בתשובה לאיציק ש., 17/04/06 20:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא רואה מדוע יש סתירה. ליברליזם זה לא בהכרח ביטול הרגשות לגמרי, בכל מצב, תמיד. הקשר שמתפתח בין גבר לאישה לאורך זמן (במיוחד כשיש ילדים, ולא מדובר על משפחה מעורערת), משמעו שמתפתחת הכרה הדדית, התחייבות פנימית, רגשות "בעלות" או יותר נכון(?) תלות אהדדית והרצון להיות יחד. המשיכה לגעת, להתמזגות פיזית (שחזקה יותר בהתחלה ונדמה לי שעפ"י הסטטיסטיקה חוזרת מאוחר יותר) כמו נשיקות, חיבוקים, מגעים שונים (כולל אבל לא רק מיניים). המשיכה לשיתוף בחוויות, בקבלת ההחלטות. כל זה תורם ומחזק את הקשר, וגם מוביל לרגשות "קנאה." ישנה איזו חלוקה (שנויה במחלוקת) האומרת שגברים מרגישים קנאה מינית בעוד נשים מרגישות קנאה רגשית. בכל מקרה, אפשר להרגיש צביטות קינאה תוך הקפדה על טוהר "ליברלי," אם תרצה, בתוך המשפחה. הלא כך? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שאתה יכול לחוש צביטת קנאה. השאלה היא האם אתה שולט בקנאה או שהיא שולטת בך. מה שתיארת הוא בדיוק תיאור של סתירה. סתירה אינה חייבת לקרוע את האדם. אדם מאוזן ובוגר שיחסי הזוגיות שלו טובים ומאוזנים- יחיה עם הסתירה הזאת בלי קושי רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא לא מצליח להיות כל כך מסורס, הוא תמיד יכול לקחת כדור ולהעביר את הקנאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שצריך לקחת כדור כדי להעביר את הקינאה-יש לו בעיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |