|
||||
|
||||
מה הקשר בין זוגלובק לחקלאות? נניח שנקבל את זה שתנובה, עקב היותה קואופרטיב, רלוונטית כאן. לא ברור איך, אבל נניח. איך העובדה שזוגלובק קונה חלק מזערי מחומרי הגלם שלה בענפים מפוקחים (ד"א, ענף הבשר לא מפוקח כבר הרבה שנים), משפיעה על העובדה שצרכנים לא מענישים אותה? |
|
||||
|
||||
שוק הבשר בישראל (בפרט של הרשתות הכשרות כמו זוגלובק) כפוף לחוקי הכשרות הממשלתיים, ועקב כך גם למנגנון הרבנות הראשית ופקחיה, שהם חלק ממוסדות המדינה, ודורשים תשלום רב מאוד על "שירותיהם". דבר זה מקשה מאוד על מתחרים חדשים להיכנס לשוק, ולא מותיר ברירה בידי הצרכנים (אם הם יחרימו את זוגלובק, איזו עוד חברה סיטונאית יש במדפי החנויות? טיבון ויל? תנובה? לכל אחת מהנ"ל קופת שרצים מאחוריה כמו זוגלובק). |
|
||||
|
||||
אתה מחמיץ את הטענה שלי. אני יכול לשלוף לך שלושים דוגמאות מתחומים שונים ומגוונים, והשתמשתי בתנובה וזוגלובק רק כי הם קפצו לזכרון שלי מאחר ואני אישית החרמתי אותן תקופה ארוכה. הנסיון שלי מלמד שהצרכן הנאור, אותו אזרח שאמור להיות כלב השמירה של הברירה הטבעית, פשוט לא עושה את העבודה שלו - לפחות לא בפרקי זמן שמעניינים אותי. |
|
||||
|
||||
אני לא מחמיץ שום דבר. נתת דוגמה ועניתי עליה. יש לך שלושים? תביא אותן. הניסיון האנושי המצטבר, כמו גם הניסיון האישי שלי, מראה שעדיף ללא פיקוח ממשלתי, שרק מסרבל ומוריד מגמישות השוק. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן אולי להסביר לי עם דוגמאות מהי גמישות השוק? |
|
||||
|
||||
גמישות השוק היא יכולתן של החברות והפרטים בו להתאים עצמם במהירות וביעילות לשינויים חיצוניים ופנימיים. שוק גמיש יהיה שוק עם מינימום רגולציות ותהליכים שמעכבים תהליך מסחרי שהכרחי היום לכל חברה/מדינה שלא רוצה להישאר מאחור, ללא משקיעים ועם אבטלה הולכת וגוברת. שוק גמיש יכול לשנות מהר יותר את אופיו - מעודד תחרות והקמת חברות חדשות, הגעת משקיעים, שינויים ביבוא/יצוא והתאמה מהירה לכל שינוי בהיצע והביקוש העולמיים והמקומיים. |
|
||||
|
||||
אתה מצטט יפה את סיפרי הלימוד אך נשאר במסגרת הסיסמאות. לחלק מהסיסמאות הללו יש תוכן, כמו למשל לסיסצה של הגמשת שוק העבודה. אמנם תמיד רגילים להשוות בין חוזה העבודה האישי והיכולת לפטר עובד לבין ועדים כל יכולים שלא איכפת להם מהפירמה. בדיוק כמו שמציגים שיש שתי שיטות כלכליות: סוציאליזם (בריה"מ) וקפיטליזם (ארה"ב). ברור לך שזוהי כמובן דמגוגיה שאין בין הניתוח הרציונלי ובינה ולא כלום. הגמשת שוק העבודה, פירושו של דבר -וזה אינו מופיע במה שכתבת על הגמישות-היכולת להתייחס לעבודה כאל תשומה לכל דבר ועניין- כמו חמרי גלם והוצאות אחרות. |
|
||||
|
||||
אכן ענית, אבל הטיעון "מה יעזור להחרים את טיב-טעם אם לכל החברות המתחרות יש קופת שרצים משלהן" הוא טיעון רעוע מאד בעיני כשהוא בא לשכנע ביעילותה של היד הנעלמה. כשרות הבשר לא מפריעה לכמה וכמה חברות להתחרות בשוק ההוא, כשם שחוקי בטיחות אינם מונעים מחברות הגז להתחרות זו בזו (הן מוותרות על התענוג מרצונן החופשי), הפיקוח על הבנקים לא מונע הורדת עמלות ושיפור תנאי הרבית (אבל עדיף, כנראה, לשלם לאדון נחמה מיליון שקל לכל פעימת לב), ומשרד הבריאות לא מכתיב לבתי המרקחת את מתח הרווחים האסטרונומי שלהן (כמה מהקוראים טורחים לנסוע במיוחד לאותם בתי מרקחת שמוכרים תרופות מצילות חיים במחיר עלות?). המממ. מבלי משים אני נגרר שוב לענייני כלכלה. אולי כדאי להמתין קצת למאמר המובטח של רב"י. |
|
||||
|
||||
ראיתי כבר תגובה של עוד מישהו שמחכה למאמר של רב"י, אבל כנראה שפסחתי על התגובה של רב"י עצמו המבטיח מאמר(?). יש למישהו קישור? |
|
||||
|
||||
אפרופו אותו מאמר מובטח, האם השאלון שקבלתי אתמול בדואל הוא אכן מרב"י שלנו? |
|
||||
|
||||
אם אתה לא רוצה להיגרר, זכותך, אבל מאחר ונראה לי שדי נגררת פנימה, אולי תסביר איפה נראה לך שהממשלה צריכה כן להתערב? בתקינה תברואתית? מסכים. באכיפת חוקים המונעים פגיעה בלקוחות או בצד ג'? גם מסכים. אם אין מעבר לזה תוספת, אז אנו מסכימים שצריך ממשלה טובה בעלת תפקידים מצומצמים ומוגדרים היטב, ולא כזו שתחוקק הררי תקנות ותעסיק צבאות פקידונים לעסוק בהן. |
|
||||
|
||||
אני מאד לא אוהב את הביטוי "הררי פקידונים"; זה נשמע כמו נחילי יהודונים. רובם אזחים לא פחות טובים ממך, ואת רובם בכלל אינך מכיר. הממשלה למשל חוקקה לפני לא מעט שנים את חוק שכר מינימום; מה גובה הר הפקידונים שמפקח על כך לדעתך? |
|
||||
|
||||
*צבאות* פקידונים. הטלר אמר "הררי תקנות", ו"*צבאות* פקידונים". לא שזה נשמע ממש טוב, אבל זה לא נשמע גרוע כמו הצירוף שיצא לך משניהם - הררי פקידונים. |
|
||||
|
||||
טעיתי. גם בלי הצבאות זהו ביטוי מגעיל, סטיגמתי ומלא בוז. |
|
||||
|
||||
ראשית נתחיל ב"גודווין!", וחבל שמגיעים לזה. שכר המינימום, דרך אגב, הוא אחד הפארסות הגדולות במשק, מאחר והוא נאכף בעיקר בשוק הפרטי (לא יודע ע"י כמה פקידונים). אבל דווקא בשרות הציבורי הוא לא נאכף אלא נעקף, וזהו השרות שדורס את החוק שיצא מטעמו באופן הבוטה מכולם, דרך העסקת עובדי קבלן: |
|
||||
|
||||
אינני יודע מה אתה רוצה להוכיח במה שאתה אומר. במדינת ישראל השרות הציבורי מנסה להתנהל בהתנהלות "עיסקית". להעסיק עובדי קבלן, לבצע אאוטסורסינג ועוד דברים מסוג זה. אני מכיר מיקרים של ניצול ורמיה פשוטים: לקבוע לעובדת מסויימת תקן של חצי מישרה ולהכריח אותה להוסיף שעות "בהתנדבות". מדבריך משתמע שזהו אופיו של שרות ציבורי, אך זה בדיוק הפוך; קטעים בשרות הציבורי החלו להתנהל על פי קריטריונים עיסקיים בצורה הנחותה שלהן. על סמך מה אתה קובע ששכר המינימום נאכף על המגזר הפרטי בלבד? שאלתי אותך כמה "פקידונים" ממונים על אכיפתו ולא ידעת לענות חוץ מהאמירה השלופה שהוא נאכף במגזר הפרטי. כל מה שאתה כותב בנושא אינו מבוסס על ידע אלא על מיצי הבטן. |
|
||||
|
||||
אין בעיה שיש התנהלות עסקית. אבל קיימת בעיה חריפה שההתנהלות העסקית היא בניגוד לחוק העסקה בסיסי, וכך בהחלט עושה השרות הציבורי, בדומה למספר בעלי עסקים במגזר הפרטי. זוהי התנהלות קבועה *ואופיינית למדי* של השרות הציבורי, שאינו נמצא תחת פיקוח דומה לזה של המגזר הפרטי. לגבי האכיפה, להלן הדו"ח הבא: 20 פקחים שלא עושים דבר, ומה אולי כן אפשר לעשות: אז לפני שתאשים אותי עוד פעם בדיון ללא ידע, תבדוק את עצמך. ורק על ההערה האחרונה הזו שלך: NO SOUP FOR YOU! |
|
||||
|
||||
תודה על המחמאה. מדבריך עולה כאילו אני הסנגור של השרות הציבורי ואתה איש המגזר הפרטי. זה רחוק מן האמת.הביקורת שלי על ה"עיסקיזציה" של השרות הציבורי היא בעיקר בהתייחסות לעובדים כאמצעי ייצור ולא כאנשים. על פי דבריו של עודד טירה כ-40% מהמעסיקים אינם מקפידים על שכר המינימום ואין כוונתו לשרות הציבורי. אגב, משום מה אתה מפריד בין השרות הציבורי לפרטי- אני לא כל כך. משרד האוצר-שרות ציבורי בהגדרה- מוביל את את ההתייחסות לאנשים כמספרים ואמצעי בלבד. אני חולק על מה שאתה כותב על המגזר הפרטי כאילו איזה נידון שנתון לאכיפה דרקונית על ידי פקידים קשוחים. לא היה ולא נברא אלא אגדה היה. |
|
||||
|
||||
אני מוכרח להודות שהתגובה האחרונה שלך הצליחה יותר לערפל מלהבהיר, אבל עושה רושם שאין יותר מדי מחלוקת בנושא הזה בינינו. אני לא טענתי שמדובר בפקידים קשוחים, אלא דווקא בפקידים *מיותרים* שלא אוכפים יותר מדי חוק שהוא *מיותר* בפני עצמו, וכך המגזר הפרטי נענש פעמיים: הוא גם צריך לממן את הפקידים האלה, וכשהם עובדים, הם עושים זאת רק מול המגזר הפרטי ולא מול הציבורי. |
|
||||
|
||||
יש מחלוקת רבה בינינו. עצם החלוקה למגזר פרטי או ממשלתי קשה עלי. זו חלוקה שיטחית ומתוך כך הרבה פעמים נושאת בתוכה את הטעויות. המיגזר הפרטי כולל בתוכו את איי.די.בי. ואת הצכולת השכונתית (אם עוד יש דבר כזה). גם המילה ''המיגזר הממשלתי'' היא כוללת מדי . התעמולה שהפריח נתניהו על האיש הרזה שסוחב על גבו את האיש השמן (הפקידים העצלנים של המיגזר הציבורי)-גם היא שטחית ולא יותר מתעמולה. יש לא מעט במה שאתה קורא ''המגזר הפרטי'' כאלה שנהנים מהמיסים שלנו. אגב, גם עובדי מדינה משלמים מיסים. |
|
||||
|
||||
החלק של המגזר הפרטי שנהנה מהמיסים שלנו הוא תוצר ישיר של "האיש השמן". אם הממשלה לא היתה מעורבת בכל פן בחיינו ולא רחבה כל כך, היו פחות נהנים פרטיים מהכוח השלטוני המשחית. איני מגן על כאלה כלל וכלל, אבל אני לא רוצה שבשל קיומם תידפק המכולת השכונתית, מאחר ואלו שמחוברים לשלטון יידעו תמיד לעקוף כל גזירה, אבל מי שכורע תחת הנטל הם אותם עסקים קטנים ובינוניים קשי יום. ואני *יודע* שהתרופה היא פשוט הקטנת המגזר הציבורי והמעורבות הממשלתית. |
|
||||
|
||||
העסקים הקטנים והבינוניים נדפקים הרבה פעמים ע"י העסקים הגדולים. ראשי העסקים הגדולים-ראשי המשק-אומרים לא פעם שצריך להקטין את הממשלה כי הם אינם זקוקים לממשלה מעורבת כדי לשמר את עוצמתם. העוצמה שלהם וגודלם משמרים את עוצמתם וגם פעילות ממשלתית- זכיונות וכו' שאינם דורשים ממשלה גדולה. אני מניח שגם שלמה נחמה וצבי זיו טוענים בלהט שהממשלה גדולה מדי, הרגולציה חונקת את המשק ולולא הרגולציה- המשק היה ממריא אל על והעוני היה נעלם מהארץ. אני חושב שמיצינו את הויכוח הזה שמנוהל קצת בקווים מקבילים. הרבה מאד ויכוחים או דיונים אינם דיונים של ממש והנה דוגמא: הרבה פעמים נתקלתי כאן בהעמדת שוק חופשי כנגד סוציאליזם או כנגד מתנגדי שוק חופשי. זהו דיון שמוצה בחלקו עוד לפני שהתחיל; ברגע ששני הצדדים משתמשים במונח שוק חופשי, שניהם קיבלו את האקסיומה שאכן יש דבר כזה שוק חופשי. אני טוען שזהו מושג פיקטיבי והשוק החופשי הוא חופשי רק לחלק מהגורמים. מרבית המושגים שאנחנו משתמשים בהם טומנים בחובם הנחות וקביעות שדורשות דיון והוכחה אך השמות של המושגים מכילים כבר את קבלת אמיתות תכנם. אז שיהיה לך שבוע טוב ונחמד. |
|
||||
|
||||
תודה. אני מקווה שיהיה לי שבוע נחמד, וגם לך. בעניין הטרמינולוגיה: שוק חופשי הוא חופשי לכולם. מהרגע שאין זה כך, סימן שיש מגבלות על החופש בשוק הנובעות מ*המדינה* וזו בלבד. החופש הוא חופש מירבי מרגולציות, תקנות והלאמות מטעם המדינה. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאין בינינו חילוקי דעות גדולים בעניין זה. |
|
||||
|
||||
תתבייש! מה התבוסתנות הזאת שזינקה עליך פתאום? מי היה מחזיק על כתפיו את האייל אם היית מאמץ את מדיניות "אין בינינו חילוקי.." הזאת למן ימיך הראשונים כאן? הרי ככה היו באייל לכל היותר חמישים תגובות! |
|
||||
|
||||
כאשר הצרכן הישראלי רוצה להעניש, הוא מעניש. ועוד איך הוא מעניש. בתקופת הפוליו, התברר לי ש 90% מאזרחי ישראל הרתיחו את המים לפני ששתו אותם. יש גם מפלגה בשם ליכוד שנענשה בחומרה. ובעוד מספר שנים תהיה עוד מפלגה שתענש בחומרה. אם יש לך בעייה עם זה שאני תדלקתי בתחנה שהיתה ברשימה השחורה של איכות נמוכה של דלק, לאחר שהם הציגו אישור שהכל תקין, יש לך בעייה איתי. אני מעדיף לקחת את הסיכון עם המחיר הנמוך והמיקום המתאים. כך גם קוני טיב טעם לא מתרגשים מבשר קצת ישן. ומה הפלא? אם אתה מוכן לאכול חזיר, למה שלא תאכל בשר ישן? |
|
||||
|
||||
אין קשר בין חזיר לבשר ישן. רבים מאוכלי החזיר הם אניני טעם ומבינים מאוד באוכל, והם מוכנים לאכול רק בשר טרי ומשובח (או בשר שעבר ''יישון'' כחלק מתהליך הכנתו, אבל זה סיפור לגמרי אחר מ''בשר ישן'', במשמעות שאתה מתכוון). |
|
||||
|
||||
ה-90% שהרתיחו את המים - את מי הם הענישו? |
|
||||
|
||||
אתה לא מבין את העולם היעקובי. אלה שהרתיחו את המים עשו את מה שלפי הבנתם היה אמור להגן עליהם בפני הפוליו. בכך הם הענישו את שלטון הרע והמושחת, שכל רצונו, תקוותו ואושרו הם שהאזרחים יהיו חולים ומסכנים. |
|
||||
|
||||
לא. הם הענישו את הפוליו. האזרחים בעולצם היעקובי אף פעם לא מבינים שהאחראים לבעיה מצויים בממשלה. |
|
||||
|
||||
לפעמים אני לא מצליח לעקוב אחרי ההגיון שלך. הרתחת המים היתה עונש לנגיף הפוליו? אין לי בעיה איתך, אין לי בעיה עם הגב' פישביין שקונה בטיב טעם , אין לי בעיה עם הנהגים שקונים ב"פז" למרות הזלזול של החברה ההיא בשמירת הסביבה (קרב ארוך וממושך נגד התקנת מכשיר שמודד אם יש דליפת דלק מהמיכלים התת-קרקעיים), אין לי בעיה עם הצרכנים שממשיכים לטוס בישראאייר (החברה שניסתה לטשטש כמעט תאונה) ואין לי בעיה עם הלקוחות שמוכנים לשלם פתאום שני שקלים לכספומט המזויין. אין לי בעיה עם אף אחד מכל אלה. אתה בטוח שעכשיו תחנת הדלק ההיא דוקא תקפיד על איכות המוצר והשרות, הגב' פישביין נהנית ממבצע הוזלות, הנהג חוסך מעצמו את אי-הנוחות בנסיעה לתחנה של חברה אחרת, הנוסע המתמיד זוכה במחיר מוזל ותוספת קולה חינם והמושך המאושר לא צריך להתרוצץ לכספומט אחר. הכל פועלים בהתאם לאינטרס שלהם, והטענה היחידה שלי היא כנגד היד הנעלמה. אין לי ספק שחברות שמנוהלות בחוסר יעילות ייכחדו בסופו של דבר, אבל חוששני שבקצב שבו הדברים האלה מתרחשים המין האנושי עלול להיכחד לפניהן. בעניין החזיר אני מתאפק, כי אני מניח שניסית להתבדח. |
|
||||
|
||||
כשהצרכן רוצה הוא יגיע לרמות טרחה בלתי נסבלות כדי להעניש מישהו. בעיקר אם הוא מפחד מפוליו או אם הוא מפחד שיירו עליו (כביש 443 הוחרם במשך חודשים רבים). כל שאר הדברים הם כנראה לא כל כך נוראים בעיני הצרכן הישראלי. עובדה שרבים רבים הצביעו בשביל מפלגה שהכריזה שהיא באה לסדר ג'ובים לחברים. אף אחד לא יוכל לטעון שהם לא קבלו מנדט לחלק ג'ובים לחברים! |
|
||||
|
||||
פוליו... יריות... להעניש... צרכן... טרחה... מפלגה... ג'ובים... עולם מופלא. |
|
||||
|
||||
אני טועה איך להמנע מנסיעה בכביש שנחשב מסוכן מהווה עבורך ''ענישה'' לאותו הכביש. אני מאוד מקווה שהתאוריות על ה''יד הנעלמה'' לא מצריכה סכנת חיים ממשית כדי שהיד תתחיל לפעול למען טובת הכלל. כי בינתיים עושה רושם שכשזה רק עניין של כסף, היד רדומה. |
|
||||
|
||||
היא בכלל לא רדומה. היא חיה ופועלת ואפילה מכה לפעמים. לכאורה היא נעלמה אך מי שיודע לבדוק היטב, הוא יראה שהיא מחוברת למספר אנשים ששולטים על תנועותיה אך דואגים שהן תישארנה נעלמות לאחרים. |
|
||||
|
||||
שמעת על רסקו? סוסיתא? מעריב פעם היה העיתון של המדינה, המגפר? היפרשוק? רשת ג'? המוני עסקים עולים ויורדים בגלל תחרות, משנים את מוצריהם ונענים לדרישות הצרכנים או מה שהם חושבים הם דרישות הצרכנים. והנה יש איזה ארוע בזוגלובק ושומו שמיים הצרכנים לא משמידים את החברה. אבוי. אבל מה לעשות, וארועים חריגים אינם השיקול היחיד של הצרכנים. לעיתים הם כן, אבל אז הם אכן צריכים להיות ארועים מאוד משמעותיים כמו ירי על כביש, מוות של תינוקות או מגפה של פוליו. סתם בשר מקולקל שעלול אולי לגרום לקלקול קיבה לא עושה את אותו אפקט כאשר אתה מעדיף את הטעם והמחיר. |
|
||||
|
||||
ואם אותו צרכן לא מודע לזה שהבשר יכול להביא מחלות? או שהיד הנעלמה גם גורמת לזה שכל הצרכנים יהיו מודעים לכל הליקויים בכל החברות? |
|
||||
|
||||
אני מבטיח לך נאמנה שעל כל שערוריה שהתגלתה לצרכנים הודות למעורבות ממשלתית, יש שניים אשר הוסתרו על ידי המעורבות הממשלתית. האם אתה חושב שטיב טעם, זוגלובק ותנובה הגיעו לתודעה ציבורית בגלל הממשלה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |