|
||||
|
||||
אינני יודע מה אתה רוצה להוכיח במה שאתה אומר. במדינת ישראל השרות הציבורי מנסה להתנהל בהתנהלות "עיסקית". להעסיק עובדי קבלן, לבצע אאוטסורסינג ועוד דברים מסוג זה. אני מכיר מיקרים של ניצול ורמיה פשוטים: לקבוע לעובדת מסויימת תקן של חצי מישרה ולהכריח אותה להוסיף שעות "בהתנדבות". מדבריך משתמע שזהו אופיו של שרות ציבורי, אך זה בדיוק הפוך; קטעים בשרות הציבורי החלו להתנהל על פי קריטריונים עיסקיים בצורה הנחותה שלהן. על סמך מה אתה קובע ששכר המינימום נאכף על המגזר הפרטי בלבד? שאלתי אותך כמה "פקידונים" ממונים על אכיפתו ולא ידעת לענות חוץ מהאמירה השלופה שהוא נאכף במגזר הפרטי. כל מה שאתה כותב בנושא אינו מבוסס על ידע אלא על מיצי הבטן. |
|
||||
|
||||
אין בעיה שיש התנהלות עסקית. אבל קיימת בעיה חריפה שההתנהלות העסקית היא בניגוד לחוק העסקה בסיסי, וכך בהחלט עושה השרות הציבורי, בדומה למספר בעלי עסקים במגזר הפרטי. זוהי התנהלות קבועה *ואופיינית למדי* של השרות הציבורי, שאינו נמצא תחת פיקוח דומה לזה של המגזר הפרטי. לגבי האכיפה, להלן הדו"ח הבא: 20 פקחים שלא עושים דבר, ומה אולי כן אפשר לעשות: אז לפני שתאשים אותי עוד פעם בדיון ללא ידע, תבדוק את עצמך. ורק על ההערה האחרונה הזו שלך: NO SOUP FOR YOU! |
|
||||
|
||||
תודה על המחמאה. מדבריך עולה כאילו אני הסנגור של השרות הציבורי ואתה איש המגזר הפרטי. זה רחוק מן האמת.הביקורת שלי על ה"עיסקיזציה" של השרות הציבורי היא בעיקר בהתייחסות לעובדים כאמצעי ייצור ולא כאנשים. על פי דבריו של עודד טירה כ-40% מהמעסיקים אינם מקפידים על שכר המינימום ואין כוונתו לשרות הציבורי. אגב, משום מה אתה מפריד בין השרות הציבורי לפרטי- אני לא כל כך. משרד האוצר-שרות ציבורי בהגדרה- מוביל את את ההתייחסות לאנשים כמספרים ואמצעי בלבד. אני חולק על מה שאתה כותב על המגזר הפרטי כאילו איזה נידון שנתון לאכיפה דרקונית על ידי פקידים קשוחים. לא היה ולא נברא אלא אגדה היה. |
|
||||
|
||||
אני מוכרח להודות שהתגובה האחרונה שלך הצליחה יותר לערפל מלהבהיר, אבל עושה רושם שאין יותר מדי מחלוקת בנושא הזה בינינו. אני לא טענתי שמדובר בפקידים קשוחים, אלא דווקא בפקידים *מיותרים* שלא אוכפים יותר מדי חוק שהוא *מיותר* בפני עצמו, וכך המגזר הפרטי נענש פעמיים: הוא גם צריך לממן את הפקידים האלה, וכשהם עובדים, הם עושים זאת רק מול המגזר הפרטי ולא מול הציבורי. |
|
||||
|
||||
יש מחלוקת רבה בינינו. עצם החלוקה למגזר פרטי או ממשלתי קשה עלי. זו חלוקה שיטחית ומתוך כך הרבה פעמים נושאת בתוכה את הטעויות. המיגזר הפרטי כולל בתוכו את איי.די.בי. ואת הצכולת השכונתית (אם עוד יש דבר כזה). גם המילה ''המיגזר הממשלתי'' היא כוללת מדי . התעמולה שהפריח נתניהו על האיש הרזה שסוחב על גבו את האיש השמן (הפקידים העצלנים של המיגזר הציבורי)-גם היא שטחית ולא יותר מתעמולה. יש לא מעט במה שאתה קורא ''המגזר הפרטי'' כאלה שנהנים מהמיסים שלנו. אגב, גם עובדי מדינה משלמים מיסים. |
|
||||
|
||||
החלק של המגזר הפרטי שנהנה מהמיסים שלנו הוא תוצר ישיר של "האיש השמן". אם הממשלה לא היתה מעורבת בכל פן בחיינו ולא רחבה כל כך, היו פחות נהנים פרטיים מהכוח השלטוני המשחית. איני מגן על כאלה כלל וכלל, אבל אני לא רוצה שבשל קיומם תידפק המכולת השכונתית, מאחר ואלו שמחוברים לשלטון יידעו תמיד לעקוף כל גזירה, אבל מי שכורע תחת הנטל הם אותם עסקים קטנים ובינוניים קשי יום. ואני *יודע* שהתרופה היא פשוט הקטנת המגזר הציבורי והמעורבות הממשלתית. |
|
||||
|
||||
העסקים הקטנים והבינוניים נדפקים הרבה פעמים ע"י העסקים הגדולים. ראשי העסקים הגדולים-ראשי המשק-אומרים לא פעם שצריך להקטין את הממשלה כי הם אינם זקוקים לממשלה מעורבת כדי לשמר את עוצמתם. העוצמה שלהם וגודלם משמרים את עוצמתם וגם פעילות ממשלתית- זכיונות וכו' שאינם דורשים ממשלה גדולה. אני מניח שגם שלמה נחמה וצבי זיו טוענים בלהט שהממשלה גדולה מדי, הרגולציה חונקת את המשק ולולא הרגולציה- המשק היה ממריא אל על והעוני היה נעלם מהארץ. אני חושב שמיצינו את הויכוח הזה שמנוהל קצת בקווים מקבילים. הרבה מאד ויכוחים או דיונים אינם דיונים של ממש והנה דוגמא: הרבה פעמים נתקלתי כאן בהעמדת שוק חופשי כנגד סוציאליזם או כנגד מתנגדי שוק חופשי. זהו דיון שמוצה בחלקו עוד לפני שהתחיל; ברגע ששני הצדדים משתמשים במונח שוק חופשי, שניהם קיבלו את האקסיומה שאכן יש דבר כזה שוק חופשי. אני טוען שזהו מושג פיקטיבי והשוק החופשי הוא חופשי רק לחלק מהגורמים. מרבית המושגים שאנחנו משתמשים בהם טומנים בחובם הנחות וקביעות שדורשות דיון והוכחה אך השמות של המושגים מכילים כבר את קבלת אמיתות תכנם. אז שיהיה לך שבוע טוב ונחמד. |
|
||||
|
||||
תודה. אני מקווה שיהיה לי שבוע נחמד, וגם לך. בעניין הטרמינולוגיה: שוק חופשי הוא חופשי לכולם. מהרגע שאין זה כך, סימן שיש מגבלות על החופש בשוק הנובעות מ*המדינה* וזו בלבד. החופש הוא חופש מירבי מרגולציות, תקנות והלאמות מטעם המדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |