי רכב היו רק דוגמא, כמעט כל מוצר אחר עבר ליצור סדרתי, והעלויות של כל מוצר שעבר ליצור סדרתי ירדו, בזמן שהאיכויות עלו.

"ארכיטקטורה היא אמנות סביבתית." אז מה? אני רוצה לגור בבית לא בפסל, זה לא שיש לי התנגדות לגור בפסל שהוא גם בית, פשוט האמצעים העומדים לרשותי מאלצים אותי לבחור. אתה רוצה שאני אגור בפסל, תממן את ההפרש מכיסך.

"קרקע שונה, אקלים שונה - הכל יכול להשפיע." קרקע שונה יכולה להשפיע, אבל כמה סוגי קרקע יש כבר? אקלים שונה יכול להשפיע, אבל, כמה סוגי אקלים יש כבר? שים לב שאלה גם דברים שמשפיעים על תכנון רכבים, במדינות חמות הרכב חייב לכלול מזגן טוב ויעיל, במדינות קרות החימום חייב לעבוד מהר, ואסור למנוע לקפוא,
שאלת בור 381067
"כמעט כל מוצר אחר עבר ליצור סדרתי". נכון, מוצרים מיטלטלים - לא נדל"ן.
"אני רוצה לגור בבית לא בפסל". נכון, הדגש היה על "סביבתית".
יש הרבה סוגי קומבינציות של קרקע, אקלים, כיווני אויר/נוף וכך הלאה. שלא לדבר על זה שהבית שלך לא רק מושפע מסביבתו - הוא גם משפיע עליה. הארכיטקט צריך לדאוג לזה שהוא לא ישפיע עליה לרעה.
שאלת בור 381071
ומה ההבדל שהופך מוצרים לא ניידים לבלתי סדרתיים? זה שהם לא ניידים? רק לי הטיעון הזה נשמע מעגלי?

עדיין, מה הקשר?

כמה הרבה זה "הרבה"? כמה סוגי אקלים יש בישראל, למשל? ארבע?

"שלא לדבר על זה שהבית שלך לא רק מושפע מסביבתו - הוא גם משפיע עליה" כן, גם האוטו שלי משפיע על הסביבה.

אני מבין שיש לך נימוקים רציניים, אני פשוט מתקשה למצוא אותם במה שאתה כותב. אני אנסה להסביר את הבעיתיות, גם עמודי חשמל הם לא ניידים, גם עמודי חשמל משפיעים על הסביבה, גם מעמודי חשמל אפשר לדרוש שיהיו "אמנות סביבתית", האם אפשר להסיק מכך שצריך לתכנן כל עמוד חשמל מחדש? ודאי שלא.
שאלת בור 381073
ברור שאפשר להשתמש בתוכניות "מדף" קיימות, אבל נדמה לי שאפילו התוכניות האילו יזדקקו לעיבוד לפני היישום הסופי בשל בעיות ספציפיות של השטחים (סוג הקרקע, גודל המגרש, גישה וכולי) והחוקים העירוניים. יחד עם זאת העלות של הארכיטקט אינה גבוהה ביחס לסך כל העלויות‏1. ההנחה היא שאדם שיכול להרשות לעצמו ירצה תיכנון יותר אישי. אני מסכים שהוא לא *חייב*. שמעתי גם על האנשים שבאו לארכיטקט עם צילום של בית ואמרו לו *כזה*. הווארד רוארק בטח היה מרביץ להם.

1 אני יודע, אני יודע, טברסקי וכהנמן וכולי.
שאלת בור 381076
העלות של תכנון מחדש היא לא רק עלות שכרו של הארכיטקט, אלא עלות כל היצור. הסדרתיות מורידה את העלויות של כל דבר, בעיקר בגלל ההתמחות של אנשי המקצוע, גם בגלל האפשרות לייצר קו מכשירים יעודיים שמחליפים את הכח האנושי, גם בגלל האפשרות לעשות קווי יצור לחלקים מהבית, ואפילו בגלל האפשרות להעביר את חלק מהייצור לחו''ל.

תחשוב, שוב, על דוגמאת המכונית. גם אם היו נותנים לקבוצת מוסכניקים מנוסה ומקצועית תוכנית של אוטו שהם לא מכירים, ואת כל חומרי הגלם, העלות של היצור היתה גבוהה בהרבה מאשר יצור סדרתי של אותו רכב. לא רק בגלל העלויות של המהנדס והמעצב.
שאלת בור 381088
האפשרות היותר מעניינת היא האפשרות לבניה "מתועשת", כלומר שימוש בקירות מוכנים וכולי. בעיקרון, תיכנון אישי אינו סותר את השימוש בטכניקות של בניה מתועשת.גם לגו מייצרת קוביות סטנדרטיות‏1.

1 בדיוק קראתי שאפשר לשלוח ללגו תוכנית של מבנה והם ירכיבו לפי התוכנית וישלחו לך הביתה. מדליק, לא?
שאלת בור 381132
הווארד רוארק היה פוצח בנאום ארוך על רוח האדם ובסוף משכנע אותם שהם לא יודעים מהחיים שלהם ושיתנו לו לתכנן להם את הכל.
שאלת בור 381212
צודק, ואז מרביץ להם.
שאלת בור 381075
מה מעגלי בטיעון הזה? (רמז: "ניידים" ו"סדרתיים" אינן מלים נרדפות).
לגבי השאר - אשאיר את ההסבר למטלון, אם ירצה לענות לך. לי אין סבלנות.
שאלת בור 381079
אתה שואל מה מעגלי בטיעון: "ההבדל שהופך מוצרים לא ניידים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם לא ניידים"? בו נראה, מה דעתך על הטיעון "ההבדל שהופך מוצרים אדומים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם אדומים"? או על הטיעון "ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים"?
שאלת בור 381080
"ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים"?"ההבדל שהופך מוצרים אדומים לבלתי סדרתיים הוא זה שהם אדומים" איננו מעגלי, אם הכוונה להבדל בין מוצרים אדומים ללא אדומים. הוא אולי לא נכון, אבל הוא לא מעגלי.
"ההבדל שהופך פילים לנמוכי קומה הוא זה שהם פילים", הוא חסר משמעות, כי לא ברור הבדל בין מה למה יש כאן.
שאלת בור 381081
טוב, אז אחד מאיתנו לא יודע מהו טיעון מעגלי.
תיקון 381087
*בארץ* עדיין בונים בשיטות מלפני 100 שנה, בעיקר "בזכות" כח עבודה זול. בעולם הגדול מזמן עברו לבניה מתועשת.
תיקון 381090
אתה מתכוון לבנייה שאין בה צורך בארכיטקט/מהנדס בניין?
תיקון 381094
לחלוטין לא. אני מתכוון לבניה עתירת ידע ולא עתירת כח אדם.
תיקון 381096
א. יפה מאוד. אני רק טוענת שכל בנייה - מתועשת או אחרת - דורשת ארכיטקט או מהנדס בניין.

ב. אולי זה המקום לשאול - מתי סוף סוף יבנו דירות חכמות שמסוגלות - ומוכנות - לנקות את עצמן?
קח לך אישה ובנה לה בית 381097
ב. לא צריך, כבר גילו את המכשיר שעושה את זה, קוראים לו ''אישה''.
תיקון 381099
א. אין לנו ויכוח בנושא
ב. יש כבר http://inventors.about.com/gi/dynamic/offsite.htm?si...http://web.mit.edu/invent/iow/gabe.html
תיקון 381102
המצאה דגולה מ-‏1996 - ועדיין איננה מפותחת ברמה תעשייתית?
תיקון 381104
ומהו עקב אכילס של ההמצאה? כמובן לא הניקיון אלא הסדר.אינני חושב שיש המצאה שמסדרת בלגן. בלי לסדר אי אפשר לנקות.
תיקון 381115
ב. חלק מזה כבר יש: מכונת כביסה, מדיח כלים, שואב אבק רובוטי (http://www.irobot.com/sp.cfm?pageid=122 ) ושוטף רצפות רובוטי (http://www.irobot.com/sp.cfm?pageid=128 ).

רק חבל שאת השניים האחרונים לא מביאים לארץ...
תיקון 381117
מדיח כלים הוא מכונה פרימיטיבית להפליא. צריך לרוקן את הכלים מראש ולסדר אותם בפנים, פעולות שממש לא ברור מדוע איננו עושה בעצמו.
ולמי מתחשק שיסתובבו לו רובוטים בין הרגלים?
תיקון 381217
לפחות את שואב האבק הרובוטי פיתחה במקור חברה ישראלית (Friendly Machines, שהיום נקראת כמדומני Friendly Robotics).
תיקון 381222
אם כבר מדברים על שואבי האבק של Friendly Robotics, ראוי לציין את שואבי האבק המרקדים של Friendly Robotics שהובאו לכנס כנרנט האחרון:
אאל"ט, Friendly Robotics מתמקדים היום בעיקר במכסחי-דשא רובוטיים:
תיקון 381264
א. נכון. אבל: בניית 8 בתים שונים דורשת 8 אדריכלים. בניית 8 בתים זהים דורש אדריכל וחצי.
תיקון 381272
בניית 8 בתים שונים לא בהכרח דורשת יותר מאדריכל אחד, ולבניית 8 זהים - לא בהכרח מספיק אדריכל אחד, או אחד וחצי. הנקודה המרכזית היא, שהאדריכל חייב להיות בתמונה, משום רק הוא (או לפחות מהנדס בניין) יכול לקבוע שהתוכנית המסויימת מתאימה למקום שבו מבצעים אותה.
איזה הספק, 381278
גם טיעון מעגלי וגם איש קש.
איזה הספק, 381279
א. ?
ב. ?
איזה הספק, 381280
א. תגובה 381071
ב. תגובה 381272
איזה הספק, 381286
א. טיעון מעגלי = טיעון שיש בו משום הנחת המבוקש:
"נניח שראובן אינו משקר
כל מי שאינו משקר מספר את האמת
לכן, ראובן מספר את האמת" (ויקיפדיה)

ב. "בשימוש רטורי וככשל לוגי איש קש הוא נקודת מבט שנוצרה במכוון כדי להביסה בקלות בטיעון". (כנ"ל).

האמנם?
איזה הספק, 381288
א. כן (למעשה, רדלר קורא לזה הסבר ריק http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%A...)

ב. כן (למעשה, רדלר טוען שדחליל הוא ה"מונח הנכון", אלוהים יודע מה זה בכלל "המונח הנכון").
איזה הספק, 381293
"האמנם" היה קיצור למשפט "האמנם אתה רואה כאן טיעון מעגלי/איש קש" תחת הגדרות אלה - ואם כן, מדוע?
איזה הספק, 381297
א. כן. מדוע, בגלל שניתן בהם הסבר ריק. ''למה מוצרים לא ניידים הם בלתי ניתנים לייצור בדרתי, בגלל שהם לא ניידים.'' בדיוק כמו ''למה השמיים כחולים, בגלל שהם כחולים'' או ''למה הירח עשוי מגבינה, בגלל שהוא עשוי מגבינה''. זה לא אומר שהטענה שלך נכונה או לא נכונה, רק שההסבר שלה כושל.

ב. ''הנקודה המרכזית היא, שהאדריכל חייב להיות בתמונה'' אף אחד לא אמר שלא צריך אדריכל בתמונה, כמו שיש מעצב רכב בתמונה של כל רכב שמיוצר בעולם.
איזה הספק, 381299
א. מעולם לא טענתי שמוצרים לא ניידים אינם ניתנים לייצור סדרתי משום שאינם ניידים, אלא שההבדל בין מוצרים ניידים ללא ניידים הופך את אלה האחרונים לבלתי ניתנים לייצור סדרתי - לפחות במובן זה, שאפשר לייצרם בלי שהמתכנן המוסמך (אדריכל/מהנדס בניין) יידע מה מוקם איפה.

ב. *אתה* טענת שאין צורך שאדריכל יחתום על בניית בית כדי להקימו. "להיות בתמונה", במקרה זה, כוונתי לחתום על התוכניות - כולל כל הכרוך בכך.
איזה הספק, 381302
א. זאת טענה חדשה, ומוזרה הרבה יותר. האם מעצב הרכב צריך לדעת איפה יסע כל רכב מהרכבים שייצרו מהעיצוב שלו? האם מעצב האופנה צריך לדעת איפה תלבש כל חולצה שהוא מעצב? עדיף היה להשאר במעגל. למה האדריכל צריך לדעת איפה מוקם הבית שלו (ועל תענה לי "בגלל שהבית לא נייד", משום שאז תחזור שוב למעגל)?

ב. אהה, אני טענתי. בדיוק בגלל זה קוראים לזה דחליל, במקום לקרוא מה קראתי, החלטת להגיד לי מה טענתי. גם מעצב הרכב חותם על העיצוב שלו.
איזה הספק, 381305
א. זו איננה טענה חדשה. קרא מתחילת הפתיל ותיווכח.
העובדה שהבית אינו נייד רלוונטית משום ש - וגם זה כבר נאמר - מקומות שונים יכולים להיות נבדלים זה מזה בסוג הקרקע, קווי המתאר, תקנות הבנייה, האקלים ועוד ועוד. כל מוצר נייד הוא מוצר שיכול להתאים להרבה מקומות *שונים*. נכסי דלא ניידי אינם כאלה. אם הסבר זה איננו מניח את דעתך, שאל את הארכיטקט (מטלון, במקרה זה). אין לי סבלנות להסביר את המובן מאליו.

ב. אתה שאלת (או לפחות חלקת על תגובתי לשאלה) מדוע צריך חתימה של ארכיטקט על כל בית בנפרד, בתגובה זו הבהרתי שה"חתימה" במקרה כזה כוללת יותר מחתימתו של מעצד על החולצות שהוא עיצב. אם אתה עכשיו מסכים שמארכיטקט נדרשת חתימה עניינית יותר משל מעצב אופנה - הסכמנו. אם לא - איפה כאן איש קש?
איזה הספק, 381307
כשאני שואל שאלה, אני עושה את זה במטרה לקבל תשובה. אם מתקיים אחד מהבאים:
א. אין לך סבלנות לתת תשובות
ב. אתה לא יודע את התשובות.
ג. לא הבנת את השאלה.
ד. אתה חושב שהתשובה כל כך מובנת מאליו שלכתוב אותה זה מתחת לכבודך.
ה. אתה חושב שאני לא מסוגל להבין את התשובה.
אתה יותר ממוזמן שלא לענות.
תיקון 381292
במקום להיכנס לדיונים על כשלים לוגיים, אנסה לנסח דבריי בפשטות:

אדריכל צריך להתאמץ יותר כדי לתכן מגדל עם 3 קומות טיפוסיות, לעומת תכנון מגדל עם קומה טיפוסית אחת.

המהנדס צריך להתאמץ יותר כשיש 3 קומות טיפוסיות. חישובי העומס מסובכים יותר.

הבנאי צריך להתאמץ יותר. בכל קומה יש בעיות חדשות לפתור.

המשווק צריך להתאמץ יותר, כי אי אפשר לפנות אל פלח שוק אחד.

על זה הסכמנו?
תיקון 381294
לא הבנתי, למה אתה מתכוון כשאתה אומר "3 קומות טיפוסיות" לעומת "קומה טיפוסית אחת"?
תיקון 381296
אני חושב שהוא מתכוון ל3 תוכניות קומה שונות, לעומת תוכנית קומה משותפת לכל הבניין.
תיקון 381295
הסכמנו.
תיקון 381298
יופי! אבל לא נתבשם בהישג שלנו. כי המסקנה היא שבנייה המונית/סדרתית/מתועשת דורשת פחות אדריכלים/מהנדסים מאשר שיטות אחרות. בניגוד למשתמע מסעיף א בתגובה 381096 שלך.
תיקון 381300
בתגובתי הנידונה לא מצוין שום עניין של מספר אלא רק של קיום.
תיקון 381309
את צודקת. לכן אמרתי "משתמע". ברור לכל הדוברים כאן, אפילו לסמיילי :-), שאדריכל צריך להיות מעורב בתכנון בית. מה שאין עליו הסכמה הוא בדיוק עניין הכמות.

מדברייך משתמע שכל בית ובית דורש תכנון אדריכלי מחודש בשל הבדלי מיקום, שיפועים, אקלים וכו'. הטענה שלי (היא נראית לי כה ברורה, עד שמצחיק לקרוא לה "שלי") היא שבבנייה המונית יש צורך בהרבה פחות שעות-אדריכל. (ושעות מהנדס ושעות פועל ושעות משווק).

אם הטענה הזו אינה רק "שלי" אלא גם "שלך" אז:
א. אין לנו ויכוח.
ב. ברור שהיזם מעדיף בנייה משעממת לא רק בגלל עצלנותו ושמרנותו.
תיקון 381314
המחלוקת היחידה שנותרה בינינו היא רק על כך ש*משתמע" מדבריי מה שלדעתך משתמע ממנו.:)
תיקון 381103
בניה מתועשת.
האם אתה מתכוונים ל-PRECAST, לפריקסטים יצוקים בבית חרושות ומגיעים לאתר ושם מרכיבים אותם?
או לקירות בטון היצוקים באתר בתבניות?

את שניהם אני לא ממליץ. קבלנים ויזמים אוהבים את זה כי זוהי בניה מהירה וזולה.

קודם כל בעניין קירות בטון, לא נעים לגור בתוך קופסאות בטון וכבר ידוע שהברזל מוליך קרינה. מאותה סיבה לא בריא לחיות בממ"ד. ופריקסטים שמרכיבים באתר, כמו לגו זזים ולא ממש בטוחים לרעידות אדמה, למרות שהכל בדוק ומחושב. אני מעדיף בניה קונבציונאלית, וכאן יש הרבה מקום ליצירתיות ולא צריך שכל הדירות וכל הקומות יהיו זהות, משוכפלות.
תיקון 381129
גם, אבל לא רק.
מה שאתה מתכוון (מודולים מבטון) זו בניה טרומית.
בניה מתועשת כוללת עוד הרבה טכנולוגיות וחומרים, החל מעץ וגבס(בד"כ לבתי מגורים) וכלה בפלדה, זכוכית ואלומיניום (לבנייני משרדים).
הייחוד של בניה מתועשת הוא שמייצרים כל מה שניתן במפעל כמודולים (בבתי עץ זה אפילו יכול להיות הבית כולו) ובמקום מבצעים רק את עבודות הכנת הקרקע, החיבור לתשתיות וההרכבה.

על קצה המזלג:
תיקון 381202
נכון, אבל במגורים הטיפוסיים בארץ לא משתמשים בחומרים אחרים למעט בטון מחופה באבן. בניה מתועשת נעשית במגדלי משרדים, מבנים ציבורים וכו', אבל במגורים זה שונה ומאוד שמרני . למרות זאת רואים במגדלי המגורים היוקרתיים יותר והיקרים יותר, גם קירות מסך (קירות זכוכית) וחומרים אחרים, שילוב של חומרים.
תיקון 381209
זה בדיוק מה שאמרתי - הבניה הטיפוסית *בארץ* מפגרת בהרבה אחרי העולם, בעיקר בגלל שעלויות העבודה הזולות מתמרצות שימוש בטכנולוגיות בניה פרימיטיביות ועתירות כח אדם, במקום טכנולוגיות בניה חדישות ועתירות ידע, כמקובל בעולם המערבי.
תיקון 383561
צא מנקודת הנחה שאני בוגר אחד ממוסדות הלימוד שבהם לומדים ארכיטקטורה.
תיקון 388547
ידוע למי שהברזל מוליך קרינה? לי זכור במעומעם משהו בשם "כלוב פאראדי" שדווקא עושה את ההיפך, אבל אולי לא כדאי לערב את הצבור בבעיות הזכרון שלי.
תיקון 388548
בהיעדרך, דנו כבר בנושא. השוטה תמצת את הדיון בתגובה 382895.
שאלת בור 381000
למה צריך עורך-דין?
למה צריך גניקולוג?
למה צריך רופא שיניים?...יש פטיש ובמקרה וכואב מוציאים את השן לבד. מי צריך מומחים.

וכאן שורש הבעיה, כל אחד חושב שהוא אדריכל, כי האדריכל
הפך את עצמו ל"סמרטוט" לא איכפת לו מהתכנון וגם שכ"ט שהוא מקבל שואף לכלום וכך מרגישים אלו שעובדים אצלו - כלום!

ותוכנית מוכנה מראש?! האם משפחת X דומה למשפחת Y?
כבר כתבנו אודות זה כאן.
שאלת בור 381004
לא, אתה לא מבין, אני לא אומר שלא צריך אדריכל.

תחשוב, למשל, על שוק הרכב, גם שם יש מהנדסים , ומעצבים, גם שם לא כל אחד יכול לבנות את הרכב שלו, למרות שהרבה מאד חושבים שהם יכולים. אבל, ההבדל הוא, שבשוק הרכב רוב האנשים יכולים לבחור אחד ממאתיים דגמים מתוכננים מראש, לבחור את הריפוד והצבע, ולקנות את הרכב. ההוזלה של העברת תהליך התכנון, התקינה, האישרור והיצור לסדרתי מוריד את עלויות הרכב בעשרות אחוזים. האם דבר כזה לא היה יכול להתרחש בשוק הדיור הפרטי?

משפחת X לא דומה כלל למשפחת Y, בגלל זה משפחת X בוחרת סדאן יפאני, ומשפחת Y בוחרת מיניואן אירופי. נכון שזה לא עונה בדיוק על הדרישות של משפחת X או Y, אבל בהתחשב בזה שבשביל רכב מעוצב באופן יחודי משפחת X או Y היתה צריכה לשלם הרבה יותר, ואח"כ עוד להתקשות במכירה שלו, משפחת X ומשפחת Y בוחרות להתפשר.

צריך לזכור, בנוסף לזה שכמו שאמרת דירה (או בית) היא הקניה היקרה ביותר של רוב בתי הבית, כל הדירות (והבתים) הם גם נכסים, כאלה ששווים כסף, כאלה שמוכרים, או משכירים בהמשך החיים. בשביל זה, לא כדאי להתאים את הבית דווקא לדרישות הספציפיות שלך, כדאי גם להתאים אותה לדרישות השוק.

יצא לי לראות בית שעמד למכירה, עם ג'קוזי ענק באמצע הסלון. בזמן שהבית נבנה, התכנון ממש התאים לבעליו. מאוחר יותר הבעלים נאלץ לעבור, והבית עמד למכירה במחיר מצחיק, רק בגלל שכל מי שהביע עניין בבית, רצה להוציא את הג'קוזי...

בקיצור, עם כל הכבוד לדרישות המיוחדות, ולאומנות האדריכלות, אם הייתי יכול לקנות בית יציב שעונה לדרישות הלא מיוחדות שלי ב20% פחות מאותו בית שגם עונה לדרישות המיוחדות שלי, הייתי הולך על זה ללא ספק.
פרשנות יצירתית 380855
מחזאים, לפחות, סובלים מהבעיה עוד מהמאה ה-‏18. ראה הוויכוח בין מנהל התיאטרון למשורר במבוא ל"פאוסט" של גתה.
פרשנות יצירתית 380977
לא מבין גרמנית:)
פרשנות יצירתית 380728
כשאתה אומר איכות זה משהו וויזואלי, אתה מכוון שהאיכות הזאת היא איכות אסטתית בלבד?
פרשנות יצירתית 380731
לא, בכלל לא. מי שמבין רואה את זה ויודע שזה מוסיף לאיכות החיים של המשתמש, הדייר. רוב הקונים לא רואים את זה. אני בכלל מדבר על נפחים ולא ''קישוטים'' פוסט-מודרנים. נפחים רואים וזה משהו וויזואלי, לא משהו תיאורטי.
פרשנות יצירתית 380766
מאוד לא ברור מדבריך - לא במאמר ולא בתגובות - את מי *באמת* אתה מאשים: את הקבלנים? האדריכלים? הצרכנים? הממשלה? מזג האויר?
אתה יודע הרי יותר ממני שיש הבדל בין בניית בתים קטנים צמודי קרקע לפי דרישותיו של לקוח פרטי, מאשר מגדלי מגורים לפי בקשת הקבלן. ושהאילוצים הכלכליים בהכרח נכנסים לתמונה. האדריכלות היא אולי אם האמנויות, אבל מכל האמנויות היא היחידה השימושית. האם יש לך פתרון כלשהו לטענותיך?
פרשנות יצירתית 380786
אילוצים כלכליים הם המצאות של מי שלא רוצה לעשות. איך לא עושים ולהמנע מעשייה כולם יודעים. בכדי לתכנן טוב באותה עלות צריך להתאמץ. הקבלן לא רוצה את זה וכופה את זה על האדריכל שמוכן לקבל עבודה מכל קבלן או מכל אחד אחר שאומר לו שהוא קבלן.
רמת הקבלן/יזם ורמת האדריכל משפיעות על איכות המבנה.
ולעירייה איכפת? לא.
פרשנות יצירתית 380793
אילוצים כלכליים כמו מסים או היעדרם אינם המצאה של אדריכלים או קבלנים.
ועדיין לא ענית על שאלתי - מה הפתרון?
פרשנות יצירתית 380798
לא מבינה את הדרישה שלך. האם אי אפשר להתריע על מצב מבלי לתת פתרון?
פרשנות יצירתית 380801
אפשר ''להתריע על מצב'' בלי להציע פתרון. אפשר גם, אם כי לא נאה (לדעתי לפחות) לזרוק האשמות (אדריכלים בינוניים, קבלנים עצלים, לקוחות זלזלנים) בלי לעשות זאת.
פרשנות יצירתית 380878
עדיין לא ברור לי מדוע זה "לא נאה" (לו היה לכותב המאמר פתרון, זה היה יותר בסדר להאשים?).
פרשנות יצירתית 380881
כן. לו היה לו פתרון, הוא היה יכול להאשים את ה''אחראים'' למצב בכך שאינם נוקטים את אותו פתרון. בלי זה, הוא אומר לכאורה שאין פתרון (לפחות כרגע) - ואז לא נראה שיש מקום להאשמות.
פרשנות יצירתית 380883
יש פתרון וכתבתי את זה באשכולות כאן. צריך לתכנן קומות טיפוסיות רבות, כך שיהיה מבחר ותהיה ארכיטקטורה. יש מעט אדריכלים שעושים את זה כי איכפת להם.
פרשנות יצירתית 380890
כן, אבל אתה אומר שהקבלנים לא מוכנים לזה.
פרשנות יצירתית 380886
אני, למשל, יודע באופן ברור שהפוליטיקאים שלנו מושחתים ושהפוליטיקה כולה מושחתת (חוץ ממתי מעט) - ואין לי פתרון. אז עד שיהיה לי פתרון - האם אני מצווה להגיד שהפוליטיקאים הם מלאכי שמיים טהורים וקדושים ללא רבב?
פרשנות יצירתית 380894
התיאור שלך איננו מבהיר אם אתה מאשים את הפוליטיקאים או את בוחריהם. אם את הראשונים - הרי אתה יכול לדרוש מהם שלא להיות מושחתים. אם את האחרונים - זה כבר יותר מסובך: אתה יכול לדרוש שלא יבחרו בפוליטיקאים מושחתים, אבל יכול להיות שאלה שאינם מושחתים אינם מייצגים את השקפותיהם.
בכל מקרה, הרעיון איננו שתאמר שהפוליטיקאים הם תלאכי שמיים - אלא שתסתפק בתיאור מצב (הפוליטיקה מושחתת, או הפוליטיקה משחיתה) במקום להאשים קבוצת אנשים.
פרשנות יצירתית 380794
האם יש לך דוגמה מהארץ או מהעולם לבנייה ציבורית איכותית המתחשבת באדם?
האם מבני באוהאוס (על הייחודיות שלהם) עונים לדרישות אלה? האם מבנים כגון השיכונים הקולקטיביים שנבנו בת"א בזמנו (לא זוכרת איך קוראים להם, עם חצר משותפת לדיירים, מעין "קיבוץ עירוני") עונים להן?
פרשנות יצירתית 388546
"מעונות עובדים"?

(ואני לא בטוח שחזרתי. קפצתי לביקור)
פרשנות יצירתית 388587
בדיוק. יש כאלה ברחוב פרוג למשל.
פרשנות יצירתית 380797
אילוצים כלכליים הם חלק (משמעותי) מן המציאות של אדריכל. בדיוק כמו אילוצים מכניים, הם לא המצאה.

כפי שאמרת, בכדי לתכנן טוב צריך להתאמץ. אבל כדי לגרום לאנשים (ספקים, פועלים, מהנדסים, קונים, מממנים) להתאמץ, הקבלן צריך לשכנע אותם. אני בטוח שדיבורים על יצירת חברה בריאה ומרחב ציבורי אסתטי הם דרך אחת. דרך אחרת היא לשלם להם כסף.
פרשנות יצירתית 381757
קשה לי לקבל את התיאור שלך. אני גר בשכונה חדשה שנבנתה בסמוך לישוב ותיק במרכז הארץ. בבת-אחת הופשר לבניה שטח גדול, ובתוך כמה שנים קמו שם כמעט שלושים מגדלי מגורים (בני 10-15 קומות). מכיוון שטווח המחירים די אחיד, הקבלנים בהחלט עשו מאמץ כדי להתחרות זה בזה בהיבט התכנוני. אינני יודע לאיזו פירוטכניקה אתה מצפה בבנין שמיועד לחמשים משפחות, אבל הדירות די שונות זו מזו, והקבלנים (יחסית) פתוחים לשינויים פנימיים.

אחד מבילויי השבת שלנו בשנה שלפני הכניסה לדירה היה לסייר בדירות הפתוחות של הבנין ההולך ונבנה. קשה היה למצוא שתי דירות זהות - כל דייר ביקש שינויים משלו (הגדלה של הסלון על-חשבון חדר הילדים אצל משפחת כהן, איחוד שני חדרים לחדר שינה גדול אצל משפחת לוי, הגדלה-הקטנה-הרחבה-הוספה של המטבח (מישהו בנה שני מטבחים, כדי שיהיה אחד לפסח)).

אולי תוכל להוסיף כמה מלים על גבולות הגזרה של אדריכל יצירתי שצריך לתכנן דירה בבנין קיים - מה כבר אפשר לעשות מעבר להזזת כמה קירות פנימיים?

(אגב, תודה על המאמר המעניין)
  פרשנות יצירתית • האייל האלמוני
  פרשנות יצירתית • יוסי מטלון
  פרשנות יצירתית • יהונתן אורן
  פרשנות יצירתית • קוריצה
  פרשנות יצירתית • ברקת

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים