|
||||
|
||||
לא הבנתי את הנקודה, אז אולי אדגים את שלי: "החופשיים בעלי הביקורת העצמית" הם אלו שמותר לומר אצלם בעיתון וברחובות שהמנהיג אידיוט ושצריך להחליפו, וגם, שהאוייב צודק. זהו הצד שמנצח וזהו הצד שגירסתו, בסופו של דבר, היא הקרובה יותר לאמת האובייקטיבית (מה לעשות, עדיין יש חיה כזו, חרף זרמים אופנתיים). וזה לא קשור למי מנצח. גם כשמשטרים טוטליטריים מנצחים לזמן מה (גרמניה הנאצית, רוסיה הסובייטית), עדיין, גירסתם לא נחשבה לאמינה אף בקרב אוכלוסייתם. |
|
||||
|
||||
האם יש לך דוגמאות ל"המנצחים הם כמעט תמיד גם החופשיים בעלי הביקורת העצמית" מחוץ למאה העשרים? |
|
||||
|
||||
יתכן שיש, אך יש לזכור כי הדמוקרטיה ורעיונות החופש והשיוויון, שנדמה לי שמקורם ביוון העתיקה ובעידן המאורות (המאה ה18) החלו להתממש ולהתפשט באופן משמעותי רק בעשרות השנים האחרונות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אכן, אימצתי מושג זה בעיקבותיו. תודה על התיקון. |
|
||||
|
||||
ומה קרה לאותן דמוקרטיות יווניות? מה קרה לרפובליקה הרומית? בגלל שהגדרת מושג יחסי (חופשיים, כל אחד הוא חופשי לעומת מישהו אחר) אז כל המלחמות בהיסטוריה היו בין שני צדדים על ציר החופש, ולכן זה לא נראה אמין להסיק מסקנות רק ממאבקים בפחות או יותר יובל כאשר יש תיעוד של יותר מאלפיים שנה של מאבקים שונים (מה גם שלא כל המאבקים שהיו ביובל האחרון הסתיימו...). |
|
||||
|
||||
מצחיק שאתה מזכיר את יוון העתיקה במסגרת טיעונך (המוזר משהו) שה''טוב'' תמיד מנצח. שהרי אתונה, מקום הולדתה של הדמוקרטיה, נוצחה לבסוף על ידי ספרטה. |
|
||||
|
||||
הדמוקרטיה היוונית אכן חרבה מידי צר שאינו כזה, ואולם ברובם המכריע של המקרים דמוקרטיות אינן מפסידות, ונדמה לי שב50 שנה האחרונות, בכל המקרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |